מרמנו
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| ארץ מוצא | איטליה |
|---|---|
| שימושים | רעייה |
| קבוצה | כלבי רועים |
| תכונות | |
| משקל |
40 ק"ג  |
| גובה |
67 ס״מ |
  | |
המרמנו (מכונה גם: אמרניני באיטלקית: Cane da pastore Maremmano-Abruzzese) הוא גזע כלב שמקורו באיטליה. הוא משמש לרעיית צאן. למרמנו פרווה עשירה, עצמות חזקות ושרירים מפותחים, המסייעים לו להרתיע גנבים ולהבריח זאבים.
היסטוריה של הגזע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרמנו הוא תוצר של איחוד שני גזעי כלבים - מרמנו ואברוצו - לגזע אחד ב-1958. עד 1958 פסטור מרמנו, או כלב הרועים של המרמה, והפסטור אברוזה, או כלב הרועים של האברוצי, נחשבו כגזעים נפרדים. ב-1 בינואר 1958 הגזעים אוחדו על ידי איגוד הכלבים הלאומי של איטליה. ההסבר שניתן הוא ש"התמזגות טבעית" של שני הגזעים התרחשה כתוצאה מתנועה של הכלבים עקב מעבר של עדרי כבשים מאזור אחד למשנהו[1], במיוחד לאחר איחוד איטליה.[2]
המרמנו משמש כלב רועים לעדרי צאן באזור טוסקנה ההררי שבמרכז איטליה.
מבנה כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]גובהו של כלב המרמנו נע בתחום 73-60 ס"מ. משקלו נע בתחום 45-30 ק"ג. פרוותו עבה וצפופה וצבעה הוא לבן. תוחלת החיים של המרמנו 13-11 שנים.
אופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרמנו נחשב כלב אמיץ, נאמן, נחוש, חברותי וקל לאילוף. המרמנו ניחן באינטליגנציה גבוהה אך עלול להיות עקשן. המרמנו נוטה להגן על בעליו כאשר מתעוררת סכנה, והוא נכנס לפעילות מיידית במטרה להבריח את גורם הסכנה.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Cane da pastore maremmano abruzzese, ENCI – Ente Nazionale della Cinofilia Italiana
- ^ Raymond Coppinger, Lorna Coppinger, Dogs: a startling new understanding of canine origin, behavior, and evolution, New York: Scribner, 2001, ISBN 978-0-684-85530-1