לדלג לתוכן

מרקסיזם אנליטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרקסיזם אנליטי הוא אסכולה לחקר מרקסיזם שצמחה בסוף שנות ה-70, על ידי ג'רלד אלן כהן, פילוסוף יהודי ממשפחה קומוניסטית. הוגים מרכזיים נוספים באסכולה הם ג'ון אלסטר וג'ון רומר. הם ביקשו להסביר את תורת קרל מרקס בכלים של הפילוסופיה האנליטית והכלכלה הנאו-קלאסית, כדי שתעמוד בסטנדרטיים המקובלים של המחקר האקדמי.

תחילת הדרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לחשוב שספרו של ג'רלד אלן כהן "כתב הגנה על המטריאליזם ההיסטורי של מרקס" שיצא בשנת 1978, הצית את הדיון האנליטי בכתביו של מרקס. בספר כהן מנסה להגן על תפיסת ההיסטוריה המטריאליסטית תוך הבהרת התיאוריה ושימוש בניתוח לוגי שלה.

אריק אולין רייט שכתב על קיומה של קבוצת המרקסיסטים האנליטיים ועל הפגישות השנתיות שלהם, ציין שהמרקסיזם האנליטי מבקש לחקור באופן שיטתי מושגים מרכזיים בתורה של מרקס ולנסחם מחדש במבנה תאורטי קוהרנטי.[1] אלסטר הגדיר את המרקסיזם האנליטי כבעל סטנדרטיים של "קפדנות ובהירות". רומר הגדיר את המרקסיזם האנליטי "בחינת היסודות של המרקסיזם בכלי לוגיקה עכשוויים, תוך מחויבות להפשטה ולאי דוגמטיות".[2]

ישנה ביקורת על המרקסיזם האנליטי מצד מרקסיסטים בכך שאיננו מרקסיסטי.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אריק אולין רייט (Erik Olin Wright), Classes, 1985, עמ' 2
  2. ^ ג'ון רומר (John Roemer), Analytical Marxism, 1986, עמ' 1-2