מרי מונטגיו
 | |
| לידה |
15 במאי 1689 Holme Pierrepont, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוגוסט 1762 (בגיל 73) וסטמינסטר, ממלכת בריטניה הגדולה |
| שם לידה |
Mary Pierre |
| מדינה |
ממלכת אנגליה, ממלכת בריטניה הגדולה |
| מקום קבורה |
Grosvenor Chapel, Mayfair |
| בן או בת זוג |
אדוארד וורטלי מונטגיו |
  | |
ליידי מרי וורטלי מונטגיו (באנגלית: Lady Mary Wortley Montagu, 15 במאי 1689 – 21 באוגוסט 1762) הייתה בת אצולה אנגלית, משוררת וכותבת מכתבים. ליידי מונטגיו זכורה בעיקר בשל מכתביה, במיוחד מכתבי הנסיעות שלה לאימפריה העות'מאנית, כאשת שגריר בריטניה בטורקיה. כתביה עוסקים באתגרים החברתיים של נשים בתקופתה ובצמיחה האינטלקטואלית והחברתית שלהן. מלבד הכתיבה שלה, ליידי מונטגיו ידועה גם בקידום החיסון נגד אבעבועות שחורות בבריטניה לאחר שובה מטורקיה[1].
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרי וורטלי מונטגיו נולדה ב-15 במאי 1689, הבת הראשונה של אוולין ומרי פיירפונט. אביה התמנה לרוזן קינגסטון שנה לאחר לידתה[2]. מרי פיירפונט הייתה אשתו הראשונה של אביה והיו לה שלושה אחים מאימה שנפטרה בשנת 1692. ליידי מונטגיו, גדלה אצל סבתה, מצד אמה עד שהייתה בת תשע ואז חזרה להתגורר עם אביה. היא לא קבלה חינוך רשמי בגלל היותה אישה אך למדה בספרייה של אביה ולימדה את עצמה לטינית[3][2]. כמו בני דורה היא הושפעה מג'ון דריידן ורומנסות צרפתיות[2]. בשנת 1710 היא תרגמה את אנכיירידיון (אנ') של הפילוסוף היווני אפיקטטוס מלטינית ושלחה עותק לבישוף של לונדון, גילברט ברונט, עם מכתב ארוך המגן על זכותה של האישה לחינוך פורמלי[2][4].
נישואים והשהות בקונסטנטינופול
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדוארד וורטלי מונטגיו הכיר את ליידי מונטגיו מהתכתבותה עם אחותו. הוא הציע לה נישואים אך הצעתו נדחתה על ידי אביה שהציע מועמד אחר. אולם ליידי מונטגיו הייתה מאוהבת בגבר שלישי שכנראה לא הייתה יכולה להינשא לו. לאור המצב, היא ברחה עם מונטגיו ונישאה לו ב-1712[3]. הנישואים לא היו מוצלחים לשני בני הזוג.
שיריה הראשונים הופיעו זמן קצר לאחר מכן, בשם הבדוי "גברת הנשיא"[4].
בסוף 1714 מונה אדוארד מונטגיו לפקיד במשרד האוצר והמשפחה עברה ללונדון. ליידי מונטגיו הגיעה ללונדון בשנת 1715 והשתלבה אינטלקטואלית וחברתית בחברה הגבוהה. שם היא פגשה את המשורר אלכסנדר פופ שבתחילה העריץ אותה ואת כתיבתה אך יחסיהם הדרדרו בהמשך[2]. בסוף 1715, ליידי מונטגיו חלתה באבעבועות שחורות ולהפתעם של אנשי החברה הגבוהה היא החלימה מהמחלה. בזמן שהייתה חולה, המוציא לאור, אדמונד קורל, פרסם שירים שלושה שירים שכתבה ושלושה שירים של פופ. שירים אלו תיארו את חיי החברה הגבוהה בלונדון. אחד השירים שלה היה יכול להפרש כהתקפה על קרולינה, נסיכת ויילס[5] ולכן כאשר בעלה של ליידי מרי הוצב כשגריר בקונסטנטינופול היא נסעה עמו לברוח מהבושה[3].
ליידי מונטגיו כתבה את מכתבי השגרירות הטורקית (The Turkish Embassy Letters) בעת שהצטרפה לבעלה שהחזיק בשני תפקידים: שגריר האימפריה הבריטית בקונסטנטינופול ונציג של חברת הלבנט. משימתו המרכזית של השגריר מונטגיו הייתה, לוודא שהפעילות המסחרית תנוהל בצורה חלקה. אולם הוא לא הצליח להביא הפסקת אש בין המדינות הלוחמות, אוסטריה וטורקיה, והוחלף אחרי שנתיים[6].
עם שובה לאנגליה ליידי מונטגיו אספה את המכתבים שכתבה במהלך שהותה בקונסטנטינופול, ערכה וליטשה אותם לחוברת בשם מכתבי השגרירות הטורקית. הטקסט, אף שכתוב כסדרת מכתבים, נחשב יותר לספר מסע, מאשר אוסף של התכתבות אותנטית, שכן היא ערכה ביסודיות את מכתביה וכללה במכתבים גם קטעים מכתבי עת. המכתבים ממוענים לאנשים שונים ועוסקים בנושאים מגוונים: היא כתבה על השירה הטורקית לאלכסנדר פופ, על מחשבותיה על האסלאם לסופר האיטלקי אנטוניו שיינלה קונטי (אנ'), ומכתבים העוסקים בחייהן של נשים טורקיות לאחותה. המכתבים ממחישים את הלחצים של נורמות מעמד ומגדר בחייה של ליידי מונטגיו[7].
בכתיבתה הציגה עמדה ביקורתית לתיאור האופן בו המערך החברתי מעכב את התפתחותן האינטלקטואלית והחברתית של נשים. תפיסה זו, מיקמה אותה כאחת מאימהות הפמיניזם. במחקר ההיסטוריה והספרות כתביה מהווים דוגמה לכתיבה הנשית החילונית הראשונה על אודות האימפריה העותמאנית[7].
חיסון לאבעבועות שחורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליידי מונטגיו למדה על האפשרות להשתמש בנסיוב מוחלש של אבעבועות שחורות בעת ביקוריה אצל נשים ברחבי האימפריה העות'מאנית. במרץ 1718 היא נתנה לבנה, אדוארד, את הנסיוב בעזרתו של רופא השגרירות, צ'ארלס מייטלנד[8]. עם שובה ללונדון, היא קידמה בהתלהבות את הנסיוב, אך נתקלה בהתנגדות רבה מצד הממסד הרפואי, משום שמקורו של הטיפול היה בטיפול עממי מזרחי[3]. באפריל 1721, פרצה מגפת אבעבועות שחורות באנגליה, וליידי מונטגיו חיסנה את בתה, גם הפעם בסיועו של צ'ארלס מייטלנד. היא הצליחה לשכנע את מרקיזת ברנדנבורג-אנסבך להשתמש בנסיוב[9]. שתי בנותיה של הנסיכה חוסנו וניצלו. בעקבות החשש מהחיסון, ליידי מונטגיו, כתבה תחת שם עט, בספטמבר 1722, מאמר המתאר את יתרונות החיסון[2]. הצלחתה בהפצת החיסון קשורה במידה רבה לקשריה של ליידי מונטגיו עם משפחת המלוכה[9].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביאנה ברנשטיין, האישה שמצאה את החיסון הראשון למחלה המסוכנת ביותר בעולם, באתר ynet, 30 באוגוסט 2018
- ליידי מרי מונטגיו, באתר היא-היסטוריה
- מרי מונטגיו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי מרי מונטגיו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lady Mary Wortley Montagu | British author, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 Poetry Foundation, Lady Mary Wortley Montagu, Poetry Foundation, 2019-01-23 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Montagu, Lady Mary Wortley [née Lady Mary Pierrepont (bap. 1689, d. 1762), writer | Oxford Dictionary of National Biography], www.oxforddnb.com (באנגלית)
- ^ 1 2 Lady Mary Wortley Montagu, Lady Mary Wortley Montagu - Poet | Academy of American Poets, Lady Mary Wortley Montagu, 2000-07-18 (באנגלית)
- ^ Robert Halsband, Pope, Lady Mary, and the Court Poems (1716), PMLA 68, 1953-03, עמ' 237 doi: 10.2307/459918
- ^ Danielle M. Tuttle, Lady Mary Wortley Montagu as Critic of Feminine Cultural Constraints in the TURKISH EMBASSY LETTERS, The Explicator 75, 2017-01-02, עמ' 3–5 doi: 10.1080/00144940.2016.1273180
- ^ 1 2 A. Secor, Orientalism, gender and class in Lady Mary Wortley Montagu‘s Turkish Embassy Letters: to persons of distinction, men of letters and c., Ecumene 6, 1999-10-01, עמ' 375–398 doi: 10.1191/096746099701556439
- ^ Daniel J.R. Grey, Teresa Barnard (ע), ‘To bring this useful invention into fashion in England’: Mary Wortley Montagu as Medical Expert, British women and the intellectual world in the long eighteenth century, Farnham, Surrey, England: Routledge, 2015
- ^ 1 2 Smith, Hannah, 1976-, Georgian monarchy : politics and culture, 1714-1760, Cambridge: Cambridge University Press, 2006, עמ' 93-94