לדלג לתוכן

משפט ההפרדה הבסיסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המחשה דו־ממדית של המשפט. קבוצה קמורה (בירוק), נקודה שלא נמצאת בקבוצה והיפר-מישור המפריד בין הקבוצה והנקודה.

בגאומטריה, משפט ההפרדה הבסיסי עוסק בקשר בין קבוצות קמורות ונקודות שנמצאות מחוץ לקבוצה.

המשפט טוען שבהינתן נקודה שלא נמצאת בקבוצה הקמורה תמיד ניתן יהיה למצוא היפר-מישור שיפריד את הקבוצה מהנקודה.

ניסוח פורמלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהי קבוצה קמורה וסגורה במרחב האוקלידי ויהי המקיים אז קיים ווקטור ומספר כך ש:

לכל .

נתון קמורה וסגורה ולכן ממשפט הקירוב הטוב ביותר קיים שהוא הווקטור הקרוב ביותר ל ב. מעובדה זו, נובע אי השוויון הבא[1]:

לכל .

נגדיר . ברור ש ו- לכל .

אם כך אז לכל .

נגדיר ונשים לב ש

כלומר לכל ומכאן מ.ש.ל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קיים משפט שטוען שאם סגורה וקמורה אז: כלומר אי השוויון הימני מתקיים אמ"ם הוא הקירוב הטוב ביותר של ב.