מרתה פטראו
 | |
| לידה |
14 במרץ 1955 (בת 69) Jucu, רומניה  |
|---|---|
| מדינה |
רומניה |
| שפות היצירה |
רומנית |
  | |
מרתה פטראו (ברומנית: Marta Petreu, נולדה ב-14 במרץ 1955) היא פילוסופית, היסטוריונית, מבקרת ספרות ומשוררת רומנית. פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת באבש-בויאי בקלוז'-נאפוקה.
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בשם רודיקה מרתה קרישאן, ולאחר נישואיה שינתה את שמה למרתה ורטיק. מרתה פטראו הוא שם העט שלה.
בצעירותה הייתה חלק מהקבוצה הספרותית "אכינוקס" שפעלה באוניברסיטת באבש-בויאי מתוך גישה של חופש אקדמי ויצירתי, בתקופה בה רומניה הייתה נתונה תחת שלטון קומוניסטי שהנהיג משטר של צנזורה ודיכוי.
בשנת 1992 קיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת בוקרשט על עבודתה בנושא "ערכים אסתטיים באנמורפוזה של הלוגיקה", בהנחייתו של יון יאנושי. פטראו היא פרופסור להיסטוריה של הפילוסופיה הרומנית באוניברסיטת באבש-בויאי בקלוז'-נאפוקה. בין השאר חקרה את ההיסטוריה של הפשיזם, ופרסמה בשנת 2004 את הספר "העבר המרושע: הפילוסוף צ'וראן ועליית הפשיזם ברומניה".
משנת 1990 היא העורכת של כתב העת הספרותי "אפוסטרוף".[1]
פרסמה ספרים רבים על פילוסופיה והיסטוריה, וכן שמונה ספרי שירה ושני רומנים. שיריה תורגמו לשפות רבות, בהן איטלקית, אנגלית, גרמנית, צרפתית ורוסית.
פטראו זכתה בפרסים ספרותיים רבים, בהם פרס איגוד הסופרים ברומניה (בשנים 1981 ו-1997) ופרס על שם מיכאי אמינסקו (2021). על פעילותה החברתית זכתה בשנת 2001 בפרס זכויות האדם על שם ליליאן הלמן ודשיל האמט.
מקבץ שירים של פטראו ראה אור בעברית בשנת 2018 בספר "כמו מים שאצורים בכפות הידיים — מבחר מהשירה הטרנסילבנית בת־זמננו", בתרגומם של משה ב. יצחקי ופאול פרקש. בשנת 2022 ראה אור בעברית ספר ובו אוסף משיריה, בשם "הבדידות היא ארץ חצויה", אף הוא בתרגומם של יצחקי ופרקש.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נילי דגן בירחון הרומני APOSTROF, באתר של נילי דגן, 20 באפריל 2018
- ^ הבדידות היא ארץ חצויה, באתר צומת ספרים