משה הלוי הנזיר
| מקום קבורה | חברון |
|---|---|
| פטירה | האימפריה העות'מאנית |
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית |
| מקום פעילות | חברון |
| תחומי עיסוק | שד"ר, נזיר, הלכה |
| תלמידיו | יוסף הלוי הנזיר, אברהם הלוי הנזיר |
| בני דורו | משה גאלנטי (השני), אברהם אזולאי |
| חיבוריו | יד משה |
| צאצאים | יוסף הלוי הנזיר, אברהם הלוי הנזיר |
  | |
הרב משה הלוי הנזיר היה מחכמי היישוב היהודי בחברון בארץ ישראל במאה ה-17 ושד"ר. הוא היה אביו של יוסף הלוי נזיר וחתנו של אברהם בן חנניה, רבה של חברון ותלמידו של יוסף מטראני.
עלה ככל הנראה עם ילדיו מקושטא בשנת ה'תל"א (1671) והתיישב בירושלים.
בשנים תכ"ח-תל"א (1668–1671) היה שליח חברון בסוריה ובטורקיה, וביקר בהן ב-56 קהילות יהודיות.
בספר "תורת החסד" מוזכר כי בביקורו בעיר סטרומיצה בבלקן, הבחין בבעיות במנהגי הכשרות של הקהילה וכתב על כך לרבה של סלוניקי חסדאי הכהן פרחיה על מנת שיזהיר את בני הקהילה לבל ייכשלו באותם מנהגים.[1] אברהם יערי מציין זאת כאחד הדוגמאות למעורבותם של שליחי ארץ ישראל בהשפעה רוחנית על הקהילות בתפוצות ישראל[2] וכן כדוגמה כיצד נדרשו השד"רים לענות לשאלות הלכתיות בקהילות רחוקות כאשר לא היה ברשותם הספרים לעיין לשם מתן התשובות.[3] במסע שליחותו זו גם נשדד על ידי ליסטים באחת משלבי המסע אך את רוב כספי השליחות הציל. ר' יוסף הכהן שליח חברון הבא שנשלח אחריו לטובת חברון, השתמש במידע שהשאיר ר' משה הנזיר בכדי לצאת למסעו.
בשנת תל"ט (1679) יצא בשליחות חברון בשנית והגיע בין היתר גם לבלגרד כפי שמעיד החכם צבי שנפגש עמו בסעודה אצל רב העיר רבי יוסף אלמושנינו. כמנהגם רצו לכבד את שליח ארץ ישראל בזימון אשר מסתיימת בכוס של ברכה אולם מאחר שרבי משה הלוי נזיר שמשון היה, העביר לאחד מהם את כוס היין לשתות מיד לאחר שבירך מפני שאסור היה לו לשתות יין כלל.[4]
אברהם יערי מכנה אותו בתור ”מגדולי בעלי המוסר בא"י במאה ה-17” ו”נזיר אלוהים”.[5] כמו כן הוא מביא עדותו של הרב החיד"א ”שכך דרכו שהיה כותב בכל מקום אזהרות וענייני סדר קדושה, והיה מקבלם על עצמו בכל שנה ושנה, ולתקופת השנה, היה מוסיף והולך”.[6]
נקבר בבית העלמין היהודי העתיק בחברון.[7]
מיצירתו התורנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה הלוי הנזיר כתב שאלות ותשובות שנכללו בחלקם בספר שכתב בנו, "מטה יוסף"[8] וחלקם בספר שכתב חסדאי הכהן פרחיה "תורת חסד".[9] חתנו של בנו, ישועה שבאבו, טען[10] שיש ברשותו ספרי שו"ת נוספים של משה הלוי הנזיר בשם "מים חיים" אותם כתב עם חמיו אברהם בן חנניה, ובשם "יד משה" על ארבעה טורים חלק חושן משפט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם יערי, "שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה", עמ' 468–470, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ב.
- גוטהרד דויטש ואלעזר הלוי גרינהוט, "MOSES HA-LEVI HA-NAZIR", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/מ, אות צז, ערך "מטה יוסף"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חסדאי הכהן פרחייא, שו"ת תורת חסד, תפ"ג סימן י"ז, סלוניקי
- ^ אברהם יערי, "שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה", עמ' 106, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ב.
- ^ אברהם יערי, "שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה", עמ' 115, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ב.
- ^ אברהם יערי, "שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה", עמ' 487, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ב.
- ^ אברהם יערי, "שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה", עמ' 486, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ב.
- ^ שם הגדולים בערך על משה הלוי הנזיר.
- ^ סיפורו של בית העלמין העתיק בחברון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 בספטמבר 2019
- ^ יוסף הלוי נזיר, מחנה יוסף, קונסטנטינופול, 1717-26
- ^ חסדיה הכהן פרחיה, "תורת חסד", סלוניקי, 1733
- ^ בהקדמה לספר "מטה יוסף" חלק ב