משוא"ה
משוא"ה או מתקן שליטה ופיקוד ארצי – חטיבת הפעלה הוא מרכז התפעול הארצי של רכבת ישראל המשמש לשליטה, פיקוד ובקרה על תנועת הרכבות הארצית. המתקן נמצא בתחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל והוא נחנך בדצמבר 2008. המתקן שולט על כל מתקני האיתות והשליטה – הסימנורים והמסוטים, שלאורך רשת המסילות למעט מגרשי העריכה בתחנות חיפה מזרח ואשדוד מיון, מסילות הגישה לנמלי חיפה ואשדוד והמסילות אל מכרות הפוספטים ותעשיות הכימיקלים ממזרח ומדרום לדימונה.
המתקן צפוי לעבור ללוד, שם ימוקם במבנה תת-קרקעי כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה. מהלך זה גרר ביקורת שכן בהקמת המתקן בתחנת חיפה חוף הכרמל הושקעו כ-140 מיליון שקלים.[1]
משמעות השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטל פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל – בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא. |
השם משוא"ה הוא ראשי התיבות של מתקן שליטה ופיקוד ארצי – חטיבת הפעלה, אך גם מתייחס לשימוש ההיסטורי במשואות איתות להעברת מידע ומהווה המשך למערכת הפיקוד הקודמת של הרכבת שנקראה "לפיד".
אמצעי השליטה והפיקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל מערכות השליטה והפיקוד ממוחשבות. הפיקוד נעשה באמצעות תוכנה המאפשרת להפוך את לוח הזמנים המתוכנן לסדרת הוראות איתות ושליטה על הסימנורים והמסוטים לאורך המסילות. המערכת מאפשרת לראות על מפת שליטה בזמן אמת את המיקום של כל הרכבות והציוד המסילתי וכן לראות רק רכבות על פי חתכים כמו איחור מעבר לזמן מסוים, רכבות נוסעים, נסיעות לא מתוכננות וכדומה. כמו כן המערכת מסמנת קטעי מסילה בהם צפויים קונפליקטים בין רכבות שונות שצריכות לעבור בהם באותו הזמן ומאפשרת לפקדים ולאתתים לפתור את הקונפליקטים על ידי שינוי הוראות האיתות.
השליטה מתבצעת באמצעות מערכת מחשב המעבירה את הוראות האתתים לסימנורים ולמסוטים בשטח ומחזירה לאתתים חיווי על מעבר הרכבות במסוטים ועל פני הסימנורים. כמו כן המתקן מחובר לרשת קשר המאפשרת לדבר ישירות עם נהגי הרכבות ולתת להם הוראות בעל פה.
במתקן מותקנת גם מערכת של פיקוד העורף, שבעיתות חירום מציגה את מיקומם המשוער של נפילות רקטות.
עבודת המתקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתקן בנוי סביב אולם התפעול שממנו מתבצעת עבודת התפעול עצמה. אולם התפעול בנוי על פי המודל הגרמני, ובו שלושה מערכי עמדות שליטה ובקרה שבכל אחד מהם ארבע עמדות עבודה:
- מערך שליטה ופיקוד צפוני, הכולל את העמדות הבאות:
- עמדת פקד האחראי על ניהול התנועה במסילות מנהריה ועד למודיעין ( כולל מסילת הירקון והקו לכפר סבא)
- עמדת אתת האחראי על האיתות והשליטה בין נהריה ובין דור
- עמדת אתת האחראי על האיתות והשליטה בין דור ובין הרצליה
- עמדת אתת האחראי על האיתות והשליטה בין הרצליה תל אביב מרכז והקו דרך מתחם בני ברק תחנות ראש העין ועד להוד השרון
- עמדת אתת האחראי על האיתות בתחנת ההגנה נוסעים ותפעולי מתחם תל אביב דרום לשעבר ועד תחנת מודיעין מרכז ותחנת לוד משני כיוונים כפר חב"ד ותעופה וכן הקו המערבי החדש הכולל את תחנות ראשון לציון מערב ויבנה מערב
- מערך שליטה ופיקוד דרומי, הכולל את העמדות הבאות:
- עמדת פקד האחראי על ניהול התנועה במסילות מתחנת לוד ועד לדימונה כולל המסילה המערבית מצומת פלשת דרך אשדוד ואשקלון
- עמדת אתת האחראי על האיתות והשליטה על מתחם לוד רבתי
- עמדת אתת האחראי על האיתות והשליטה בין לוד ובין אופקים מדרום לאשקלון
- עמדת אתת האחראי על האיתות והשליטה בין לוד ובין באר שבע (כולל מסילת חלץ)
- עמדת אתת האחראי על הקו הישן לירושלים מתחנת/נען לירושלים מלחה וכן על מתחם דימונה המקשר לתחנות שמדרום לה ומשרתות את מפעלי הפוספטים והכימיקלים
- מערך הניהול, הכולל את העמדות הבאות:
- עמדת מנהל המשמרת
- עמדה לנציגי חטיבת הנוסעים וחטיבת המשאות
- עמדה לנציג חטיבת תשתיות (לתאום עבודות תשתית ותנועת כלים הנדסיים על המסילות)
- עמדה של אתת נוסף לטיפול באירועים חריגים ולגיבוי של כל אחד מהאתתים שבמשמרת
העבודה במתקן מתבצעת בשלוש משמרות, שתי משמרות יום בנות 7 שעות ומשמרת לילה בת 10 שעות, לאורך כל ימי השבוע. בסופי שבוע נשאר במתקן צוות מצומצם המפעיל ארבע עמדות שליטה ופיקוד וכן ארבע עמדות איתות. המתקן מושבת לחלוטין רק ביום הכיפורים.
בצמוד לאולם התפעול יש חדר ישיבות המשמש כחדר מצב לניהול אירועי חרום כמו תאונות.כיום הוכנסה לשימוש בחדרים סמוכים לאולם התפעול להפעלת מערכת המידע לנוסע (P.I.S), המאפשרת לספק לנוסעים בזמן אמת מידע על מיקום הרכבות וזמני הגעה מעודכנים, ולניהול מחלקת הביטחון של רכבת ישראל. מערכת זו מעמידה את רכבת ישראל בקדמת הטכנולוגיה ביחד עם מערכות האיתות שליטה והבקרה אשר בהן משתמשים במתקן משוא"ה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משואה ברכבת ישראל, אתר רכבת ישראל
- מישל דור, האם הגיע הקץ לאיחורי הרכבת?, באתר ynet, 20 בינואר 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלון שני, 140 מיליון שקלים הלכו לפח, מאקו, 8 בספטמבר 2014