מרצאן

מרצאן
Marzahn

מידע
עיר	ברלין
שטח	19.54 קמ"ר
אוכלוסייה	106,640 (30 ביוני 2015)
קואורדינטות	52°32′45″N 13°33′45″E
שכונות נוספות בברלין
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

מרצאן (בגרמנית: Marzahn) הוא רובע בצפון-מזרח ברלין, בירת גרמניה. הרובע גובל בהוהנשנהאוזן (Hohenschönhausen) בצפון, בהלרסדורף (Hellersdorf) במזרח, בקפניק (Köpenick) בדרום, בליכטנברג בדרום ובמדינת ברנדנבורג בצפון-מזרח.

בשנת 2001 אוחד הרובע רשמית עם הלרסדורף במסגרת רפורמת הרבעים של ברלין לכדי יחידה מנהלתית אחת והרובע המאוחד נקרא מרצאן-הלרסדורף. בפי התושבים ההפרדה עדיין נשמרת.

השם מרצאן הוא כנראה ממוצא סלבי, מהמילה more, שפרושה אגם או marcana שפירושה בפולנית ביצה.

היסטוריה

צילום פנורמי של הרובע וסביבתו

תקופת הנאציזם

ב-1936, זמן קצר לפני המשחקים האולימפיים, הקימו הנאצים באזור מרצאן "מחנה ריכוז ברלין-מרצאן" - מחנה מעצר לצוענים. רובם הוגלו מאוחר יותר לאושוויץ וברגן-בלזן ורק מעטים מהם שרדו.

החברה האסה את ורדה (Hasse & Wrede), המייצרת עד היום כלי עבודה, הקימה באזור מפעל בו הועסקו עובדי כפייה כולל שני מחנות לאכסון העובדים. בחברה קמה תנועת התנגדות קומוניסטית. החוואים באזור העסיקו עובדי כפייה רבים, במקום עובדים גרמנים שנקראו לחזית.

ב-30 במרץ 1943 בעקבות התקפה אווירית על מרצאן נהרגו חמישה בני אדם ונהרסו בתים רבים.

בין 1943 ו-1945 החביאו אריך שפלר (Erich Scheffler) ואשתו שרלוטה בביתם יהודים רבים והצילו בכך את חייהם.

כיבוש ברלין על ידי הצבא האדום החל ב-21 במאי 1945 במרצאן.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה

ב-30 באוקטובר 1945 הוציא המנהל הסובייטי צו סגירה לחברת האסה את וורדה וב-1950 החברה הפכה להיות קואופרטיב קומוניסטי. ב-1976 נמצאו במסגרת חפירות ארכאולוגיות במקום שרידי יישובים סלאביים וגרמניים עתיקים.

עד 1979 היה האזור חלק משכונת ליכטנברג והיה מאוכלס בדלילות (בשנת 1978 גרו בשכונה 4,089 תושבים בלבד). במחצית השנייה של שנות ה-80 בנתה ממשלת גרמניה המזרחית ברובע וגם בהלרסדורף ובהוהנשנהאוזן עשרות אלפי יחידות דיור בבניינים גבוהים וחסרי ייחוד (הבניינים קרויים Plattenbauten, בנייני פלטות). בבנינים שוכנו מאות אלפי בני אדם. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי התרוקנו בניינים רבים מיושביהם. חלק מהם הפכו להיות בנייני רפאים, חלקם נהרסו, וחלקם שופצו ואוכלסו.

אוכלוסייה

תושבי הרובע שייכים בעיקר למעמד הפועלים הבינוני-נמוך. ברובע גרים תומכים רבים יחסית במפלגות הימין הקיצוני.