לדלג לתוכן

תקשורת בין בני אדם לבעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלודין אנדרה עם בונובו צעיר

תקשורת בין בני אדם לבעלי חיים היא התקשורת הנצפית בין בני אדם לבעלי חיים אחרים, החל מרמזים וקולות לא מילוליים ועד לשימוש בשפה.[1]

תקשורת בין בני אדם לבעלי חיים עשויה להופיע בנסיבות שונות, כגון אינטראקציות בין חיות מחמד או בעלי חיים מבויתים לבעליהם, שיכולות לשקף צורה של דיאלוג, אך לא בהכרח דיאלוג מילולי. כלב שננזף מסוגל לתפוס את המסר על ידי פירוש רמזים כמו יציבת הבעלים, טון דיבור ושפת גוף. תקשורת זו היא דו-כיוונית, שכן הבעלים יכולים ללמוד להבחין בהבדלים דקים, למשל בין נביחות ליללות אצל כלבים, ויש הבדל ברור בין נביחה של כלב כועס המגן על ביתו לבין נביחת שמחה של אותו כלב בשעת משחק. תקשורת (לעיתים קרובות לא מילולית) חשובה גם בפעילויות של רכיבה על סוסים, כגון רכיבה אמנותית.

אחד המחקרים המדעיים מצא ש-30 מיני ציפורים ו-29 מיני יונקים חולקים אותו דפוס של תדירות וקצב בהודעות בסיסיות. לפיכך, בני אדם ואותם 59 מינים יכולים להבין זה את זה כאשר הם מבטאים "תוקפנות, עוינות, פיוס, רצון להתקרבות, כניעה ופחד".[2][3]

ציפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכים מסוגלים להשתמש במילים בצורה משמעותית במשימות לשוניות.[4] לדוגמה, תוכי אפור בשם אלכס למד מאה מילים באנגלית, ולאחר אימון השתמש במילים כדי לענות בצורה נכונה על שאלות לגבי צבע, צורה, גודל ומספר כ-80% מהמקרים.[5] הוא גם ניסה להתבטא ללא אימון מראש: אמר לאן הוא רוצה שייקחו אותו, כגון לכלוב שלו או לגב כיסא, ומחה כשנלקח למקום אחר או כשחפצים מוסתרים לא היו במקום שחשב שהם נמצאים.[6] הוא שאל באיזה צבע הוא,[6] שהיא אולי השאלה היחידה שנשאלה עד כה על ידי חיה לא אנושית לגבי עצמה.[7] עורכת Scientific American תיארה יכולות אלו כיצירתיות ומבוססות על היגיון המשתווים לתכונות אלה אצל פרימטים לא-אנושיים או לווייתנאים,[8] אך הביעה דאגה ששימוש נרחב בשפה הוביל את אלכס להתנהגות של מריטת נוצות, סימן אפשרי ללחץ.

לרוב מיני הציפורים יש לפחות שש קריאות שבני אדם יכולים ללמוד להבין, במצבים הכוללים סכנה, מצוקה, רעב ונוכחות מזון.[9]

יונים יכולות לזהות זמרים שונים.[10] ביכולתן גם ללמוד לזהות עד 58 מילים באנגלית בנות ארבע אותיות, עם ממוצע של 43, אם כי לא לימדו אותן לשייך משמעויות למילים.[11]

דרורי ג'אווה בחרו לשמוע קטע מוזיקלי על ידי ישיבה על מוט מסוים, מה שקבע איזו מוזיקה נוגנה. שתיים מהציפורים העדיפו את באך וויוואלדי על פני שנברג או שקט. לשתי הציפורים האחרות היו העדפות שונות בין באך, שנברג, רעש ושקט.[12]

אוביל הדבש הגדול משמיע קריאה מיוחדת שבעזרתה הוא מתריע בפני בני אדם שביכולתו להוביל אותם לדבש, והוא גם מגיב לקריאה אנושית ספציפית המבקשת זאת. על ידי הובלת בני אדם לכוורות של דבורי דבש, הציפור יכולה לאכול את השעווה של חלת הדבש שהושלכה לאחר איסוף הדבש על ידי האדם. הקריאה האנושית משתנה מאזור לאזור, כך שתגובתו של אוביל הדבש נלמדת בכל אזור, ואינה אינסטינקטיבית.[13]

עורבים מזהים ומגיבים באופן שונה לפנים אנושיות שונות, וניתן לאמן אותם להבין ולהשיב לפקודות מילוליות.[14][15]

תיאורים בדיוניים של תוכים מדברים וציפורים דומות נפוצות בסיפורת ילדים,[16] כמו התוכי המדבר הקולני יאגו של אלדין בסרט של דיסני.

קופי אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימפנזים יכולים להשמיע לפחות 32 צלילים הנושאים משמעויות ברורות לבני אדם.[9]

במחקרים רבים, שימפנזים, גורילות ואורנגאוטנים השתמשו בשפת הסימנים, באסימונים פיזיים, במקלדות ובמסכי מגע כדי לתקשר עם בני אדם. המחקר הראה שהם מבינים אותות מרובים ויוצרים אותם כדי לתקשר עם בני אדם. קיימת הסכמה רחבה בקרב בלשנים שניסויים בשפת הסימנים עם קופי אדם לא העלו עדות ליכולת לשונית אמיתית,[17][18] ודוגמאות מפתיעות כמו קוקו ספגו ביקורת חריפה, למרות התלהבות הציבור מהניסויים.

בבונים יכולים ללמוד לזהות בממוצע 139 מילים בנות ארבע הברות באנגלית (ומקסימום 308), למרות שלא לימדו אותם לשייך משמעויות למילים.[19]

פרימטים הוכשרו גם להשתמש במסכי מגע כדי לספר לחוקר מהן העדפותיהם המוזיקליות. בטורונטו, מבין מאות שירים שהושמעו בסדר אקראי, השמיעו לאורנגאוטנים קטע אחד של 30 שניות משיר, ולאחר מכן יכלו לבחור אם לחזור על הקטע או לבחור 30 שניות של שקט.[20] אורנגאוטנים שונים בחרו להשמיע מחדש בין 8% ל-48% מהקטעים, וכולם הפגינו מתח לאורך כל הניסויים. לא היה דפוס של בחירות לפי ז'אנר, והחוקרים לא חיפשו תכונות אחרות שהיו משותפות לקטעים שנבחרו על ידי האורנגאוטנים. לא נערכה השוואה לגבי כמה מקטעים בני 30 שניות יבחרו בני אדם להשמיע שוב. בניסוי אחר, האורנגאוטנים לא הבחינו בין קטעי מוזיקה המושמעים בסדר המקורי לבין קטעי מוזיקה הפרוסים למרווחים של חצי שנייה, שהושמעו בסדר אקראי. שימפנזים יכולים לשמוע תדרים גבוהים יותר מבני אדם. אם צלילים מסוג זה מושמעים בהקלטות, הם ישפיעו על הבחירות שלהם.[20]

לווייתנאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניסויים של לילי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60, מדען המוח ג'ון סי לילי נתן חסות לשיעורי אנגלית לדולפינן אחד (Tursiops truncatus). המורה, מרגרט האו לובט, חיה עם הדולפינן במשך שנתיים וחצי בבית חוף באיי הבתולה. הבית הוצף חלקית ואיפשר להם להיות יחד בזמן ארוחות, משחק, שיעורי שפה ושינה.[21][22][23][24] לילי החשיב זאת כדיאדה של אם-ילד, למרות שהדולפינן היה בן חמש או שש.[25] לילי אמר שהוא שמע דולפינים אחרים חוזרים על מילים שאמר באנגלית,[26] והאמין שבעל חיים אינטליגנטי ירצה לחקות את שפת שוביו כדי לתקשר.[27][28] הניסוי הסתיים במהלך החודש השלישי ולא התחדש, משום שלילי מצא שהמעבדה בת שני החדרים צפופה מדי וגורמת לדולפינן להיחבט בקירות.[29]

לאחר מספר שבועות, ניכר מאמץ משותף של הדולפינן לחקות את דבריה של המדריכה, והוא הפיק צלילים דמויי שפה אנושית שהוקלטו. הוא היה מסוגל לבצע משימות כגון שליפה של אובייקטים שצוינו בשמם ללא טעות. בהמשך הפרויקט התבררה יכולתו של הדולפינן להבין תחביר לשוני, והיה ביכולתו להבחין בין פקודות כמו "הבא את הכדור לבובה", ו"הבא את הבובה לכדור".[21] יכולת זו מדגימה לא רק את ההבנה שהייתה לדולפינן בדקדוק בסיסי, אלא גם מרמזת ששפת הדולפינים עצמם עשויה לכלול כללים תחביריים. המתאם בין אורך ו'הברות' (פרצי צליל של הדולפינן) לבין דברי המדריכה השתנה גם הוא מאפס בתחילת הניסוי לכמעט מושלם בסיומו: כאשר האדם השמיע חמש או עשר הברות, גם הדולפינן השמיע חמש או עשר "הברות", או פרצי צליל.[30]

הניסויים של הרמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסויים של צוות המחקר של לואי הרמן, לשעבר תלמידו של לילי שעבד אתו בשיתוף פעולה, הוכיחו שדולפינים מסוגלים להבין תקשורת אנושית באמצעות שריקות ולהגיב באותן שריקות.

דולפין נקבה בשם פיניקס הבינה לפחות 34 סוגי שריקות,[31] שיצרו מערכת תקשורת דו-כיוונית. על ידי שריקות נפרדות לאובייקט ולפעולה, הרמן יכול היה לסדר מחדש פקודות ללא לימוד מחדש. תקשורת מוצלחת התגלתה כאשר הרמן השתמש בשילובים חדשים, והדולפין הבין ועשה כמבוקשו ללא הכשרה נוספת ב-80-90% מהמקרים.[32]

בשנת 1980 לימד הרמן דולפינית אף בקבוק בשם קיה שש שריקות שהתייחסו לשלושה חפצים ולשלוש פעולות, והדולפינית פעלה לפי הוראותיו. הוא כתב, "בנוסף ללקיחת שלושת האובייקטים שלמדה לפיה כשציינו את שמם, קיה לקחה בפיה לאחר שמיעה ראשונה צינור מים מפלסטיק, דיסק עץ ואת ידו המושטת של הנסיין. אותו סוג של הכללה ותגובה מידית התגלה כאשר ביקשו מהדולפינית לגעת בחפצים או להביא אותם."[33]

ריצ'רדס, וולץ והרמן[34] אימנו דולפין בשנת 1984 להשמיע שריקות ברורות כהתייחסות לחפצים, "כך שלמעשה, הדולפין העניק תוויות קוליות ייחודיות לאובייקטים אלה."

הפרסומים המאוחרים של הרמן אינם דנים בתקשורת באמצעות שריקות. הרמן החל לקבל מימון של הצי האמריקני ב-1985,[35] כך שהרחבה נוספת של שפת השריקות הדו-כיוונית נכללה בתוכנית היונקים הימיים של הצי האמריקני המסווגת כפרויקט שחור.

הרמן חקר גם את יכולת התפיסה הבין-מודאלית של דולפינים. דולפינים תופסים בדרך כלל את סביבתם באמצעות גלי קול הנוצרים במלון של הגולגולת, באמצעות תהליך המכונה אקו-מיקום (בדומה לזה שיש לעטלפים, אם כי מנגנון ההפקה שונה). אולם גם ראייתו של הדולפין טובה, אפילו בקני מידה אנושיים. במחקרו גילה הרמן שכל חפץ, אפילו בעל צורה מורכבת ושרירותית, שזוהה על ידי הדולפין באמצעות מראה או צליל, יזוהה מאוחר יותר נכון על ידי הדולפין באמצעות שיטת החישה החלופית, עם דיוק של כמעט 100 אחוז. ההנחה הייתה שהטעויות היחידות שצוינו היו אי הבנה של המשימה במהלך הניסויים הראשונים, ולא חוסר יכולת תפיסה של הדולפין. יכולת זו היא עדות ברורה לכך שהדולפין מסוגל למחשבה מופשטת ורעיונית, כלומר שרעיון של אובייקט מאוחסן ומובן לא רק על ידי תכונותיו החושיות. ניתן לטעון שהפשטה מסוג זה היא מאותו סוג הנדרש לשפה מורכבת, למתמטיקה ולאמנות, והיא מרמזת על אינטליגנציה והבנה מושגית גבוהה. בהתאם לכך, העניין של לילי עבר מאוחר יותר לשירת הלווייתנים ולאפשרות של אינטליגנציה גבוהה אצל הלווייתנאים הגדולים. המחקר של לואיס הרמן במכון הדולפינים בהונולולו, הוואי מתמקד כעת אך ורק בלווייתן הגבן.

חוקרים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Batteau[35] (1964, וידאו) פיתח מכונות עבור הצי האמריקני, שתרגמו קולות אנושיים לתדרים גבוהים יותר כדי שדולפינים ישמעו אותם, ותרגמו קולות דולפינים לתדרים נמוכים יותר כדי שבני אדם יוכלו לשמוע אותם.[36][37] העבודה נמשכה לפחות עד 1967 כאשר חיל הים סגר את מחקר הדולפינים שלו.[38] באטו נפטר, גם הוא ב-1967, לפני שפרסם את תוצאות הניסויים.
  • שוברת הקרח הסובייטית (1985) השמיעה סוגים שונים של מוזיקה כדי לאותת ל-1,000 עד 3,000 בלוגות שהן יכולות לעקוב אחרי הספינה למים פתוחים. הן הגיבו במיוחד למוזיקה קלאסית.[39][40][41]
  • רייס ומקוואן (1993) לימדו שני דולפינים שלוש שריקות (כדור, טבעת, שפשוף), ששני הדולפינים הפיקו, ואף שילבו, כשהם משחקים עם הכדור או הטבעת, או משפשפים אותם.[42]
  • דלפור ומרטן (2005) נתנו לדולפינים מסך מגע כדי להראות שהם מזהים תווים מוזיקליים.[43]
  • Kuczaj (2006) השתמש במקלדת תת-מימית, שבה בני אדם ודולפינים יכולים לגעת כדי לסמן פעולה.[44]
  • אמונדין ועמיתים (2008) הורו לדולפינים להפנות אלומות הד צרות למערך הידרופונים אשר פעלו כמו מסך מגע כדי לתקשר עם החוקרים.[45] (וידאו)
  • רייס (2011) השתמש במקלדת תת-מימית שעליה יכלו הדולפינים ללחוץ.[46] דולפין העניק לאחד הלחצנים את המשמעות "אני רוצה דג קטן".[47]
  • הרזינג (2013) השתמש במקלדת תת-מימית באוקיינוס הפתוח, שעליה יכלו דולפינים ובני אדם ללחוץ כדי לבחור חפצים למשחק.[48]
  • Herzing (2014) יצר 3 שריקות ל"חפצי משחק (אצות, צעיף וחבל)", ומצא שדולפינים החיים בטבע מבינים אותן, אך לא מצא אם הדולפינים מפיקים שריקות אלה בעצמם.[49]

שיתוף פעולה היסטורי עם לווייתנאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימי הרומאים ועד לברזיל המודרנית, ידוע כי דולפינים דוחפים דגים לעבר דייגים הממתינים על החוף, ומאותתים לדייגים מתי לזרוק רשתות, גם כשהמים עכורים והדייגים אינם יכולים לראות את הדגים מגיעים. הדולפינים תופסים דגים שלא נתפסו ברשת, שמתבלבלים מהרשת שהושלכה.[50][51]

כלבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות התקשורת עם כלבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש תאוריות רבות על כך שתקשורת בין בני אדם לבעלי חיים החלה עם ביות הכלבים.[52] בני אדם החלו לתקשר עם זאבים לפני סוף הפלייסטוקן המאוחר,[53] ושני המינים יצרו בסופו של דבר מערכת יחסים סימביוטית. ביולוגים ואנתרופולוגים מודרניים משערים שבני אדם וזאבים נפגשו בסמוך לשטחי ציד, וכאשר תפריט ההומו סאפיינס החל להסתמך יותר ויותר על בשר לצורך התפתחותם, לעיתים קרובות היו נתקלים ומתחרים בזאבים.[52]

כלב נאוליתי

מערכות היחסים של בני אדם עם זאבים תרמה לשני הצדדים, ועזרה בהשגת מזון והגנה.[53] סביר להניח שבני אדם החלו לנסות לשתף פעולה עם זאבים באמצעות פקודות, מה שהוביל בסופו של דבר למין הכלבים המוכר לנו כיום. פקודות אלו היו ככל הנראה המקרים הראשונים של אילוף כלבים, שכן הכלבים שמרו על מנטליות להקה שבני האדם השתלבו בה.[52]

בני האדם הנאוליתים פיתחו, לכאורה ללא כוונה, מערכת של ברירה מלאכותית לגבי בהמות מבויתות וחיות מחמד,[54] שהובילה לתקשורת הדדית. תיאוריות חדשות בדיון האקדמי מתייחסות לכך כברירה מלאכותית "חזקה" פרה-זיגוטית ופוסט-זיגוטית.[54] האדם החל לשלוט ברביית בעלי החיים במהלך המהפכה החקלאית באמצעות בחירת בעלי החיים המוצלחים לזיווג.[54]

תקשורת של כלבים עם בני אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר ב-Scientific American ממאי 1884 תיאר ג'ון לובוק ניסויים המלמדים כלב לקרוא פקודות כתובות על גבי כרטיסי קרטון.[55]

בוני ברגין אימנה כלבים ללכת לכתובת מסוימת על קיר כדי לבקש בבירור "מים, פנקו או לטפו אותי". כלבים הצליחו ללמוד טקסט באנגלית או ביפנית. לדבריה, כלבי שירות יכולים ללמוד למצוא סימני יציאה וסימני מגדר בחדרי שירותים, וכן לדווח איזו מחלה הם מריחים בדגימת שתן על ידי עמידה מול שלט הכתוב על הקיר שמסמן מחלה זו.[56]

ניתן לאלף כלבי משטרה וכלבים פרטיים "להתריע" כאשר הם מאתרים ריחות מסוימים, כולל סמים, חומרי נפץ, מוקשים, ריח של אדם חשוד, חומרים דליקים ופשפשי מיטה. ההתראה יכולה להיות נביחה או תנוחה ספציפיים, והיא יכולה להתקבל כראיה בבתי משפט.[57]

סטנלי קורן מזהה 56 סימנים של כלבים לא מאומנים שאנשים יכולים להבין, כולל עשרה סוגי נביחות, חמישה סוגי נהמות, שמונה קולות אחרים, 11 אותות זנב, חמישה מצבי אוזניים ועיניים, חמישה סימני פה ו-12 תנוחות גוף.[58] Faragó ועמיתיו תיארו מחקר שהוכיח כי בני אדם יכולים לסווג במדויק נביחות של כלבים בלתי נראים כמעידים על אגרסיביות, שובבנות או לחץ, גם אם אינם בעלי כלבים.[59][60] זיהוי זה הוביל לאלגוריתמים של למידת מכונה לסיווג נביחות,[61] ומוצרים ואפליקציות מסחריות כגון BowLingual.

תקשורת של בני אדם עם כלבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לאמן כלבים להבין מאות מילים מדוברות, כולל צ'ייסר (1,022 מילים),[62] בטסי (340 מילים),[63] ריקו (200 מילים)[64] ועוד.[9][58] ביכולתם להגיב כהלכה כשאדם משתמש בפעלים ושמות עצם בשילובים חדשים, כגון "להביא כדור" או "להביא פריסבי".[62]

חוקרת הכלבים בוני ברגין אימנה כלבים לציית ל-20 פקודות בכרטיסיות עם כיתוב, באותיות רומיות או יפניות, כולל הסמל 🚫 כדי להרחיקם מאזור מסוים.[56]

רועים פיתחו פקודות מפורטות כדי לומר לכלבי רועים מתי להעביר, לעצור, לאסוף או להפריד בין חיות העדר.[65][66]

תקשורת הדדית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענות לגבי תקשורת בין כלבים לבני אדם עם שימוש בלחצני קול, הניעו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו להתחיל במאמץ מחקר מתמשך (נכון ליוני 2021) בנושא יכולות לשוניות פוטנציאליות של כלבים.[67]

חתולים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת בין בני אדם לחתולים מתוארכת לפחות ל-9,500-10,000 שנים לפני הספירה על פי עדויות ארכאולוגיות מהכפר הנאוליתי Shiillourokambos באי קפריסין שבים התיכון.[68] שרידי אדם וחתול נמצאו קבורים יחד עם צדפים טקסיים, אבנים מלוטשות וחפצי קישוט אחרים.[68] קבורה זו של אדם וחתול מעידה על כך ששני המינים החלו לבנות מערכות יחסים הדדיות. מערכות אלה נרקמו עם התפשטות החקלאות, שכן בני האדם היו זקוקים לאמצעי להדברת מזיקים ששכנו בשדות ובמחסני מזון.[69]

נמצאו עדויות לביות סדיר של חתולים במצרים העתיקה, בסביבות 5,000 שנה לפני הספירה, כשבני אדם החזיקו חתולים ליד מחסני מזון ככל שהחקלאות הלכה והתרחבה. ידוע כי חתולים מנהלים מערכות יחסים עם בני אדם, והם מטופלים כחיות בית. בעלי חתולים רבים מדברים עם החתולים שלהם, אך אין עדויות מחקריות לכך שחתולים יכולים להבין בני אדם או מסוגלים לאילוף עקבי. רוב המקרים הם אינדיבידואליים וקשה ביותר לשכפל אותם.[69]

אילוף בעלי חיים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני אדם מלמדים בעלי חיים תגובות ספציפיות לתנאים או גירויים ספציפיים. אילוף יכול להתבצע למטרות שונות, כגון חברות, גילוי, הגנה, מחקר ובידור. במהלך האילוף, בני האדם מתקשרים את רצונותיהם באמצעות חיזוקים חיוביים או שליליים. לאחר סיום האילוף, האדם מתקשר על ידי מתן סימנים במילים, בשריקות, במחוות, בשפת גוף וכולי.[70]

APOPO הכשירה חולדות ענק דרומיות לסמן לבני אדם נוכחות של מוקשים על ידי גירוד בקרקע, וכן לגלות שחפת בדגימות רפואיות. הן מזהות 40% יותר מקרי שחפת מאשר אלה המתגלים במרפאות, תוספת של 12,000 מקרים מ-2007 עד 2017. הן זיהו 100,000 מוקשים מ-2003 עד 2017, בשטח של 5,400 אקרים. הן היו מדויקות מספיק כדי שהמאמנים יכלו לרוץ בלב שקט בשטח לאחר פינוי המוקשים שזיהו החולדות.[71]

חולדות (Wistar, Rattus norvegicus) למדו להבחין ולהגיב בצורה שונה לפנים של אנשים שונים.[72]

פטרישיה מקונל גילתה שמטפלים ברחבי העולם, דוברי 16 שפות, שעובדים עם גמלים, כלבים, חמורים, סוסים ותאואי מים, משתמשים בצלילים ארוכים עם גובה צליל יציב כדי להורות לבעלי חיים שונים ללכת לאט יותר (וואו, יווווווו), ובצלילים קצרים שחוזרים על עצמם, לעיתים קרובות עולים בגובה הצליל, כדי להאיץ בהם או להביא אותם למטפל (Go, Go, Go, מחיאות כפיים, קליקים). שימפנזים, כלבים, שחפים, סוסים, חולדות, תרנגולים, כבשים ודרורים משתמשים כולם בקולות דומים וחוזרים כדי לומר לבני מינם להתקרב.[73]

לימדו אפילו דגים להבחין ולהגיב בצורה שונה לפנים אנושיות שונות (דג קשת[74]) או סגנונות מוזיקה (דג זהב[75] וקוי[76]).

הצליחו ללמד גם רכיכות, עם עיצוב מוח שונה לחלוטין, להבחין ולהגיב לסמלים (דיונון[77] ותמנון[78]), ושלא ניתן לאכול מזון מאחורי מחסום ברור (דיונון[79]).

כלב הים הובר למד כגור להשמיע מספר ביטויים באנגלית ניתנת להבנה מההורה האנושי המאמץ שלו, והשתמש בהם בנסיבות מתאימות במהלך חייו המאוחרים באקווריום של ניו אינגלנד, עד שנפטר בשנת 1985.[80] בעלי חיים מדברים אחרים נחקרו, אם כי הם לא תמיד השתמשו בביטויים שלמדו בהקשר הנכון.

תקשורת עם בעלי חיים כבידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרזה על טובי, החזיר החכם

אף על פי שתקשורת עם בעלי חיים הייתה תמיד נושא לדיון ועוררה תשומת לב של הציבור, במשך תקופה בהיסטוריה היא התעלתה לדרגת בידור פופולרי. מסוף המאה ה-18 ועד אמצע המאה ה-19, סדרה של "חזירים מלומדים" ובעלי חיים אחרים הוצגו לציבור במופעים למטרות רווח, כמי שיוחסה לו יכולת לתקשר עם בעליהם (לעיתים קרובות ביותר משפה אחת), לכתוב, לפתור בעיות במתמטיקה וכדומה. כרזה אחת משנת 1817 מציגה קבוצה של דרורי ג'אווה כיודעים שבע שפות, כולל סינית ורוסית.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Shah, Sonia (20 בספטמבר 2023). "The Animals Are Talking. What Does It Mean? - Language was long understood as a human-only affair. New research suggests that isn't so. + comment". The New York Times. אורכב מהמקור ב-21 בספטמבר 2023. נבדק ב-21 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
  2. ^ Morton, Eugene, and Donald Henry Owings (1998). Animal vocal communication : a new approach. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-0521324687. OCLC 37239014.
  3. ^ Friend, Tim (2004). Animal talk : breaking the codes of animal language. New York: Free Press. pp. 90. ISBN 978-0743201575. OCLC 53144532.
  4. ^ "This Bird Is No Airhead: Scientist". 2004-02-09. אורכב מ-המקור ב-2007-12-15. נבדק ב-2023-08-28.
  5. ^ Carey, Benedict (2007-09-10). "Alex, a Parrot Who Had a Way With Words, Dies". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-02-23.
  6. ^ 1 2 Drawing the Line
  7. ^ Jordania, Joseph (2006). Who Asked the First Question? The Origins of Human Choral Singing, Intelligence, Language and Speech. Tbilisi: Logos.
  8. ^ Mukerjee, Madhusree (1996). "An interview with Alex, the African grey parrot". Scientific American Blog Network (באנגלית). doi:10.1038/scientificamerican0496-28.
  9. ^ 1 2 3 Scott, John Paul (1972). Animal behavior (באנגלית). Chicago: University of Chicago Press. pp. 190, 197. ISBN 978-0226743363.
  10. ^ Watanabe, Shigeru (2001-11-01). "Van Gogh, Chagall and pigeons: picture discrimination in pigeons and humans". Animal Cognition (באנגלית). 4 (3–4): 147–151. doi:10.1007/s100710100112. ISSN 1435-9448. PMID 24777504.
  11. ^ Scarf, Damian; Boy, Karoline; Reinert, Anelisie Uber; Devine, Jack; Güntürkün, Onur; Colombo, Michael (2016-10-04). "Orthographic processing in pigeons (Columba livia)". Proceedings of the National Academy of Sciences (באנגלית). 113 (40): 11272–11276. Bibcode:2016PNAS..11311272S. doi:10.1073/pnas.1607870113. ISSN 0027-8424. PMC 5056114. PMID 27638211.
  12. ^ Watanabe, Shigeru; Nemoto, M (1998-05-01). "Reinforcing property of music in Java sparrows (Padda oryzivora)". Behavioural Processes. 43 (2): 211–218. doi:10.1016/S0376-6357(98)00014-X. ISSN 0376-6357. PMID 24896007.
  13. ^ Spottiswoode, Claire N.; Begg, Keith S.; Begg, Colleen M. (2016-07-22). "Reciprocal signaling in honeyguide-human mutualism" (PDF). Science (באנגלית). 353 (6297): 387–389. Bibcode:2016Sci...353..387S. doi:10.1126/science.aaf4885. ISSN 0036-8075. PMID 27463674.
  14. ^ "The Crow Paradox". NPR.org (באנגלית). 2009-07-27. נבדק ב-2017-12-28.
  15. ^ Tarter, R. R. (2008). The Vocal Behavior of the American Crow, Corvus brachyrhynchos [master's thesis]. The Ohio State University.
  16. ^ Boehrer, Bruce Thomas (2004). Parrot culture: our 2,500-year-long fascination with the world's most talkative bird. Philadelphia: University of Pennsylvania Press. ISBN 978-0812237931. OCLC 54446320.
  17. ^ Tomasello, Michael (12 באוקטובר 2017). "What did we learn from the ape language studies?". Bonobos: 95–104. doi:10.1093/oso/9780198728511.003.0007. ISBN 978-0-19-872851-1. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Magazine, Smithsonian; Raffaele, Paul. "Speaking Bonobo". Smithsonian Magazine (באנגלית).
  19. ^ Grainger, Jonathan; Dufau, Stéphane; Montant, Marie; Ziegler, Johannes C.; Fagot, Joël (2012-04-13). "Orthographic Processing in Baboons (Papio papio)" (PDF). Science (באנגלית). 336 (6078): 245–248. Bibcode:2012Sci...336..245G. doi:10.1126/science.1218152. ISSN 0036-8075. PMID 22499949. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-12-29. נבדק ב-2017-12-29.
  20. ^ 1 2 Ritvo, Sarah E.; MacDonald, Suzanne E. (2016-08-02). "Music as enrichment for Sumatran orangutans (Pongo abelii)". Journal of Zoo and Aquarium Research (באנגלית). 4 (3): 156–163. doi:10.19227/jzar.v4i3.231. נבדק ב-2023-08-28.
  21. ^ 1 2 Lilly, John Cunningham (1967). The mind of the dolphin : a nonhuman intelligence (1st ed.). Garden City, New York: Doubleday. ISBN 978-0385025430. OCLC 851669.
  22. ^ Lilly, John Cunningham (1978). Communication between man and dolphin : the possibilities of talking with other species. New York: Crown Publishers. ISBN 978-0517530368. OCLC 4036849.
  23. ^ Lilly, John (1962). Man and Dolphin. Gollancz.
  24. ^ Lilly, John (1975). Lilly on Dolphins. Anchor Press.
  25. ^ Lilly on Dolphins. p. 177.
  26. ^ Lilly, John C. (1962). "Vocal Behavior of the Bottlenose Dolphin". Proceedings of the American Philosophical Society. 106 (6): 520–529. JSTOR 985258.
  27. ^ Mind of the Dolphin. p. 218.
  28. ^ Mind of the Dolphin. p. 196.
  29. ^ Mind of the Dolphin. pp. 299–300.
  30. ^ Mind of the Dolphin. pp. 288–295.
  31. ^ תבנית:Blist
  32. ^ Herman, Louis M.; Richards, Douglas G.; Wolz, James P. (1984). "Comprehension of sentences by bottlenosed dolphins". Cognition. 16 (2): 129–219. doi:10.1016/0010-0277(84)90003-9. PMID 6540652.
  33. ^ Herman, Louis (1980). Cetacean Behavior. Wiley. pp. 413–418.
  34. ^ Richards, D. G.; Wolz, J. P.; Herman, L. M. (במרץ 1984). "Vocal mimicry of computer-generated sounds and vocal labeling of objects by a bottlenosed dolphin, Tursiops truncatus". Journal of Comparative Psychology. 98 (1): 10–28. doi:10.1037/0735-7036.98.1.10. ISSN 0735-7036. PMID 6705501. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ 1 2 LeVasseur, Kenneth. "Dolphin Mental Abilities Paper". whales.org.au. נבדק ב-2017-08-21.
  36. ^ Einhorn, Richard N. (1967-12-06). "Special Report - Dolphins challenge the designer" (PDF). Electronic Design 25. נבדק ב-2023-11-30.
  37. ^ Moshier, Stephen L. (1967-12-13). "Technical Manual MDT-5. Final Report, Appendix A, U. S. Navy Contract N00123-67-C-1103" (PDF). US Navy. נבדק ב-2023-11-30.
  38. ^ Batteau, Dwight W., and Peter R. Markey (1967-12-13). "Man/Dolphin Communication. Final Report, U. S. Navy Contract N00123-67-C-1103" (PDF). US Navy. נבדק ב-2023-11-30.
  39. ^ Remili, Anaïs (2024-05-19). "Russian ship played classical music to rescue entrapped belugas". Whale Scientists (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-05-22.
  40. ^ Schmemann, Serge (1985-03-12). "RUSSIANS TELL SAGA OF WHALES RESCUED BY AN ICEBREAKER". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-22.
  41. ^ "Soviet Ship Cracks Wall of Ice to Free Trapped Whales". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). 1985-02-22. נבדק ב-2024-05-22.
  42. ^ Reiss, Diana; McCowan, Brenda (1993). "Spontaneous Vocal Mimicry and Production by Bottlenose Dolphins: Tursiops truncatus: Evidence for Vocal Learning" (PDF). Journal of Comparative Psychology. 107 (3): 301–312. doi:10.1037/0735-7036.107.3.301. PMID 8375147. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-08-22. נבדק ב-2017-08-21.
  43. ^ Delfour, Fabienne; Marten, Ken (2005). "Inter-modal learning task in bottlenosed dolphins (Tursiops truncatus): a preliminary study showed that social factors might influence learning strategies". Acta Ethologica. 8 (1): 57–64. doi:10.1007/s10211-005-0110-z.
  44. ^ Kuczaj (2006). Problem Solving and Behavioral Flexibility, in: Comparative Cognition: Experimental Explorations of Animal Intelligence edited by Edward A. Wasserman, Thomas R. Zentall. Oxford University Press. ISBN 9780195167658. נבדק ב-2017-08-22.
  45. ^ Amundin, Mats; Starkhammar, Josefin; Evander, Mikael; Almqvist, Monica; Lindström, Kjell; Persson, Hans W. (2008-02-01). "An echolocation visualization and interface system for dolphin research" (PDF). The Journal of the Acoustical Society of America. 123 (2): 1188–1194. Bibcode:2008ASAJ..123.1188A. doi:10.1121/1.2828213. ISSN 0001-4966. PMID 18247918. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-08-09. נבדק ב-2017-08-22.
  46. ^ Reiss, Diana (2011). "Dolphin in the Mirror website". Houghton Mifflin. אורכב מ-המקור ב-2012-01-15. נבדק ב-2017-08-22.
  47. ^ Reiss, Diana (2011). Dolphin in the Mirror book. Houghton Mifflin Harcourt. ISBN 978-0547445724. נבדק ב-2017-08-22.
  48. ^ Herzing, Denise (בפברואר 2013). "Could We Speak the Language of Dolphins?". נבדק ב-2017-08-22. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Herzing, Denise (31 במרץ 2014). "CHAT: Is It A Dolphin Translator Or An Interface?". wilddolphinproject.org. נבדק ב-2017-08-21. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Pryor, Karen; Lindbergh, Jon (1990-01-01). "A Dolphin-Human Fishing Cooperative in Brazil". Marine Mammal Science (באנגלית). 6 (1): 77–82. doi:10.1111/j.1748-7692.1990.tb00228.x. ISSN 1748-7692.
  51. ^ Zappes, Camilah Antunes; Andriolo, Artur; Simões-Lopes, Paulo César; Beneditto, Ana Paula Madeira Di (2011-02-22). "'Human-dolphin (Tursiops truncatus Montagu, 1821) cooperative fishery' and its influence on cast net fishing activities in Barra de Imbé/Tramandaí, Southern Brazil". Ocean & Coastal Management. 54 (5): 427–432. Bibcode:2011OCM....54..427Z. doi:10.1016/j.ocecoaman.2011.02.003.
  52. ^ 1 2 3 Shipman, Pat (2015-03-10). The Invaders. Harvard University Press. doi:10.4159/9780674425385. ISBN 978-0-674-42538-5.
  53. ^ 1 2 Botigué, Laura R.; Song, Shiya; Scheu, Amelie; Gopalan, Shyamalika; Pendleton, Amanda L.; Oetjens, Matthew; Taravella, Angela M.; Seregély, Timo; Zeeb-Lanz, Andrea; Arbogast, Rose-Marie; Bobo, Dean (2017-07-18). "Ancient European dog genomes reveal continuity since the Early Neolithic". Nature Communications. 8 (1): 16082. Bibcode:2017NatCo...816082B. doi:10.1038/ncomms16082. ISSN 2041-1723. PMC 5520058. PMID 28719574.
  54. ^ 1 2 3 Driscoll, Carlos A.; Macdonald, David W.; O'Brien, Stephen J. (2009-06-16). "From wild animals to domestic pets, an evolutionary view of domestication". Proceedings of the National Academy of Sciences. 106 (supplement_1): 9971–9978. Bibcode:2009PNAS..106.9971D. doi:10.1073/pnas.0901586106. ISSN 0027-8424. PMC 2702791. PMID 19528637.
  55. ^ Scientific American (באנגלית). Munn & Company. 1884-05-24. p. 325.
  56. ^ 1 2 Bergin, Bonnie (2006). Teach your dog to read : a unique step-by-step program to expand your dog's mind and strengthen the bond between you (1st ed.). New York: Broadway Books. pp. 2, 3, 8, 139, 182–5. ISBN 978-0767922456. OCLC 61211431.
  57. ^ Ensminger, John (2012). Police and military dogs : criminal detection, forensic evidence, and judicial admissibility. Routledge.
  58. ^ 1 2 Coren, Stanley (1994). The intelligence of dogs : canine consciousness and capabilities. New York: Free Press. pp. 93–97, 100–109. ISBN 978-0029066836. OCLC 29703107.
  59. ^ Faragó, Tamás; Townsend, Simon; Range, Friederike (2013-11-18). "The information content of wolf (and dog) social communication". In Guenther, Witzany (ed.). Biocommunication of animals. Dordrecht: Springer. doi:10.1007/978-94-007-7414-8. ISBN 9789400774131. OCLC 865545997.
  60. ^ Meegahapola, L.; Constantinides, M.; Radivojevic, Z.; Li, H.; Quercia, D.; Eggleston, M. S. (2023). "Quantified Canine: Inferring Dog Personality from Wearables". Proceedings of the 2023 CHI Conference on Human Factors in Computing Systems. pp. 1–19. doi:10.1145/3544548.3581088. ISBN 9781450394215.
  61. ^ Molnár, Csaba; Kaplan, Frédéric; Roy, Pierre; Pachet, François; Pongrácz, Péter; Dóka, Antal; Miklósi, Ádám (2008-07-01). "Classification of dog barks: a machine learning approach". Animal Cognition (באנגלית). 11 (3): 389–400. CiteSeerX 10.1.1.140.9111. doi:10.1007/s10071-007-0129-9. ISSN 1435-9448. PMID 18197442.
  62. ^ 1 2 Pilley, John W.; Reid, Alliston K. (2011). "Border collie comprehends object names as verbal referents" (PDF). Behavioural Processes. 86 (2): 184–195. doi:10.1016/j.beproc.2010.11.007. PMID 21145379. אורכב מ-המקור (PDF) ב-31 באוגוסט 2019. נבדק ב-1 בדצמבר 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  63. ^ Grassmann, Susanne; Kaminski, Juliane; Tomasello, Michael (2012-07-01). "How two word-trained dogs integrate pointing and naming". Animal Cognition (באנגלית). 15 (4): 657–665. doi:10.1007/s10071-012-0494-x. ISSN 1435-9448. PMC 3377900. PMID 22526689.
  64. ^ Kaminski, Juliane; Josep Call; Julia Fischer (11 ביוני 2004). "Word Learning in a Domestic Dog: Evidence for "Fast Mapping"" (PDF). Science. 304 (5677): 1682–3. Bibcode:2004Sci...304.1682K. doi:10.1126/science.1097859. ISSN 0036-8075. PMID 15192233. אורכב מ-המקור (PDF) ב-8 בינואר 2013. נבדק ב-2 בינואר 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  65. ^ Holland, Vergil (1994). Herding dogs : progressive training. New York: Howell Book House. ISBN 978-0876056448. OCLC 29844283.
  66. ^ Hartnagle-Taylor, Jeanne Joy (2010). Stockdog savvy. Crawford, CO: Alpine Publications. ISBN 978-1577791065. OCLC 456420606.
  67. ^ Sanchez, Kait (2020-11-11). "How Bunny the dog is pushing scientists' buttons". The Verge (באנגלית). נבדק ב-2021-06-02.
  68. ^ 1 2 "Oldest Known Pet Cat? 9,500-Year-Old Burial Found on Cyprus". Animals (באנגלית). 2004-04-08. אורכב מ-המקור ב-23 בפברואר 2021. נבדק ב-2022-05-05. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ 1 2 Helen Cooper, The Taming of the Cat, Faber&Faber, 2023
  70. ^ Ramirez, Ken (1999). Animal training : successful animal management through positive reinforcement. Chicago, IL: Shedd Aquarium. ISBN 978-0961107499. OCLC 45076489.
  71. ^ Lyons, Kate (2017-12-26). "The giant rats that love avocado – and can diagnose deadly TB". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-2017-12-26.
  72. ^ Otsuka, Y.; Yanagi, J.; Watanabe, S. (2009-02-01). "Discriminative and reinforcing stimulus properties of music for rats". Behavioural Processes. 80 (2): 121–127. doi:10.1016/j.beproc.2008.10.009. ISSN 0376-6357. PMID 19022358.
  73. ^ McConnell, Patricia (2002). The other end of the leash : why we do what we do around dogs (1st ed.). New York: Ballantine Books. pp. 57–58, 63. ISBN 978-0345446794. OCLC 49870666.
  74. ^ Newport, Cait; Wallis, Guy; Reshitnyk, Yarema; Siebeck, Ulrike E. (2016-06-07). "Discrimination of human faces by archerfish (Toxotes chatareus)". Scientific Reports (באנגלית). 6 (1): 27523. Bibcode:2016NatSR...627523N. doi:10.1038/srep27523. ISSN 2045-2322. PMC 4895153. PMID 27272551.
  75. ^ Shinozuka, Kazutaka; Ono, Haruka; Watanabe, Shigeru (2013). "Reinforcing and discriminative stimulus properties of music in goldfish". Behavioural Processes. 99: 26–33. doi:10.1016/j.beproc.2013.06.009. PMID 23796771.
  76. ^ Chase, Ava R. (2001-11-01). "Music discriminations by carp (Cyprinus carpio)". Animal Learning & Behavior (באנגלית). 29 (4): 336–353. doi:10.3758/bf03192900. ISSN 0090-4996.
  77. ^ Hough, Alexander; Boal, Jean (2014-01-01). "Automation of Discrimination Training for Cuttlefish (Mollusca: Cephalopoda)". Keystone Journal of Undergraduate Research. 2: 15–21 – via Shippensburg University.
  78. ^ Bublitz, Alexander; Weinhold, Severine R.; Strobel, Sophia; Dehnhardt, Guido; Hanke, Frederike D. (2017). "Reconsideration of Serial Visual Reversal Learning in Octopus (Octopus vulgaris) from a Methodological Perspective". Frontiers in Physiology (באנגלית). 8: 54. doi:10.3389/fphys.2017.00054. ISSN 1664-042X. PMC 5294351. PMID 28223940.
  79. ^ Zepeda, Emily A.; Veline, Robert J.; Crook, Robyn J. (2017-06-01). "Rapid Associative Learning and Stable Long-Term Memory in the Squid Euprymna scolopes". The Biological Bulletin. 232 (3): 212–218. doi:10.1086/693461. ISSN 0006-3185. PMID 28898600.
  80. ^ Hiss, Anthony (3 בינואר 1983). "Talk of the Town HOOVER". The New Yorker. נבדק ב-2017-12-20. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תקשורת_בין_בני_אדם_לבעלי_חיים&oldid=40320089"