משמרת ישוע

משמרת ישוע היא המשמרת התשיעית מבין עשרים וארבע משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון. בשנת מותו של דוד המלך, לפני חג השבועות שנת ב'תתקכ"ה (היינו 836 לפניה"ס).

משמרת זו מוזכרת בתנ"ך בספר דברי הימים יחד עם קביעת המשמרות; ”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל..לְיֵשׁוּעַ הַתְּשִׁעִי” (דברי הימים א כד ז).

מוצא המשמרת

לפי פרשנות המלבי"ם, מוצא משמרת ישוע היה מבני איתמר הכהן (ולא מבני אלעזר בן אהרן).

אחר חורבן בית שני

לפי דעתו של החוקר שמואל קליין, בעקבות חורבן בית שני עברו כל העשרים וארבע משמרות – ומשמרת ישוע בתוכן – לעיירות הגליל – הן בגליל העליון והן בגליל התחתון. בכך, בני משמרת ישוע התיישבו בארבל אשר בגליל התחתון.

רבי אלעזר הקליר מקונן על המצב המדוכא כתוצאת חורבן בית המקדש וביטול משמרה זו מעבודתה במקדש באומרו;

טומאתה החניפה תבל

ונעלה, רב החובל

וענן אבק רגליו כאבל

ואין מתכרבל בכהני ארבל

— קינות לרבי אלעזר הקליר

בסדר משניות לזכר המשמרות

היה מנהג קדום בארץ ישראל – ולפחות עד שנת ד'תשצ"ד, להזכיר את המשמרות בכל יום שבת ולומר פיוטים, כמו "איזו היא המשמרת – משמרת פלוני – הרחמן ישיב את המשמרת למקומה במהרה בימינו אמן". וכן מצאו בגניזת מצרים שם משמרה מסוימת כתוב לפני כל פרק של העשרים וארבע משניות של מסכת שבת, כי נהגו ללמודו באותה השבת, בכך יוצא פרק רבי עקיבא לפרקו של משמרת ישוע.

בני המשמרות

יש משערים כי התנא נתאי הארבלי היה כהן מבני משמרת ישוע^{[דרוש מקור]}. ואילו בתקופת הגאונים נזכר כהן אחד מבני משמרת ישוע בארבל; "נקבר חזקיה ראש גולה מבבל ב"גבעת ארבל" אשר לישוע בן נשרף הכהן.

קריאה נוספת

• טוביה כהנא, 'הכהנים למשמרותיהם ולמקומות התיישבותם', בתוך: תרביץ מח, עמ' 9–29.