מרי סלסט
"מרי סלסט", ציור מ-1861, הצייר לא ידוע | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | אוניית מפרשים מסחרית מסוג בריגנית |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה |
Joshua Dewis, נובה סקוטיה פורקה ונבנתה מחדש ב-1872 במספנה בניו-יורק |
הושקה | 18 במאי 1861 |
תקופת הפעילות | 1861–1885 (כ־24 שנים) |
אחריתה | נטרפה בכוונה תחילה על ידי בעליה בחוף האיטי, 1885 |
מיקום | 38°20′00″N 17°15′00″W / 38.333333333333°N 17.25°W |
מידות | |
תפוסה | 198.42 טון; 282 טון אחרי השיפוץ של 1872 |
אורך | 30.3 מ'; 31 מ' אחרי השיפוץ |
רוחב | 6.9 מ'; 7.8 מ' אחרי השיפוץ |
עומק הספנה | 3.6 מ'; 4.9 מ' אחרי השיפוץ |
נתונים טכניים | |
מספר תרנים | 2 |
סוג המעטה | מעטה בריגנית |
"מרי סלסט" (באנגלית: Mary Celeste) הייתה אוניית מפרשים מסחרית אמריקאית שהתגלתה ב-4 בדצמבר 1872 באוקיינוס האטלנטי, סמוך לאיים האזוריים, ללא צוותה. לא ידוע איך הגיעה האונייה לשם, מדוע ולאן נעלם צוותה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האונייה הושקה ב-1861 בשם "אמזון". כבר בראשית דרכה סבלה האונייה ממספר תאונות. במהלך הפלגת הבכורה, לקה רב החובל בדלקת ריאות ומת מאוחר יותר. בהפלגתה הראשונה נתקלה האונייה ברשת דייגים באוקיינוס האטלנטי וחור גדול נפער בגופה. האונייה לא טבעה והגיעה לבסוף לחוף מבטחים. בעת תיקונה פרצה אש בתוך תאי האונייה.
לאחר מכן המשיכה האונייה להפליג לצרכים שונים. באחת ההפלגות נטרפה סמוך לחופי קנדה ושם ננטשה. בשנת 1865 נרכשה האונייה על ידי חברת ספנות אמריקאית, ששיפצה אותה, ובשנת 1869, שינתה את שמה ל"מרי סלסט".
ב-7 בנובמבר 1872 הפליגה האונייה המשופצת תחת פיקודו של בנג'מין בריגז, מניו יורק בדרכה לאירופה כשעליה מטען של יינות, אלכוהול וכותנה. על האונייה היו משפחתו של רב החובל, אשתו ובתו סופי מתילדה וכן שבעה אנשי צוות נוספים. קפטן בריגז היה אדם מכובד אשר השיט ספינות רבות בעבר וצבר ניסיון רב. האונייה הייתה בדרכה לאיטליה, אך לא הגיעה ליעדה.
ב-4 בדצמבר נמצאה האונייה על ידי האונייה הקנדית "דה גרטיה", כ-600 מיל ימי מחופי גיברלטר. קפטן "דה גרטיה" סיפר שבמרחק של כ-400 מיל ימי מזרחית לאיים האזורים הבחין צוותו בספינה ששטה מוזר, כאילו אין איש נוהג בה. דרך המשקפת הוא ראה שזו ה"מרי סלסט", אבל לא ראה על סיפונה שום פעילות. ניסיונות ליצור איתה קשר ולאותת לה לא נענו.
המשנה לקפטן אוליבר דבו מונה לעמוד בראש צוות שיעלה על סיפונה. להפתעתם התגלה כי האונייה נטושה, על אף שהכילה אספקת מזון גדולה ומטען מסודר. האונייה הייתה במצב מצוין כשנמצאה. כל המטען היה במקום, חוץ מניירות האונייה, הכרונומטר והסקסטנט של הקפטן ואחת מסירות ההצלה.
צוות ה"דה גרציה" הופתע לגלות שהרישום האחרון ביומן הקפטן נעשה ב-24 בנובמבר. ביומן לא נמצא מידע שיסביר מה קרה לצוות האונייה. הכול בו היה שיגרתי עד שפסקו הרשימות. האונייה נמצאה 10 ימים לאחר תאריך זה, ומכאן שהאונייה שטה מ-24 בנובמבר עד 4 בדצמבר כ-740 קילומטרים ללא הכוונה, אבל למרות זאת נשארה במסלול המקורי שלה ולא סטתה ממנו כלל. סירת ההצלה או אנשי הצוות של האונייה לא נמצאו מעולם.
האונייה עצמה הובאה לנמל ג'נובה באיטליה, שם נפרק מטענה, והמשיכה להפליג עד שהתנפצה על חופי האיטי ב-1885.
דיווחים לא מבוססים מספרים על מציאת כלי נשק מגואלים בדם על האונייה, ומפרשים מוכתמים בדם. ההשערה שאנשי צוות האונייה נרצחו על ידי שודדי ים סותרת את העובדה שהציוד היקר שהיה על הסיפון לא נלקח, כולל חפצי ערך אישיים של הנוסעים. תאוריית קשר תולה את ההיעלמות המסתורית של הצוות, בכך שהאונייה עברה דרך אזור המכונה משולש ברמודה, אשר בו נעלמו ספינות ומטוסים רבים באופן "מסתורי".
תעלומת ה"מרי סלסט" ריתקה רבים, וזכתה לגרסאות ספרותיות. ב-1884 פרסם ארתור קונאן דויל סיפור פופולרי על אודות קורותיה. ב-1935 כיכב בלה לוגוסי בסרט קולנוע בריטי על פי סיפורו של קונן-דויל. הנושא זכה אף לטיפולם של סופרי מדע בדיוני, שהידועים בהם הם רוג'ר זילאזני ופיליפ חוזה פארמר.
ה"מרי סלסט" מוזכרת גם בסרט ספינת רפאים בבימויו של סטיב בק משנת 2002. הסרט מספר על שישה אנשי יחידת חילוץ ימי המבקשים לחלץ ספינת פאר מסתורית בשם 'אנטוניה גראזה' הנטושה מעל המים מזה ארבעים שנה, ובתוכה הם נתקלים בתופעות מצמררות שלא ניתן להעלות על הדעת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מסתרי ים אוקיינוס - 1873". "חבצלת", 23 במאי 1873, עמ' 151. העתק באתר: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.
- "מסתרי אניה אחת - 1886". "היום", 26 בפברואר 1886, עמ' 4. העתק באתר: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.
- "סודי ספינות" מאת לקוטאי. הארץ, 15 בספטמבר 1930. העתק באתר: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.
- ר. צ'ארלסטון. "מסתרי הספינה „מריה צ'לסטה“". "ים" - גליונות החבל הימי לישראל, אפריל-מאי 1953, עמ' 14-13. העתק דיגיטלי באתר: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.
- מרי סלסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דני זמרין, אנית הרפאים "מרי סלסט". באתר: אותו הים - על ספנות ישראלית ועוד. 6 בפברואר 2021.