לדלג לתוכן

משה שפירא (עפרה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב משה שפירא
לידה 1935
שבט תרצ"ה
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 במרץ 2019 (בגיל 84 בערך)
ח' באדר ב' ה'תשע"ט
עפרה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין, עפרה
תקופת הפעילות ? – 15 במרץ 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
צאצאים
תפקידים נוספים ראש מדרשת שובה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה כהנא שפירא (שבט תרצ"ה, 5 בינואר 1935ח' באדר ב' תשע"ט, 15 במרץ 2019) היה מייסד מדרשת שובה, יחד עם רעייתו רבקה שפירא.

נולד בירושלים לדוד וגולדה שפירא. למד בת"ת "יבנה", ולאחר מכן עבר לבית הספר הממלכתי דתי "מוריה", שם גם פגש את חברו הרב עדין שטיינזלץ. בשנת תש"ט התחיל ללמוד בישיבת "תורה ומלאכה" בכפר אברהם.

בצעירותו סבל מצליעה קלה. ניתוח שעבר כדי להיטיב את מצבו נכשל, והחמיר את הצליעה אותה נשא עמו כל חייו.

בשנת תשי"א הקים יחד עם הרב עדין שטיינזלץ את "אחוות שלהבתי-ה" שכונתה גם "חבורת השלהבת". החבורה חשה שהיא נושאת בשורה חדשה, שהם הגדירו כ"שיבה אל יהדות ארצישראלית ברוח החסידות". העולם היהודי שראו סביבם נתפס בעיניהם כמיושן וארכאי, ותפקידו של הארגון שהקימו היה "לגלות לעולם את האמת".

בשנת תש"כ (1960) נישא לרבקה לבית שנור, אותה הכיר במסגרת חבורת השלהבת.

בשנים שלאחר נישואיהם התגוררו בשכונת קריית משה בירושלים ור' משה התקרב לחוגי מרכז הרב. לאחר מלחמת יום הכיפורים החל ללמד יחד עם רבקה במכון אורה לבנות. במכון זה לימדו הזוג שפירא שנים ארוכות, כאשר רבקה משמשת כמרכזת המכון. בשנים אלו הוקמה ההתנחלות הישראלית "עפרה" ומשפחת שפירא הצטרפה למתנחלים וקבעה במקום את ביתה[1].

בשנת תשמ"ד, ייסד הזוג שפירא את מכון "שובה" לבנות ביישוב החדש עפרה, המדרשה העל תיכונית הראשונה לבנות, מוסד שעצם מתכונתו היה פריצת דרך ותוכנית הלימודים שלו שאפה להעניק לבנות 'תורת חיים' שמקורותיה בחסידות ובלימוד עיוני בכתביו של הרב קוק.

במשך שנים רבות לימד במכללה ירושלים[2].

הקמת חבורת השלהבת ולאחר מכן מדרשת שובה נחשבת בעיני רבים כמבשרת הנאו-חסידות בציבור הדתי-לאומי[3][4].

נפטר ביום שישי ח' באדר ב תשע"ט, ונקבר בבית העלמין בעפרה למחרת במוצאי שבת[5]. בלוויה השתתפו אלפים, וזו הייתה הלוויה הראשונה בה נישאו ההספדים בבית הכנסת של היישוב[6].

לרב משה שפירא נולדו שבעה ילדים, הבכור שבהם - אברהם, נפטר בגיל 8 מסרטן. בין בניו נמנים הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר רמת גן, הרב יצחק שפירא ראש ישיבת עוד יוסף חי, ומתניה שפירא סמנכ"ל מועצת יש"ע. בתו זהבה נשואה לישעיהו גנץ, בנו של הרב משה גנץ (אחיו של הרב חיים גנץ).

ספרים שכתב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פניני שפת אמת על התורה, עפרה
  • פניני שפת אמת על ימים נוראים, עפרה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עפרה לקס, ציר ולרשטיין, ידיעות ספרים, 2019
  2. ^ ורד ליפשיץ, לזכרו של הרב יהודה קופרמן ז״ל, באתר "לב לדעת"
  3. ^ יהודה יפרח, שפה חדשה לעולם: המהפכה של הרב משה שפירא ז"ל, באתר מקור ראשון, ‏י"ג אדר ב תשע"ט
  4. ^ יואב שורק, שלהבת בטרם אור: על משנתה של חבורה דתית מהפכנית מראשית ימי המדינה, עבודת גמר (בהנחיית מרדכי נחום פנקובר), טורו קולג', מדעי היהדות, תשס"ו. (149 עמודים)
  5. ^ הרב משה שפירא הובא למנוחות, "כל יהודי הוא אות בתורה", באתר ערוץ 7, ט' באדר ב' תשע"ט
  6. ^ כך ציין הרב אבי גיסר, רב היישוב, בהספדו.