מארש אבל

מארש אבל או שיר לכת להלוויה (באנגלית: Funeral March) הוא שיר לכת איטי, הכתוב בדרך כלל בסולם מינורי (שאופיו הנוגה והמהורהר נחשב מתאים יותר מזה הנמרץ יותר, המאפיין את הסולמות המז'וריים) ובמקצב 2/4 איטי, המתאים לצעידה הטקסית של תהלוכת ההלוויה. מארש אבל יכול לשמש גם לליווי טקסי זיכרון ואירועים דומים.

דוגמאות במוזיקה הקלאסית המערבית

• מארש המתים מתוך האורטוריה שאול מאת גאורג פרידריך הנדל (Dead March, Saul)
• הפרק השני מתוך הסימפוניה השלישית של בטהובן (אירואיקה – Eroica).
• הפרק השלישי של הסונטה לפסנתר מס' 12 בלה במול מינור של לודוויג ואן בטהובן, אופוס 26. (בחלק האמצעי חל מעבר לסולם המז'ורי המקביל).
• האריה "Agnus Dei" מתוך "המיסה בסי מינור" של באך כתובה בנוסח מארש אבל
• הפרק השני בחמישיית הפסנתר של שומאן כתוב בנוסח מארש אבל.
• מארש האבל לפסנתר של פרדריק שופן משנת 1837, שהוא הפרק השלישי של הסונטה לפסנתר מס' 2 בסי במול מינור שלו, אופוס 35. (זהו, קרוב לוודאי, מארש האבל המושמע ביותר בתרבות הכללית, כולל משחקי מחשב וסרטים מצוירים)
• "מארש אבל לתמונת הסיום" של המלט מאת הקטור ברליוז. (Funeral March for the Final Scene, Hamlet)
• שיר הלכת Marche funèbre שהוא הפרק השני של הסימפוניה לפסנתר סולו של שארל-ולנטן אלקאן, אופוס 39, מס' 5.
• "מארש האבל של זיגפריד" מתוך דמדומי האלים (Götterdämmerung) מאת ריכרד וגנר.
• הפרק הפותח, Trauermarsch, של הסימפונייה החמישית של גוסטב מאהלר.
• הווריאציה התשיעית מתוך "וריאציות על נושא מאת פרנק ברידג'" מאת בנג'מין בריטן, אופוס 10.
• אריה על מיתר סול של באך, משתמש במאפיינים של מארש אבל
• הפרק השלישי של הסימפוניה הראשונה של מאהלר, המבוסס על שיר הילדים "אחינו יעקב" (Frère Jacques).
• הפרק השני של רקוויאם גרמני מאת יוהנס ברהמס משתמש במאפיינים של שיר אבל, אך במקצב משולש איטי.
• "מארש האבל של המריונטה" מאת שארל גונו.
• הרקוויאם של מוצרט, ק. 453a.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מארש אבל בוויקישיתוף

• מוזיקה להלוויות, דף שער בספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא שירים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.