משטרת תל אביב

התחנה העירונית של משטרת תל אביב, שנות ה-20 של המאה ה-20

לוחית זיכרון למשטרת מחוז תל אביב המנדטורית ברח' השחר 5

משטרת תל אביב הייתה משטרה עירונית שפעלה כמשטרה עצמאית למחצה בעיר תל אביב בתקופת המנדט הבריטי, החל משנת 1921 ועד 1932, כאשר סופחה למשטרת המנדט.

הרקע להקמת המשטרה

תל אביב הוקמה בשנת 1909, כשכונה עצמאית של יפו, שנקראה "אחוזת בית". היא התפתחה במהירות בשנותיה הראשונות, ואף על פי שתושביה גורשו על ידי השלטונות הטורקיים במהלך מלחמת העולם הראשונה, היא התאוששה במהירות אחרי כיבוש הארץ בידי הבריטיים.

בחודש מאי 1921 התחוללו פרעות תרפ"א,, במהלכן התחולל טבח ביהודים ביפו, ונעשה ניסיון מצד הפורעים, להסתער לעבר תל אביב. לוחמים מהגדוד העברי, שישבו במחנה ספרנד (צריפין), והמתינו לפקודה להקמת כוח הגנה מקומי מטעם ממשלת המנדט, בו היו אמורים לשמש כסגל פיקוד, נטלו את נשקיהם, ונסעו ליפו כדי למנוע מההתפרעויות להגיע לאזור תל אביב. בתל אביב עצמה אורגנה במהירות הגנה עצמית למקרה הצורך, בפיקודם של תושבים שהיו חיילים משוחררים מהגדודים העבריים.

הגעת החיילים סייעה בהשקטת האזור, אך הבריטים כעס על היוזמה הפרטית של החיילים היהודים, הודיעו על ביטול התכנית להקמת כוח ההגנה המתוכנן והפסיקו את שירותם של כלל החיילים שנותרו בגדוד. במקום הגדוד הוקמה ז'נדרמריה מקומית בפיקוד בריטי, שרבע מאנשיה היו יהודים שפוזרו בין הפלוגות השונות.

תהליך ההקמה

היישוב היהודי מחה על מה שראה כהפרת הבטחה בעקבות הפרעות, וכפיצוי עשו הבריטים שני צעדים שנגעו לעיר תל אביב:

• אישרו את ניתוקה מיפו והפיכתה לרשות מקומית עצמאית.
• ראש העירייה מאיר דיזנגוף ביקש מהנציב העליון, הרברט סמואל, אישור להקמת משטרה עירונית והבריטים הסכימו להקמתו של כוח משטרה, שיוכשר על ידי משטרת המנדט, אך יהיה כפוף במקביל גם למחוז הדרומי של משטרת המנדט (בתחומים של אכיפת חוק ושמירה על הסדר) וגם לעיריית תל אביב (בתחומים של פיקוח ובקרה העירוניים), כאשר שכר השוטרים ישולם על ידי שני הגופים.

למשטרה זו גויסו צעירים ממשוחררי הגדודים העבריים ובראשם עמד בוגר של גימנסיה הרצליה, חיים אלפרין. תחנת המשטרה הראשונה נפתחה בבית ויזר שברחוב ליליינבלום ובשנים 1933–1948 ברחוב השחר מס' 5. הבניין נהרס עם הקמת מגדל שלום. עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון במקום.

מדי משטרת תל אביב היו זהים למדי שוטרי משטרת המנדט, אך המשטרה העירונית קיבלה אישור חריג מהבריטים, לחבוש כובעי מצחייה, בשעה שכל שאר השוטרים הלא-בריטיים בארץ, חויבו לחבוש קולפאק (כובע צמר צ'רקסי).

המשך הדרך

בקיץ 1929 התחוללו מאורעות תרפ"ט, במהלכם נרצחו 133 יהודים. משטרת המנדט כשלה בהתמודדות עם הפורעים ובעקבות האירועים הגיע לארץ מומחה בריטי בתחום השיטור הקולוניאלי, סר הרברט דאוביגין, שהיה המפקח הכללי של המשטרה בציילון. הוא המליץ על שינויים ארגוניים ומבניים במשטרה ואחד מהם היה הכפפתה המלאה והמוחלטת של משטרת עיריית תל אביב למשטרת המנדט.

המפקח הכללי שהגיע לארץ כדי ליישם את המלצות דוביגין, רוי ספייסר, פעל במרץ ליישום ההמלצות, כשהוא נתקל בהתנגדות מצידם של ראש עיריית תל אביב, ישראל רוקח ומנהל המחלקה המדינית בסוכנות היהודית, חיים ארלוזורוב. העדר התיאום, שבמידה רבה נבע מעוינות ההדדית בין ארלוזורוב לרוקח, הקשה על יצירת קו אחיד מול שלטונות המנדט, אשר בסוף 1931, הכריעו סופית בעניין זה.

אירועים נוספים

קושי שעמו התמודדה המשטרה בתל אביב, ושיסודו בעוינות בין הזרמים השונים בציונות, היה התמודדות המשטרה עם הפגנות ומחאות של מפלגות הפועלים. ב-1 במאי 1925 התקיימה תהלוכה של מפלגות הפועלים, שלטענת המשטרה חרגה ממה שהוסכם עליו. לשוטרים ניתנה הוראה לפזר את התהלוכה, ומפלגות הפועלים טענו שהופעל כוח רב, שנבע מגישתה העוינת של העירייה שבראשה עמדו אנשי מפלגת הציונים הכלליים, יריביהם של מפלגות השמאל.

המפקחים הכלליים של משטרת המנדט לא אהבו את מה שראו כיצור כלאיים, שכפיפותו למשטרה אינה מלאה, שהמשמעת המוטל עליו, לדוגמה בנושא הכובע, שונה משל שאר היחידות, ושבניהולו יש מעורבות משמעותית של גוף אזרחי לא-בריטי.

מפעם לפעם, במהלך שנות העשרים, עלו תביעות שונות לרה-ארגון של משטרת עיריית תל אביב, ולהכללתה במסגרת משטרת המנדט, אך הנהגת העירייה והנהגת היישוב פעלו באופן נמרץ לסיכול כוונות אלה.

ברחוב הרכבת פינת רחוב לבונטין הוקם בשנת 1937 בניין בסגנון באוהאוס בו פעלה תחנת משטרה בה הוקם מאוחר יותר המטה הארצי של משטרת ישראל וכיום הבניין משומר, משופץ ומשמש לצרכים אחרים.

מבנה המשטרה

המשטרה גדלה במהירות, במקביל לצמיחתה המהירה של העיר, מספר תושבי העיר גדל בתוך חמש שנים, מאלפיים לכ-35,000 נפש ומספר השוטרים בעיר גדל מ-13 בשנת 1921 (קצין, סמל, סמל-שני ועשרה שוטרים) ל-74 בשנת 1925 (קצין, סמל, סמל-שני ו-71 שוטרים).

במשטרת תל אביב היו חמש מחלקות:

• מחלקת התנועה – עסקה בפיקוח על תנועת כלי הרכב הממונעים והלא ממונעים ותנועת בהמות רכיבה.
• מחלקת החקירות – עסקה בחקירת תלונות, חיפוש פושעים והגשת תביעות.
• מחלקת שמירת הלילה – עסקה בשמירה במהלך הלילות ובפיקוח על התאורה החשמלית.
• מחלקת הביטחון הציבורי הכללי – שוטרי המחלקה הזאת איישו את נקודות המשטרה הקבועות.
• מחלקת הפיקוח – עסקה בפיקוח על קיום חוקי העזר העירוניים.
  • בנוסף למחלקות אלה, במשטרת תל אביב הייתה תזמורת בת 20 נגנים.

משטרת תל אביב שויכה לדיוויזיה K של המחוז הדרומי של משטרת המנדט.

ראו גם

• משטרת מחוז תל אביב

לקריאה נוספת

• השוטר העברי בתקופת המנדט, שמחה פרומר, תל אביב: משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1973

קישורים חיצוניים

• משטרה עירונית ראשונה בתל אביב
• קטעים מיומניו של חיים ארלוזורוב עם אזכורים בנושא מיזוג משטרת תל אביב במשטרה המנדטורית הארצית