משתמשת:Esternit/מרקנהוף

מרקנהוף

מרקנהוף (בגרמנית Markenhof) היא חווה (שטח חקלאי) בגרמניה, סמוך לעיר פרייבורג, אשר שימשה בין השנים 1925-1919 כחוות הכשרה חקלאית לחלוצים יהודים.

תולדות המקום עד 1919

האזכור התעודי הראשון לשטח, שהפך לימים למרקנהוף, הוא משנת 1397, ובו כתוב כי החווה היא בבעלות מנזר סנט מרגן ((הש1). בשנת 1462 מכר המנזר את החווה לעיר פרייבורג, ובמהלך השנים הבאות עברה הבעלות עליה כמה גלגולים. בשנת 1648 נרכשה החווה על ידי מתיאס מארק (Mathias Markh) ומאז החלה להקרא "מארקנהוף" (בגרמנית), כנראה על שמו. צאצאים של משפחת מארק החזיקו בחווה במשך הדורות הבאים עד שנשרפה ב-1760. בעל החווה, סיימון מארק, בנה אותה מחדש, והיה גם הבעלים האחרון שנשא את השם מארק. בתו, מריה, שירשה את החווה, נישאה לאדם בשם מישל גרמלסברכר, וצאצאי המשפחה אמנם המשיכו להחזיק בחוות מארקנהוף ולעבדה, אך לא נקראו בשם מארק.

בשנת 1919 נרכשה החווה ע"י קונרד גולדמן (השם בגרמנית), יהודי בעל חברה לעבודות כבלים מפרייבורג.

מרקנהוף כחוות הכשרה לחלוצים (1919 - 1925)

בשנת 1919 נרכשה החווה על-ידי קונרד גולדמן (השם בגרמנית), יהודי בעל חברה לעבודות כבלים מפרייבורג. הוא נתן סמכות ליהודי אחר, אלכסנדר מוך, להפוך את המקום לחוות הכשרה חקלאית עבור צעירים יהודים המתעתדים להגר לארץ-ישראל. ארנסט פרנקל היה אחראי על כרם קטן. זו היתה הכשרה דמויית-קיבוץ הראשונה בגרמניה. בשש שנות קיומה קבלו בה כ-300 בוגרים הכשרה של שנה עד שנתיים.

ציטוט. שם זיו: החקלאות במרקנהוף היתה רבת גונים, והשתדלנו, בכל אשר היה בידינו, להתאימה לתנאי הארץ. משק חלב, כרי מרעה זרוע, מספוא ירוק, פלחה וגידול צמחי שמן, גידול עופות, משתלת עצי פרי, כרם עם יקב ליין, מטע תפוחים, מתקן זיקוק לתעשיית כוהל מדובדבנים, מאפיה וגם טחנת קמח. מפל המים של פלג-הרים סיפק את כוח ההנעה בשביל הטחנה וזרם החשמל. ארבעה זוגות של בהמות היו לנו במרקנהוף. הנסיון להכניס גידול צאן לא עלה יפה. כמו כן הצליח הנסיון לגדל פטריות "שמפיניון". מבית-הספר החקלאי בפיירבורג הסמוכה היו מבקרים אצלנו מורים, ומרצים על נושאים שונים.(בית זרע, ספר חצי היובל, עמ' 259-260)

מחוות מרקנהוף לקיבוץ בית זרע

ציטוט שם זיו: ...בעין-גנים על יד פתח-תקוה מצאנו הזדמנות לחכור מידי איכר משק, שנראה היה מתאים לצרכינו. [...] בעזרתו של ד"ר רופין אושר התקציב, אשר אפשר לנו להקים משק עזר. תיקנו את בניין הרפת, הקימונו אורווה ולול, קנינו זוג פרדות. את שטח האדמה הניתן להשקאה הכינונו לזריעה ושתילה. התקשרנו כחברים למחלבה הקואופרטיבית של עין-גנים, והם מסרו לנו את הובלת החלב לתל-אביב. בקשר לזה היינו נאלצים, לפי דרישתם הנמרצת של עגלוני פתח-תקוה, להחליף את הצירים של העגלה, שהבאנו אתנו מגרמניה, כדי להתאימם לרוחב המסילה, המקובל בכלי הרכב של המושבה. (בית זרע, כ"ה שנים לקבוץ על אדמתו, עמ' 264)

הערות שוליים

הערה בדף השיחה: הערך מבוסס על הערך בגרמנית.