מרקוס זיו

מרקוס זיו
Marcus Sieff, Baron Sieff of Brimpton

אין תמונה חופשית
לידה	2 ביולי 1913 דידסבורי, הממלכה המאוחדת
פטירה	23 בפברואר 2001 (בגיל 87) לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת
השכלה	בית הספר העל-עממי מנצ'סטר
תפקיד	חבר בית הלורדים (14 בפברואר 1980–23 בפברואר 2001)
בן או בת זוג	רוזלי פרומסון (1937–?) Brenda Mary Beith (1956–?) אלזי פלורנס גוסן (1951–?) Pauline Lily Spatz (1963–?)
פרסים והוקרה	honorary Fellow of the Royal College of Surgeons (1984) Knight Bachelor דוקטור של כבוד מאוניברסיטת סנט אנדרוז דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לסטר קצין במסדר האימפריה הבריטית

הלורד מרקוס ג'וזף זיו (באנגלית: Marcus Joseph Sieff;‏ 2 ביולי 1913 – 23 בפברואר 2001), איש עסקים יהודי-בריטי ופעיל ציוני. יו"ר ונשיא מרקס אנד ספנסר ומכון ויצמן למדע ויועצו הצבאי של דוד בן-גוריון בעת מלחמת העצמאות. בנם של הלורד ישראל ורבקה זיו.

ביוגרפיה

.מרקוס זיו נולד במנצ'סטר למשפחתם הציונית של ישראל זיו ואשתו, רבקה, שהייתה בתו של מיכאל מרקס, מייסד בית המסחר מרקס אנד ספנסר. עוד בהיותו בן 4 נכח עם הוריו ודודו, הארי סאקר, בכינוס לכבוד הצהרת בלפור. בשנת 1929 ביקר לראשונה בארץ ישראל עם הוריו והמשיך לבקר בארץ, בחווילת המשפחה בתל מונד מעת לעת.

במלחמת העולם השנייה היה קולונל ארטילריה, נלחם בפלישת בעלות הברית לסיציליה ב-1943 (קרב עליו זכה בעיטור קצין מסדר האימפריה הבריטית). לאחר תום המלחמה היה מוצב במשך שנתיים בירושלים. במאי 1948 היה יועצו הצבאי של דוד בן-גוריון, תפקיד אותו מילא כשנתיים ובמסגרתו דאג לציוד צה"ל הצעיר, בזכות קשריו בצבא הבריטי ובצמרת הממון הבריטית. בשנת 1951 חזר לצמיתות לבריטניה, אם כי הרבה לבקר בישראל. ב-1963 נישא בפעם הרביעית בלונדון ללילי לבית מורצקי. לילי הייתה, כמו אמו של זיו, לפעילה מרכזית בויצו.

את דרכו בבית המסחר המשפחתי, מרקס אנד ספנסר, התחיל עוד ב-1934, כשולייה, למרות ייחוסו. לאחר 1951 קיבל לידיו את ניהול מחלקת המזון של הרשת והתקדם עד שהתמנה ליו"ר החברה ב-1972 וכיהן בתפקיד עד 1983. שנים אלה היו השנים שעיצבו את החברה מרשת בריטית לרשת רב-לאומית גדולה ומשגשגת. הוא הרחיב את מגוון מוצרי הרשת ודאג אישית לייצוג התעשייה הישראלית בחנויותיה. הוא טיפח קשרים עם ראשי תעשיית הטקסטיל הישראלית כגון לודז'יה וגוטקס, דב לאוטמן, גדעון אוברזון ועוד. בגין פעילותו לטובת התעשייה הישראלית קיבל ב-1979 פרס מיוחד מאת הנשיא יצחק נבון. לאחר שפרש זיו מתפקידו כיו"ר, נותר בתפקיד נשיא החברה עד מותו.

במקביל לתפקידו במרקס אנד ספנסר היה גם יו"ר מועצת המנהלים הבינלאומית של מכון ויצמן, שהוקם לזכר אחיו, דניאל זיו. כמו כן כיהן כיו"ר לשכת המסחר ישראל-בריטניה (שייסד) ונשיא המגבית היהודית המאוחדת.

ב-1980 מונה ללורד לכל ימי חייו והפך בכך ל"לורד זיו השני", לאחר אביו. ב-1984 הפך ליו"ר חברת הבת של הבנק הבינלאומי הראשון בלונדון ופעל לשכנוע אנשי עסקים יהודים בריטים כסמי שמעון, רוברט מקסוול וצ'ארלס ברונפמן להשקיע בחברות ישראליות.

בין השנים 1986–1993 כיהן כיו"ר הראשון של מועצת המנהלים של חברת ההפקה של העיתון הבריטי האינדפנדנט.

ביוני 1992 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בנו היחיד היה דוד זיו.

לקריאה נוספת

• מרקוס זיו, זכרונותיו של נשיא מרקס & ספנסר, כתר ספרים, 1988

קישורים חיצוניים

• קרן צוריאל הררי, הלורד זיו: תותחים ותחתונים, גלובס, 25 בפברואר 2001
• זכרונותיו של נשיא מרקס & ספנסר על ספרו האוטוביוגרפי
• מרקוס זיו, דף שער בספרייה הלאומית