משפט אי גה פארבן
משפט אי גה פארבן, ובשמו הרשמי: ארצות הברית נגד קארל קראוך ואח' (באנגלית: The United States of America vs. Carl Krauch, et al.), היה השישי מבין משפטי נירנברג הנוספים אשר התנהלו בפני בית דין צבאי אמריקאי בהיכל הצדק בנירנברג, גרמניה, עם תום מלחמת העולם השנייה. משפט אי גה פארבן היה השני מבין שלושה משפטים שהתנהלו נגד התעשיינים המובילים בגרמניה הנאצית על התנהגותם בעת השלטון הנאצי.
הנאשמים בתיק זה היו כולם מנהלים באי גה פארבן, תאגיד ענק של חברות בתחום תעשיית הכימיה. החברה הייתה גורם מרכזי במשק הגרמני כבר בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לאחר שתהליך הבר-בוש איפשר לחברה לייצר חנקן, החיוני לתעשיית חומרי נפץ, במקום אספקת החנקן מצ'ילה שהופסקה עם פרוץ המלחמה. בתקופת מלחמת העולם השנייה ייצרה אי גה פארבן, באמצעות חברת הבת דגש (Degesch), רעל ציקלון בה שבו נעשה שימוש במחנות ההשמדה. החברה אף פיתחה תהליכים לייצור דלק סינתטי וגומי מפחם ובכך תרמה ליכולתה של גרמניה לנהל מלחמה על אף שנותקה מרוב אספקת הנפט. האישומים במשפט התמקדו בהכנות למלחמה, אולם כללו גם העסקת כוח אדם בתנאי עבדות וביזה.
השופטים בבית הדין הצבאי היו אב בית הדין קורטיס גרובר שייק, שהיה נשיא של בית המשפט העליון של אינדיאנה, ג'יימס מוריס מדקוטה הצפונית, פול מ. הברט, דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה והשופט המחליף, קלרנס פ. מרל, עורך דין מאינדיאנה. התובע הראשי היה בריגדיר גנרל טלפורד טיילור. כתבי האישום הוגשו ב-3 במאי 1947 והמשפט נמשך מ-27 באוגוסט 1947 ועד 30 ביולי 1948. מתוך 24 נאשמים, 13 נמצאו אשמים באישום אחד לפחות ונשפטו לתקופות מאסר שבין שנה לשמונה שנים. 10 נאשמים זוכו בדין. משפטו של מקס ברוגמן הופסק ב-3 בספטמבר 1947 מסיבות בריאות.
האישומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תכנון, הכנה, יוזמה והשתתפות במלחמות תוקפניות ובפלישות למדינות אחרות.
- פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בדרך של ביזה ואיסוף שלל מטריטוריות כבושות והחרמה של מפעלים באוסטריה, צ'כוסלובקיה, פולין, נורווגיה, צרפת ורוסיה.
- פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בהשתתפות בשעבוד והגליה של בני אדם לצורך העסקתו ככוח אדם בתנאי עבדות בממדים ענקיים, העסקת אסירים במחנות ריכוז אזרחים במדינות כבושות, שבויי מלחמה. טיפול בעובדים בהשלטת טרור, עינויים ורצח של אנשים בתנאי עבדות.
- חברות בארגון פשע, האס אס.
- פעילות כמנהיגים בקשירת קשר לביצוע מעשי פשע המוזכרים לעיל בסעיפים 1, 2 ו-3.
כל הנאשמים הואשמו בסעיפים 1, 2, 3 ו-5 לכתב האישום. רק שניידר, בוטיפיש וּפון דר היידה הואשמו בסעיף 4, "חברות באס אס". האס אס הוכרז כארגון פשע על ידי בית הדין הבינלאומי במשפט נירנברג.
למרות ראיות למכביר שהציגה התביעה ולפיהן הודגם כי החברה הייתה מעורבת באופן רחב במאמצי החימוש של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה, בית הדין לא מצא את הנאשמים אשמים בהכנות לפתיחה במלחמה ובקשירת קשר לאותה מטרה. באישום מספר 3, העסקת כוח אדם בתנאי עבדות, פסק הדין נותן לנאשמים ליהנות מהגנת הצורך. רק במקרה של אושוויץ, שם בנה תאגיד אי גה פארבן מפעל סמוך למחנה הריכוז, בכוונה ברורה להשתמש באסירים ככוח אדם בתנאי עבודה, בית הדין מצא די ראיות כדי להוכיח כי התאגיד פעל מתוך יוזמתו. בית הדין הסיק כי הנאשמים חייבים בדין רק במקרה זה.
השופט הברט כתב דעת מיעוט שבה טען כי הגנת הצורך אינה ניתנת ליישום וכי כל הנאשמים צריכים להימצא אשמים בסעיף 3 לכתב האישום. הוא כתב כי:
...הראיות מראות כי פארבן שיתפה פעולה מרצון וניצלה בשמחה כל מקור חדש של כוח אדם ככל שנמצא. התעלמות מזכויות אנוש בסיסיות לא הרתיע נאשמים אלה.
— Nuernberg Military Tribunal. Vol. VIII, p. 1309
שיתוף פעולה מרצון עם פעולת הרייך השלישי לניצול כוח אדם בתנאי עבדות היה חלק ממדיניות החברה וחדר לכל דרגי ארגון פארבן... מסיבה זו, אחריות פלילית מרחיקה מעבר למשתתפים המיידיים באושוויץ. היא כוללת מנהלי מפעלים אחרים בפארבן ואת כל מי שבאופן מודע השתתף בעיצוב מדיניות החברה.
— Nuernberg Military Tribunal. Vol. VIII, p. 1312-13
חוות דעתו של השופט הברט הוגשה ב-28 בדצמבר 1948, כמעט 5 חודשים לאחר מתן הכרעת הדין.
הנאשמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תמונה | תפקיד | גזר דין |
|---|---|---|---|
| קארל קראוך (Carl Krauch) |
|
יושב ראש חבר הנאמנים; חבר במשרד התוכנית הארבע-שנתית של גרינג | 6 שנות מאסר, הכוללות את תקופת מעצרו. מת ב-1968 |
| הרמן שמיץ (Hermann Schmitz) |
|
יושב ראש חבר המנהלים; חבר ברייכסטאג | 4 שנות מאסר, הכוללות את תקופת מעצרו. מת ב-1960 |
| גאורג פון שניצלר (Georg von Schnitzler) |
|
מנהיג כלכלה צבאית (Wehrwirtschaftsführer); קפטן באס אה | ½2 שנות מאסר, הכוללות את תקופת מעצרו. מת ב-1962 |
| פריץ גָיֶבסקי (Fritz Gajewski) |
|
מנהל אגפא (Agfa) | זוכה. מת ב-1962 |
| היינריך הרליין (Heinrich Hörlein) |
|
החוקר הראשי בכימיה | זוכה. מת ב-1954 |
| אוגוסט פון קנירים (August von Knieriem) |
|
היועץ המשפטי לתאגיד; ראש המחלקה המשפטית | זוכה. מת ב-1978 |
| פריץ טר מֵר (Fritz ter Meer) |
|
ראש מחלקה II, האחראית למפעל בונה (Buna) ליד אושוויץ | 7 שנות מאסר, הכוללות את תקופת מעצרו. מת ב-1967 |
| כריסטיאן שניידר (Christian Schneider) |
|
ראש מחלקה I, אחראי לייצור חנקן ודלק; ראש מחלקת כוח אדם, חבר תומך באס אס. | זוכה. מת ב-1972 |
| אוטו אמברוס (Otto Ambros) |
|
ראש הוועדה ללוחמה כימית במשרד המלחמה; מנהל תפעול במפעל בונה ובאושוויץ. | 8 שנות מאסר, הכוללות את תקופת מעצרו. מת ב-1990 |
| מקס בריגֶמן (Max Brüggemann) |
מנהל מפעל | משפטו הופסק עקב מצבו הבריאותי | |
| ארנסט בירגין (Ernst Bürgin) |
|
מנהל מפעל | 2 שנות מאסר, כולל תקופת מעצרו |
| היינריך ביטֶפיש (Heinrich Bütefisch) |
|
מנהל תפעול ראשי באושוויץ; קצין (Obersturmbannführer) באס אס | 6 שנות מאסר, כולל תקופת מעצרו. מת ב-1969 |
| פאול הפליגר (Paul Häfliger) |
|
ראש מחלקת מתכות | 2 שנות מאסר, כולל תקופת מעצרו |
| מקס אילגנר (Max Ilgner) |
|
ממונה על מודיעין ותעמולה | 3 שנות מאסר כולל תקופת מעצרו. מת ב-1966 |
| פרידריך יאנה (Friedrich Jähne) |
|
מהנדס ראשי | שנה וחצי מאסר, כולל תקופת מעצרו. מת ב-1965 |
| האנס קינה (Hans Kühne) |
מנהל מפעל | זוכה | |
| קארל לאוטנשלאגר (Carl Lautenschläger) |
|
מנהל מפעל | זוכה. מת ב-1992 |
| וילהלם רודולף מאן (Wilhelm Rudolf Mann) |
|
מנהל מפעל תרופות, חבר באס אה | זוכה. מת ב-1992 |
| היינריך אוסטר (Heinrich Oster) |
|
מנהל ייצור החנקן | 2 שנות מאסר, כולל תקופת המעצר |
| קארל ווּרסטר (Karl Wurster) |
מנהל מפעל | זוכה. מת ב-1974 | |
| ולטר דירפלד (Walter Dürrfeld) |
|
מנהל הבינוי במפעל אושוויץ; מנהל הבינוי במונוביץ (אושוויץ III) | 8 שנות מאסר כולל תקופת מעצרו. מת ב-1967 |
| היינריך גטינו (Heinrich Gattineau) |
|
ראש המודיעין ומשטרת המפעל | זוכה |
| אריך פון דר היידה (Erich von der Heyde) |
|
סגן ראש המודיעין ומשטרת המפעל. קצין אס אס וחבר בOKW | זוכה |
| האנס קוגלר (Hans Kugler) |
|
מנהל מכירות הצבעים לדרום-מזרח אירופה | שנה וחצי מאסר כולל תקופת מעצרו |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Farben Case. מסמכי המשפט ב-Mazal Library (באנגלית)
- תיאור המשפט (באנגלית)
- על משפט אי גה פארבן, באתר יד ושם
משפט אי ג'י פרבן, נירנברג, גרמניה, 1947-1948, דף שער בספרייה הלאומית
| סדרת משפטי נירנברג | ||
|---|---|---|
| המשפט הראשי | משפט פושעי המלחמה בנירנברג | |
| משפטי נירנברג הנוספים | משפט הרופאים בגרמניה • משפט מילך • משפט השופטים בגרמניה • משפט פוהל • משפט פליק • משפט אי גה פארבן • משפט בני הערובה • משפט RuSHA • משפט האיינזצגרופן • משפט קרופ • משפט השגרירים • משפט הפיקוד העליון | |
