משה רביב (צלם)
לידה |
5 בדצמבר 1904 לביידז'ייב, בלארוס |
---|---|
פטירה |
20 בינואר 1995 (בגיל 90) צפָת, ישראל |
שם לידה | מוזס וורוביצ'יק |
לאום | ישראלי |
מקום לימודים |
|
תחום יצירה | ציור, צילום |
זרם באמנות | פוטומונטז' |
יצירות ידועות | PARIS, ci contre |
www | |
משה רביב וורוביצ'יק (בצרפתית: Moi-Ver; 1904–1995) היה צייר וצלם בולט בתחום הפוטומונטז'. מראשוני קריית האמנים צפת.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם מוזס וורוביצ'יק בעיירה לביידז'ייב באימפריה הרוסית (אז בגוברניית וילנה, כיום בבלארוס) כבן הבכור לשלמה ושפרה וורוביצ'יק, במשפחה בת ארבעה ילדים. האב היה סוחר עץ. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית הראשונה בגולה בווילנה. המשיך את לימודיו באוניברסיטת וילנה במחלקה לאמנויות ואדריכלות. בשנת 1928 נתקבל ל"באוהאוס" בדסאו, גרמניה, שם השתלם אצל פול קלה, וסילי קנדינסקי, ויוזף אלברס. בשנת 1930 המשיך להשתלם בפריז בבית הספר לצילום (Ecole de Photo Ciné) - בעיקר בתחום הצילום. ספר הצילום הראשון שלו, "רחוב היהודים בווילנה" יצא לאור ב-1931, ותמונות ממנו מוצגות בבית וילנה בתל אביב ובבתי כנסת בווילנה.
רביב פרסם את ספרו "פאריס" שהכיל צילומים נדירים ופוטומונטז'ים, תחת השם Moi Ver (מוי=מוזס ור=וורוביצ'יק בשמו הצרפתי). הספר הופץ ב-1,000 עותקים. רביב החל בהכנת ספר צילום נוסף באותה שנה ה-"Ci-contre", אולם עקב עלית הנאצים לשלטון בגרמניה, הוא לא הצליח למצוא מו"ל ליצירתו ופרסם את ספרו בהוצאה עצמית.
ב-1932 נשלח רביב על ידי שבועון הצילום הצרפתי "וו" (Vu) לערוך כתבת סיקור מיוחדת בארץ ישראל והסתובב בארץ ישראל תוך שהוא מתעד את הפוגרום ביפו ועוד אירועים חשובים מההיסטוריה של ארץ ישראל.
בשנת 1934 עלה רביב לארץ ישראל. לאחר עלייתו עבד כצלם ועיצב כרזות, פרסומות ואף סמלי ערים. בשנת 1934, לדוגמה, עיצב את התצוגה של "בניין ההסתדרות" ביריד המזרח.[1] עיטר ספרים מהוצאות רבות, עיצב ואייר עבור עיתונים רבים, ואף פרסם ספרים רבים הכוללים איורים מפרי ידו, ביניהם "שבחי האר"י" ספר חשוב ונחשק עד היום. בשנת 1939 הציג תערוכת יחיד בגלריה לאמנות כ"ץ - הגלריה הראשונה בתל אביב. רביב הצטרף לקריית האמנים צפת ב-1953, שם קבע את משכנו ושם הקים מאוחר יותר גלריה. לאחר שהתיישב בצפת הוא התמקד בציור וצייר בעיקר משמעויות של כתבים מכתבי הקודש ואת העולם החסידי.
משה רביב נפטר בשנת 1995 בצפת. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים ונכדים.
בשנת 2004, לכבוד יום הולדתו ה-100 של רביב, הוצגו בתערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית במינכן der Moderne) Pinakothek) התמונות מספרו Ci-contre. הספר יצא לאור במהדורה מחודשת, בת 1,000 עותקים.
הערכת פועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחייו ובשנים שאחרי מותו לא זכה רבות להצגת דמותו כדמות מפתח בעולם האומנות המודרנית ומעמודי התווך של הכרת הצילום כאומנות, אך בשנים האחרונות חוזרות ועולות יצירות שיצר ומקבלות את מקומן בחומות התהילה של עולם האומנות המודרנית. רביב פעל בעיקר באמצעות תחום הפוטומונטז', תת-תחום בעולם הצילום, בו השתמש רבות בספריו שהופצו בפריז וברחבי אירופה וכיום משמשים כספרי יסוד בתולדות הצילום.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רחוב היהודים בווילנה, 65 תמונות מאת מ. ורובּיציק, בהקדמת ז. שניאור. הוצאת אוריל פיסלי (Orell-Füssli-Verlag), ציריך-לייפציג, 1931
- פאריס, מבוא מאת פרנאן לז'ה, הוצאת ז'אן וולטר, 1931
- Ci-contre, 110 photos de Moï Wer, Moshé Raviv-Vorobeichic, Ann u. Jürgen Wilde, Zülpich-Mülheim, 2004, ISBN 3-00-014809-4
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1928 תערוכת יחיד - יונג ווילנע
- 1933 גלריה לאמנות בת זמננו, פאריס
- 1939 גלריה לאמנות כ"ץ, תל אביב
- 1954 בית ציוני אמריקה, תל אביב
- 1957 בית הסופר, תל אביב
- 1964 ו-1968 גלריה על שם צ'מרינסקי, תל אביב
- 1969 תערוכת צילומים במוזיאון ישראל
- 1970 משכן לאמנות, עין חרוד
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
PARIS Photography book
-
נשים יפות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של משה רביב
- משה רביב, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- הרצאה על משה רביב מפי בנו, יוסי
- דר' קלר לכמן, מאה מראות צפת, מעריב, 15 באוקטובר 1954
- היופי - בכל מקום, דבר, 4 בדצמבר 1964
- רחל אורן, כל החיים עולם הילדות, דבר, 23 בפברואר 1968
- ארכיון פרויקט כרזות על פלשתינה
- משה רביב, דף שער בספרייה הלאומית