משה מילר מולאור
 | |
| עו"ד משה ליב מילר מולאור | |
| לידה |
31 באוקטובר 1908 בלזץ', רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1 בנובמבר 1971 (בגיל 63) |
| מדינה |
ישראל |
| מקצוע | משפטן, עיתונאי ופעיל ציוני |
  | |
משה מילר מולאור (31 באוקטובר 1908 – 1 בנובמבר 1971) היה משפטן, עיתונאי ופעיל ציוני. מצירי הקונגרס הציוני העולמי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה ליב מילר נולד בתאריך ו' בחשון תרס"ט בעיר בלז'ץ, פולין. גדל והתחנך בעיר לבוב שבמזרח גליציה, פולין (כיום באוקראינה). למד בחדר, בישיבה, בגימנסיה העברית ובפדגוגיון העברי. הוסמך במשפטים באוניברסיטה המקומית . עלה לארץ-ישראל המנדטורית בשנת 1934. עבר את בחינת עורכי-הדין הזרים והוסמך לעורך-דין ארץ-ישראלי על ידי השלטון הבריטי.
בשנת 1941 נשא לאשה את רבקה, בתו של אלכסנדר מאכט, שחמטאי, כלכלן ומנהלו הראשון של הבנק הישראלי לתעשייה.
לזוג נולדו שתי בנות ובן.
בתם הראשונה ובנם סיימו לימודי משפטים והמשיכו במשך שנים רבות את פעילות משרד עורכי הדין שהקים.
בתם השנייה נישאה לבנו של יהודה בר-נתן, הנשיא השני של התאחדות התעשיינים. בנם, נכדם של רבקה ומשה מילר מולאור הוא השחקן והקומיקאי רועי בר-נתן[דרוש מקור].
בסוף שנות החמישים נסע לשליחות ציונית מטעם המחלקה הכללית של הסוכנות היהודית בדרום אמריקה למשך שנתיים.[1] במצוות הימים ההם נאלץ כתנאי לנסיעה לעברת את שמו והוא בחר בשם מולאור (מול-אור) הדומה מבחינה פונטית לשם המשפחה מילר.[2]
פעילותו הציבורית הציונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת פעילותו הציבורית הציונית העניפה כיהן בין היתר בתפקידים הבאים: יו"ר "העבריה" האקדמאית. מזכיר כבוד של אגודת דורשי האוניברסיטה העברית. סגן יו"ר ההנהלה של התאחדות עולי פולין (לקליטת עליה). אח ותיק במסדר "בני ברית". יו"ר המועצה האזורית וחבר הוועד הכללי של "בני ברית". נשיא לשכת "שמעון רוקח". נשיא לשכת "יעקב פרנד". אח בלשכת "ברקאי" של "הבונים החפשיים". חבר ההנהלה של המכון ליחסי חוץ. חבר האגודה למען האו"ם. במסגרת תפקידי הנשיאות ב"בני ברית" נטל חלק בימי עיון ומופעים בנושאים שונים.[3]
נבחר לקונגרסים הציוניים :
הכ"א בז'נבה (1939)
הקונגרס נערך שוב במדינה בה נערך הקונגרס הראשון. הוא נערך מספר ימים לפני פרוץ המלחמה והיה האחרון עד לסיומה. מילר נבחר לקונגרס מטעם "מפלגת המדינה העברית". נשיא הקונגרס היה נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן. בין היתר נתקבלה בה ההחלטה לדחות את גזרות "הספר הלבן" שהתפרסמו באותה השנה.
והכ"ד בירושלים (1956).
הפעם, לאחר איחוד הפלגים מחדש, מילר היה נציג "הציונים הכלליים" בקונגרס שנשיאו בפועל היה ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון דוד בן-גוריון.
במסגרת פעילותו הביטחונית היה חבר ב"הגנה".
פעילותו הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת פעילותו הפוליטית היה חבר מרכז התנועה הרוויזיוניסטית. בעת הפילוג בתנועה הרוויזיוניסטית הצטרף לפלג שנשאר בהסתדרות הציונית בהנהגת מאיר גרוסמן. בפלג שנקרא "מפלגת המדינה העברית" היה חבר מרכז המפלגה.
לאחר מכן הצטרף למפלגת הציוניים הכלליים במסגרתה הנחה בין היתר רבי שיח בנושאים פוליטיים.[4] כיהן כחבר ההנהלה ויו"ר ועדת הארגון בהסתדרות הציונים הכלליים. היה חבר הנהלת קופת החולים של הציונים הכלליים.
לאחר מכן עבר למפלגה הליברלית וכיהן בה בין היתר כיו"ר וועדת הארגון של מחוז תל אביב-יפו.[5]
בעת הפילוג במפלגה הליברלית הצטרף ל"המפלגה הליברלית העצמאית" (ל"ע).[דרוש מקור]
פעילותו העיתונאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת פעילותו העיתונאית היה מזכיר המערכת של עיתון-הערב הראשון בארץ, "עיתון מיוחד". העיתון יצא בעריכת מאיר גרוסמן ושימש כמעין בטאון לו ולמפלגתו.
כתב מאמרים רבים בנושאי חוץ בבטאון "עיונים בינלאומיים" כמו גם בעיתונים.[6]
היה עורך מדור "חוק ומשפט" בעיתון "הבוקר".[7]
פעילותו כמשפטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת עבודתו כמשפטן כיהן בין היתר בשנות הארבעים כיועץ המשפטי של תיאטרון הלי-לה-לו שפרט למופעים הרבים שהעלה בהצלחה גדולה , נוצרו בין כתליו קלאסיקות רבות בזמר העברי המושמעות עד היום. את התיאטרון הובילו שני האישים שגם להם קראו בשם הפרטי משה : המנהל הכללי משה ואלין והמנהל המוזיקלי משה וילנסקי.
כמו כן ייצג עולים חדשים בתביעות של מיליונים על רקע אנטישמי כנגד שלטונות המדינות מהן הגיעו.[8] מצד שני גם ייצג עולים חדשים יוצאי מעברות בתביעות כנגד הממסד בארץ.[9]
פעילותו העירונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיהודי מסורתי היה מראשי קהילת בית הכנסת "תפארת צבי" שברחוב הרמן כהן בצפון הישן של תל אביב.
בתקופת פעילותו זו ניתנה לרב צעיר, לימים הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו הזדמנות ראשונה לכהן כרב קהילה של בית-כנסת כלשהו.
כמו כן הזמין את הרב הצעיר להשתתף ברבי שיח אותם הנחה ששודרו ב"קול ישראל" בנושאים הקשורים למסורת היהודית.[10]
במסגרת פעילותו העירונית בעיר תל אביב, העיר בה התגורר כל חייו בארץ , היה שופט עירוני וחבר ועדת השמות של עירית תל אביב-יפו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד תדהר (עורך), "משה ליב מילר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3310
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הכלל והפרט, הארץ, 7 בספטמבר 1959
- ^ דוד תדהר (עורך), "שינוי השם", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3646
- ^ משפט נגד הזקנים, מעריב, 25 בינואר 1968
- ^ מפא"י המפלגה השמרנית, הַבֹּקֶר, 18 באפריל 1961
- ^ ועדה תכריע על עמדת הליברלים לניויאוטלוק, הַבֹּקֶר, 30 בנובמבר 1962
- ^ הבחירות ולקחן, הַבֹּקֶר, 28 בנובמבר 1958
- ^ שנת תשכ"ב היתה שנת תהיקה דלה, הַבֹּקֶר, 2 בספטמבר 1962
- ^ שיחות מעריב, מעריב, 30 ביולי 1964
- ^ צע"ת נגד עירית רהובות והסוכנות, למרחב, 18 בספטמבר 1960
- ^ סימפוזיון על הנוער והמסורת היהודית, דבר, 9 ביוני 1968