מרסל לאטס
מרסל מואיז אלפרד לאטס (בצרפתית: Marcel Moïse Alfred Lattès; 11 בדצמבר 1886 – 12 בדצמבר 1943) היה מלחין ופסנתרן יהודי-צרפתי. הוא נרצח בידי הנאצים במחנה הריכוז אושוויץ.
 | |
| לידה |
11 בדצמבר 1886 צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
12 בדצמבר 1943 (בגיל 57) אושוויץ, גרמניה הנאצית |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| זרם |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאטס היה תלמידם של לואי דיאמר ושארל-מארי וידור בקונסרבטואר של פריז ואף זכה בפרס הפסנתר של הקונסרבטואר ב-1906. בין השנים 1908 ו-1935 הוא הלחין מספר יצירות ליריות, בעיקר אופרטות. היצירה המפורסמת ביותר שלו היא "הבנקאי ארסן לופן" (Arsène Lupin banquier), אותה יצר ב-1930 עם ז'אן גאבן על בסיס עבודתו של דודו של האחרון, מוריס לבלאן.
לאטס הלחין מוזיקה לכשלושים סרטים, בעיקר צרפתיים, מ-1929 עד 1941, רובם סרטים מוזיקליים, כולל שלושה בהם השתתף הזמר קרלוס גרדל וצולמו בספרדית. בין הבמאים עבורם הלחין לאטס נמנים אבל גאנס ("לוקרציה בורג'ה", 1935), מוריס טורניר ("עם חיוך", 1936), כריסטיאן-ז'אק ("בוונציה, לילה אחד", 1937) ומרסל ל'הרבייר (ב"Entente cordiale", 1939).
בדצמבר 1941, לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה הנאצית, נעצר לאטס היהודי ונכלא למשך מספר חודשים במחנה הריכוז קומפיין ולאחר מכן במחנה הריכוז דראנסי. שוחרר הודות להתערבותו של השחקן והמחזאי סשה גיטרי, ואף נהנה מפטור זמני מענידת הטלאי הצהוב ממאי עד ספטמבר 1943 וקיבל אישור להלחין לקולנוע ולתיאטרון בניגוד ל"חוק מעמד היהודים השני" (צר'). הוא נעצר שוב ב-4 באוקטובר 1943, ובסופו של דבר הועלה על רכבת מספר 64 ב-7 בדצמבר 1943 לאושוויץ, שם נרצח ב-12 בדצמבר 1943, ככל הנראה הוזרק בגז מיד עם הגעתו.
