משה אליעזר בילינסון
לידה | 1835 |
---|---|
פטירה | 8 בפברואר 1908 (בגיל 73 בערך) |
שפות היצירה | עברית, יידיש |
משה אליעזר בֶּילינסון (בכתיב ארכאי: בעלינסאָן; ברוסית: Бейленсон; מכונה גם בראשי התיבות: מאב"ן; 1835 – ו' באדר תרס"ח, 8 בפברואר 1908) היה עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בילינסון נולד ב-1853 בדוברובנה שעל גדות הדנייפר בפלך מוהילב של האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה), נכדו של רבי משה בן נחמן ראסקס (ר' משהלע ראסקעס) משקלוב. אביו מנחם בילינסון נשא לאשה בת ממשפחת מרגוליס. אין מידע רב על ילדותו, אבל כנראה קבל חינוך תורני נרחב. זמן מה חי בטירספול, ואחר כך עבר לעיר אודסה.
במחצית השנייה של שנת 1859 פרסם בדפוס ראָם בווילנה את תרגומו לרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון, לעברית בשם "גלות ספרד, או: האנוסים בארץ שְפַּניה [=ספרד]". כעבור מספר חודשים, ב-1860, פרסם חוברת אפולוגטית בשם "צבי לצדיק, או: אחד מני אלף המגן", שבה הגן על עמדות היהדות כנגד עמדות הנצרות והקראות ("מאמר הצטדקות להגן כבוד עם ישורון ותורתו", כדבריו).[1]
בשנת 1862 ייסד בית דפוס עברי באודסה. מדיניות הליברליזציה היחסית שהונהגה באימפריה הרוסית הביאה בכנפיה גם הקלות על בתי הדפוס והעיתונות, ואפשרה צמיחתה של עיתונות יהודית רב–לשונית. בילינסון ניצל חופש זה, והיה בין השוקדים על הפצתה של ההשכלה ברחוב היהודי בעיתונים ובספרים. ב-1855, בימי מלחמת קרים, עמד בחליפת מכתבים עם ראשי המשכילים בעניין הוצאתה של עיתונות עברית. בשנת 1865 ערך והדפיס מאסף מדעי וספרותי בשם " עלי הדס" שהשתתפו בו רבים מהמשכילים של אותה תקופה. בין היתר התפרסמה בו לראשונה יצירה משל פרץ סמולנסקין (בילינסון ניסה "לתקן ולשפר" את סגנונו של סמולנסקין, אולם רוב תיקוניו נדחו על ידי המחבר). במאסף הופיעו גם חלופי מכתבים בינו לבין לודוויג פיליפסון,[דרושה הבהרה] אודות מצב היהודים באימפריה הרוסית, ובינו לבין יצחק אייזיק בן יעקב (מכתבים אלה פורסמו בחוברת א, עמ' 27–24). כתב העת לא הצליח מבחינה כלכלית, ולאחר ארבע חוברות פסק מלהופיע.
בבית הדפוס של בילינסון הודפס העיתון היידי הראשון ברוסיה, "קול מבשר", שנוסד על ידי עורך "המליץ" אלכסנדר צדרבוים (ארז). כאשר בשנת 1871 עבר צדרבוים עם עיתונו "המליץ" לבירה סנקט פטרבורג, לאחר שקיבל אישור להעביר לשם את הדפסת עיתונו העברי "המליץ" ועיתונו הרוסי "וֶסטניק", אולם "קול מבשר" נותר באודסה, שכן השלטונות לא התירו להדפיס בעיר הבירה עיתון ב"ז'ארגון". צדרבוים מינה את משה לייב לִילְיֶנבְּלוּם לעוזרו הראשי (והעורך בפועל) ב"קול מבשר", אולם חילוקי דעות עם בילינסון גרמו לו לעזוב את המערכת בקיץ 1871. צדרבוים הציע את המשרה לאחד העם, אולם זה לא הסכים לתנאיו,[2] ובילינסון היה לעורך בפועל של העיתון. הוא חתם על מאמריו בכינוי הספרותי 'מאב"ן' (=משה אליעזר בן נחמן). במקביל, הוציא לאור את ספריו של יוסף שלמה דלמדיגו "ספר עילם" ו"מעין גנים" בצירוף הערות וקורות חיים של המחבר.
ניסיונותיו להוציא כתבי עת נוספים הביאו אותו בשנים 1879–1885 לערוך ולהדפיס שני פרסומים שעסקו בסוגיות הלכתיות: הקובץ "יגדיל תורה" (1879–1885), שבו השתתפו גדולי הרבנים בדורו, וקבץ "מכילתא דרבנן" (תרמ"ו 1885). הוא עיבד את יצירתו של הנרי וודסוורת' לונגפלו "יהודה המכבי" למחזה ביידיש (תרמ"ג), וכן הדפיס מילון ביידיש למונחים לועזיים (תרמ"ז).
בתקופה שבין 1891 ל-1892 נקלע בית הדפוס לקשיים כלכליים והתקשה לתפקד. חתנו, שלמה (סלומון) איסַקַויץ ואשתו רחל סייעו בידו. הם צרפו את בית הדפוס שלו אל בית הדפוס שלהם כחברה בת, ובאישור השלטונות החלו לעבוד במשותף. וכך נתאפשר המשך קיומו של בית הדפוס, ומכאן ואילך הופיעו שמות שתי המשפחות במשותף כמדפיסים. בנו של בילינסון, הלל, שהתמחה בטכניקות ההדפסה, התגייס לנהל את בית הדפוס הישן של אביו ו"לעשות בו משטרים חדשים וסדרים מתוקנים".[3]
בילינסון התרכז בחקר אילנות יוחסין של המשפחות היהודיות הוותיקות ברוסיה, שהוא עצמו נמנה עם אחת מהן. הוא פרסם שלוש עבודות בנושא זה: "מגילות יוחסין" (תרנ"א), "ילקוט משפחות" (תרנ"ג) ומילואים לקובץ האחרון (1893), שנדפסו כולן בבית הדפוס שלו באודסה. על אף שאין ליצירות אלה ערך ספרותי רב, הן שימשו מקור רב ערך לחקר ההיסטוריה של המשפחות היהודיות ברוסיה, ועד היום יש ביקוש למידע הכלול בהן.
בשנים תרנ"ח–תרס"ב 1901 הוציא ארבע חוברות של "שלֹמי אמוני ישראל: קובץ מאמרים לספרות לשוננו הקדושה" (שלוש חוברות, וחוברת נוספת שכותרתה "קונטרס אחרון: מלואים לספר שלמי אמוני ישראל"). בראש החוברת האחרונה הוא מודיע: "אני מניח את עט-הסופרים מידי ולא אכתוב עוד חיבורים. יכתבו חיבורים צעירים ממני".[1]
ספריו (יצירות מקוריות, תרגום, עיבוד ועריכה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלות ספרד, או, האנוסים בארץ שפניה: ספור... מקורות הימים במאה השלישית לאלף הששי; חבר מהרב... פיליפסאן...; נעתק לעברית על ידי [משה אליעזר בילינסון], וילנה: דפוס ראם, תר"כ 1859. (תרגום הרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון)
- צבי לצדיק: או, אחד מני אלף המגן (מאמר ההצטדקות), ליק: דפוס צ"ה פעטצאלל, תר"ך. (חיבור אפולוגטי: "להגן על כבוד עם ישרון ותורתו בארץ רוסיא, מחצי מקנאי שוא")
- ספר אילם:... שאלות... שאל זרח בר נתן... מהרב... יוסף שלמה דילמידגו... איש קנדיאה. ועוד נתווספו כתבי שאלות ותשובות... מהרב יש"ר הנ"ל ותלמידיו... [ספר מעין גנים... כולל תשובות... על שאלות ספר אילם... הגיונות למודיות טבעיות... סוד היסוד, חקות שמים, גבורות יי, מעין חתום], נדפס פעם שנית, בתוספת הגהות ותקונים, עם תולדת ימי המחבר..., אודסה: דפוס מ.א. בעלינסאן, תרכ"ד–תרכ"ח.
- תולדת הרב... יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא; מלוקטת מתוך איזה ספרים, וגם מספרי זה הרב... על ידי המדפיס, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרכ"ד. (בלוויית אילן יוחסין)
- עלי הדס: כתובים בכל היקר בספרות ישראל כוללים מאמרים יקרים מחכמי זמננו וסופרים משכילים בארבעה עלים; לוקטו והובאו לדפוס על ידי מאב"ן, אודסה: א’ בעלינסון, תרכ"ה. (מאסף)
- ספר זיכרון למשה: חדושים על כמה מסכתות בתלמוד וגם על משניות ועל הרא"ש; מאת הרב ... מוהר"ר משה בן הרב מו"ה נחמן ... נקרא בשם ר’ משהלע ראסקעס, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרל"ג. (חידושים מאת סבו; בראשית הספר הביא בילינסון את תולדותיו. "זיכרון למשה" נדפס קודם לכן בדפוס מ"א בילינסון בתרכ"ד במסגרת "ספר שני המאורות", שבו נכרך יחד עם "ספר גאון אברהם" למורו אברהם בן שאול משקלוב
- בחינת התלמידים בלמוד תורתנו הקדושה בבתי הספר לבני ישראל: מסודר ע"ד שאלות ותשובות; מאת משה אליעזר במו"ה נחמן בעלינסאן, אודסה: מ"א בעלינסאן, תרל"ד. (בסוף לוח של סדר יוחסין מכל סדר בראשית. רק עד סוף פרשת וירא.) (ספר לימוד)
- קובץ יגדיל תורה: לקוטים בדברי תורה, שאלות ותשובות וחדושי הלכות...; [נערך] על ידי המדפיס [משה אליעזר בילינסון], אודסה: דפוס מ’ בלינסון, 1879–1885. (קובץ תורני)
- גירוש שפניא: מיט דאָס לעבענבעשרייבונג פון דעם בעריהמטען חכם און פילוסוף השר הגדול והצדיק הרב דון יצחק אברבנאל זצ"ל... דאָס... ליעד פון יהודא הלוי; איבער געזעצט פון לשון קודש. א ליעד דאס פערבלאנזיעטע קינד; הערוסיגעגעבען פון מ’ בעלינסאן..., אודסה 1882. (ביידיש) ("גירוש ספרד: בצירוף קורות חייו של החכם והפילוסוף המפורסם השר הגדול והצדיק הרב דון יצחק אברבנאל")
- גבורות יהודא מכבי, אָאדער, נס חנכה: (חנכה-שפיעל): א דראמא אין פינף אקטען; פערפאסט אין ענגליש פון... לאָנגפעללאָ; איבערגיזעצט... יעצט אין יודיש דייטש פון מ"א בעלינסאן, אודסה: מ"א בעלינסאן, תרמ"ג. (ביידיש) (תרגום "גבורות יהודה המכבי, או: נס חנוכה" להנרי וודסוורת' לונגפלו)
- קובץ מכילתא דרבנן ודבי רבנן, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרמ"ו 1885. (קובץ תשובות מרבנים שונים)
- א נוטצליכער פרעמד-וואָרטער-בוך: צו ערקלערען און צו פערדייטשען דיא פרעמדע ווערטער...: אין דער דייטשער אונ... רוססישער שפראכע אונ אויך אין... יודישען לשון..., אודסה: דפוס בעלינסאן, תרמ"ז. (מילון שימושי למילים לועזיות בגרמנית, רוסית ויידיש)
- מגלות יוחסין: להתייחסות משפחות שונות... מגלה א’ בשם זקן אהרן (בשני סדרים) למשפחת תומארקין ובעלינסאן ובני משפחות ווילדא, בהרב וכו'..., אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"א. (בסוף קונטרס (משפחת סופרים) אהלי שם: ז-ח דף.) (גנאלוגיה)
- ילקוט משפחות: ... א’ אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו עם איזה בתי אבות ממשפחות... תומארקין, פרומקין, קאזארנווער, פריידעש..., אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"ג. (גנאלוגיה)
- גלות שפאניא: א היסטאָרישער ראָמאן אויס דער יודישער געשיכטע, אין דער צייט פון דעם שרעקליכען גירוש פון שפאניען; פערפאסט אין דער דייטשען שפראכע פון דאקטאר פ׳ פיליפפזאהן אונטער נאמען ״Die Marannen״ (אנוסים); איבערזעצט אים יודישען פון מ. א. בעלינסאן, אודסה: מ. א. בעלינסאן, תרנ"ד 1894.
- מה – הציון?, אודסה: הוצאת חברים מגן דוד, תרס"ג 1902. ("מכתב... לכבוד אחב"י [=אחינו בני ישראל] הציונים אשר בכל הגולה"; בסופו קצת דברי פלפול)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי משה אליעזר בילינסון בפרויקט בן-יהודה
- רשימת הפרסומים של משה אליעזר בילינסון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הרמן רוזנטל (אנ') ויצחק ברוידה, "BELINSON, MOSES ELIEZER (or BEILINSON)", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- גדליה אלקושי, "Beilinson (Belinson), Moses Eliezer", באנציקלופדיה יודאיקה, באתר encyclopedia.com (באנגלית)
- משה אליעזר בלינסון (1835-1908), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ג. קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, כרך א, עמ' 228-9.
- ^ יוסף קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, ירושלים: אחיאסף, 1960, עמ' 397.
- ^ "פנים חדשות לבית-הדפוס של בעלינסאן", בתוך: ילקוט משפחות (אודסה תרנ"ג), עמוד אחרון, באתר היברובוקס.