לדלג לתוכן

משמעות המשמעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משמעות המשמעות
The Meaning of Meaning
מידע כללי
מאת צ'ארלס קיי אוגדן, איוור ארמסטרונג ריצ'רדס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור En עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1923 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משולש ההתייחסות (גם משולש סמנטי). איור מתוך עמוד 11 "של משמעות המשמעות"

משמעות המשמעות: חקר השפעת הלשון על המחשבה ועל מדע הסימבוליזם (1923) הוא ספר של צ'ארלס קיי אוגדן ואיוור ארמסטרונג ריצ'רדס. הוא מלווה בשני חיבורים משלימים של ברוניסלב מלינובסקי ו- פ. ג. קרוקשנק.

סקירה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהטקסט המקורי פורסם ב-1923, הוא שימש כספר לימוד בתחומים רבים, כולל בלשנות, פילוסופיה, שפה מדע קוגניטיבי ולאחרונה סמנטיקה וסמיוטיקה. הספר נמצא בדפוס ברציפות מאז 1923. המהדורה העדכנית ביותר היא המהדורה הביקורתית הוכנה על ידי ו. טרנס גורדון ככרך שלישי מתוך חמשת הכרכים של CK Ogden & Linguistics (London: Routledge / Thoemmes Press, 1995). ההיסטוריה המלאה של הפרסום, כולל פרסום בהמשכים ב- Cambridge Magazine לפני המהדורה הראשונה של הספר, נמצאת בספרו של ו. טרנס גורדון: ס. ק. אוגדן מחקר ביבליוגרפי ביולוגי (Metuchen, NJ: Scarecrow Press, 1990).

ריצ'רדס קובע תאוריה של הקשר של סימנים: מילים ודברים מחוברים "באמצעות המופע שלהם יחד עם דברים, החיבור שלהם אתם בהקשר "כי סמלים משחקים תפקיד חשוב בחיינו [והם אפילו] המקור של כל כוחנו על העולם החיצוני "(47). במערכת הקשרים זו מפתח ריצ'רדס סמיוטיקה של שלושה חלקים - סמל, מחשבה ורפרנט עם שלושת היחסים ביניהם (מחשבה לסמל = נכון, מחשבה לרפרנט = הולם, סמל להתייחסות = אמת) (11). סמלים שהם "אותם סימנים בהם אנשים משתמשים כדי לתקשר אחד עם השני וככלי מחשבה, תופסים מקום יוצא דופן" (23). "כל הסימול הדיסקורסיבי כולל [...] אריגה של הקשרים להקשרים גבוהים יותר" (220). לכן, כדי שמילה תובן, "נדרשת ממנה יצירת קשר עם התנסויות נוספות" (210).[1]

הספר השפיע מאוחר יותר על ספרו של אייר "שפה, אמת, והיגיון", מבוא לפוזיטיביזם לוגי, גם ספרם של ריצ'רדס - אוגדן וגם ספרו של אייר ישפיעו מאוחר יותר להשפיע על אלק קינג ומרטין קטלי בכתיבת ספרם "שליטה בשפה", שיצא לאור בשנת 1939, ואשר השפיע על ק.ס. לואיס בכתב ההגנה שלו על החוק הטבעי וערכים אובייקטיביים, בספרו "ביטול האדם" (1943).[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Richards, IA and CK Ogden. The Meaning of Meaning. Harvest/HBJ 1989.
  2. ^ Menuge, Angus J. L. (ביוני 2000). "Just Sentiments". Touchstone Magazine. 13 (5). {{cite journal}}: (עזרה)