לדלג לתוכן

מרי וולטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מרי וולטון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1827
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרי אליזבת' וולטון הייתה ממציאה אמריקאית במאה ה-19 אשר נרשמו על שמה שני פטנטים להפחתת זיהום.

רקע להמצאותיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהפכה התעשייתית, שהחלה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 לאחר מלחמת האזרחים, יצרה הגירה של עובדים לערים כמו ניו יורק על מנת לעבוד בתעשייה.[1] הפיתוח התעשייתי גרם לפליטת עשן גדולה ומסילות הרכבת שהסיעו עובדים לערים יצרו רעש חזק ופלטו עשן רעיל לאורך המסילות.[2] מרי וולטון ניהלה בניו יורק פנסיון שנמצא בשדרה 6 ורחוב 12 מול מסילת הרכבת החדשה של העיר.[1] וולטון, אשר נגעלה מהעשן הכהה ומשאגת מנועי הרכבת, החליטה לטפל בהם.[2]

עיריית ניו יורק פנתה לממציאים המפורסמים ביותר באמריקה, ביניהם תומאס אדיסון, כדי שימצאו פתרון אך הם לא הצליחו.[3] מרי וולטון, אישה ממעמד הפועלים, חוותה את ההשפעות של בעיה זו באופן יומיומי ובעוצמה רבה יותר מאדיסון, וככל הנראה הדבר תרם להתעקשותה למצוא פתרון.

פילטרים למניעת זיהום אויר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1881 וולטון המציאה שיטה להפחתת הזיהום הנגרם כתוצאה מפליטת עשן מארובות במבני תעשייה ומגורים ומקטרים. המערכת שלה הסיטה את העשן לתוך מיכלי מים, שם נאגרו החומרים המזהמים ולאחר מכן נשטפו "לביוב, או לערוצים מתאימים אחרים להולכתם ליישוב מרוחק או למקום רצוי".[4][2] מערכת זו מנעה מפגעי עשן, ריחות ומזהמים הרבה לפני שהתפתחה מודעות ציבורית לנושאי זיהום סביבתי. בזמנה העשן נתפס בעיקר כאי נעימות ומטרד ריח אולם וולטון סייעה מבלי משים גם להפחתת זיהום אשר עלול לגרום לסרטן.[5]

מרי וולטון המציאה בנוסף מערכת להפחתת הרעש שנגרם על ידי פסי רכבת מוגבהים ברחבי עיר מגוריה, ניו יורק. וולטון החלה לחפש פתרון לבעיה זו אחרי ששמעה שתומס אדיסון הצעיר ניסה לפתור אותה ונכשל.

לאחר כמה ימים של נסיעות ברכבת וולטון הבינה שקולות הרכבת מתגברים בגלל קופסאות תמיכה עשויות עץ שנמצאות על המסילות.[1] היא בנתה דגם מיניאטורי של המסילות במרתף הבית שלה וביצעה ניסויים עד שגילתה כי ציפוי הקופסאות בכותנה ומילוי שלהן בחול עוזרים להחליש את רעש הרכבת.[6] את הרעיון הגתה בהשראת השימוש בחול כדי להרגיע את צלצול הסדן ליד ביתה.[7] לאחר תגלית זו, וולטון הציעה להחליש את רעש הרכבת על המסילות על ידי עיטוף פסי הרכבת בקופסאות עץ מרופדות בכותנה ומלאות בחול.[8][9][1].[2] המצאה זו נרשמה כפטנט ב-8 בפברואר 1881, לאחר כמה ניסויים מוצלחים.[2] היא נמכרה לרכבת המטרופוליטן תמורת 10,000 דולר, ומאוחר יותר נכנסה לשימוש גם בחברות רכבת אחרות אשר הגדילו את הצלחתן כתוצאה מהמערכת החדשה והידידותית לסביבה של וולטון.[6][6]

אין הרבה מידע על חייה של מרי וולטון אשר יכול להסביר כיצד הצליחה, אישה בשנות ה-80 של המאה ה-19, ליצור שתי המצאות מצליחות. בראיון שפורסם ב-1884 בתמליל השבועי של לקסינגטון, קנטקי, וולטון מצוטטת כאומרת: "לאבי לא היו בנים, והוא האמין בחינוך בנותיו. הוא לא חסך בכאבים או בהוצאות כספיות לשם כך".[2] הדבר מספק הסבר כלשהו להצלחתה. יחד עם זאת, אין תיעוד לכך שהיא קיבלה השכלה פורמלית, או שהתמקדה בהנדסה סביבתית. בתרבות ובתקופה בהן גדלה וולטון לא היה מקובל שנשים רוכשות השכלה ולכן נראה בלתי אפשרי שהיא קיבלה השכלה מיוחדת בתחום STEM (ראשי תיבות של Science, Technology, Engineering ו-Mathematics).

ההתקדמות הטכנולוגית וההנדסית של וולטון פתרה בעיה ממשית. לאחר השקת המערכת בניו יורק, וולטון נסעה לאנגליה כדי לקדם את חוסמי הזיהום והרעש שלה, מכיוון שהייתה מודעת לזיהום הכבד בלונדון לאורך המהפכה התעשייתית שלהם.[5] ההמצאה של וולטון זכתה לשבחים על ידי פקידים בריטיים כאחת ההמצאות הגדולות של התקופה.[10]

ההמצאה של וולטון התמקדה בעיקר במסילות ברזל מוגבהות, שכמעט כולן הוחלפו במסילות תת-קרקעיות, החל משנות ה-30.[11] למרות שבעית הזיהום והרעש כבר אינה גדולה כפי שהייתה בימי חייה של וולטון, עדיין יש שימוש לפטנטים שלה למניעת זיהום ורעש.[12]

ניתן עדיין למצוא שרידים של המסילות המוגבהות לאורך ה-Highline של ניו יורק, אשר הפך לשטח ירוק בעיר.[13] ישנן גם כמה מסילות רכבת גבוהות פעילות בשיקגו, והטכנולוגיה של וולטון אומצה הן ברמה מקומית והן ברמה בינלאומית בימינו ההשפעה של זיהום אוויר ורעש על גוף האדם ידועה לכל ולכן ניתן להעריך את ההשפעה החיובית שהייתה לוולטון על החברה. כמויות משמעותיות של זיהום אוויר נמצאו כגורם לסרטן, ומערכת הסינון שוולטון המציאה שיפרה את איכות האוויר ובכך מנעה כנראה תחלואה.[14] רעש חזק מדי או מתמשך מדי עלול לגרום לסיבוכים פיזיים כמו סיכון מוגבר לאובדן שמיעה, מתח, חרדה, דיכאון, לחץ דם ומחלות לב.[15] מרי וולטון עזרה לטפל בבעיות הללו, עוד לפני שהבינה אותן במלואן.

וולטון זכתה להכרה כפמיניסטית STEM ומודל לחיקוי. "המכינים והממציאים הבולטים ביותר של המאה [תומאס אדיסון ביניהם] עסקו בנושא אך לא יכלו לספק פתרון, והנה, המוח של אישה עשה את העבודה..." כתב ה-Women's Journal 20 שנים לאחר מכן.[1] אולם כאשר מתבקשים לחשוב על ממציא, או אפילו אישה ממציאה, שמה של מרי וולטון לא מוזכר. היא הקדימה את זמנה ביכולת הנדסית, בתפקידים מגדריים, ובאיכות אוויר ומניעת זיהום, ועדיין לא קיבלה את תשומת הלב המגיעה לה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 Levins, y (2018-05-30). "Mary Walton: Female Inventor Who Succeeded Where Edison Failed". WednesdaysWomen (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-06-17.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 "Mary Walton | Lemelson". lemelson.mit.edu. נבדק ב-2021-06-17.
  3. ^ "Mary Walton". EngineerGirl. נבדק ב-2021-06-17.
  4. ^ Walton, Mary E. (1879). Improvement in Locomotive and Other Chimneys. U.S. Patent 221,880, filed October 6, 1879 and issued November 18, 1879, retrieved 17 October 2012
  5. ^ 1 2 Akatsu, Masahiko (2015), Sugiyama, S. (ed.), "The Problem of Air Pollution During the Industrial Revolution: A Reconsideration of the Enactment of the Smoke Nuisance Abatement Act of 1821", Economic History of Energy and Environment, Monograph Series of the Socio-Economic History Society, Japan (באנגלית), Tokyo: Springer Japan: 85–109, doi:10.1007/978-4-431-55507-0_4, ISBN 978-4-431-55507-0, נבדק ב-2022-12-08
  6. ^ 1 2 3 Stanley, Autumn (1995). Mothers and Daughters of Invention: Notes for a Revised History of Technology. Rutgers University Press. p. 334. ISBN 978-0-8135-2197-8. נבדק ב-7 באוקטובר 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ "IMTAL - WINTER 2018 - Mary Walton: Mother of Invention (Elysia Segal)". imtal-us.org. נבדק ב-2022-12-08.
  8. ^ Massachusetts Institute of Technology (נוב' 1996). "Mary Walton". Inventor of the Week. אורכב מ-המקור ב-2003-03-02. נבדק ב-23 אוק' 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "U.S. Patent 237,422". USPTO. US Patent and Trademark Office. נבדק ב-24 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה) U.S. Patent 237,422, filed January 7, 1879 and issued February 8, 1881, retrieved 23 October 2012
  10. ^ Gage, M. J. (1883). Woman as an Inventor. In The North American Review (Vol. 136, Ser. 318, pp. 478–489). essay, University of Northern Iowa, from https://www.jstor.org/stable/pdf/25118273.pdf
  11. ^ Woman of the Week – Mary Walton. Engineering 360. (2019, February 25). Retrieved April 16, 2022, from https://cr4.globalspec.com/blogentry/29323/Woman-of-the-Week-Mary-Walton
  12. ^ "The Chicago L". www.architecture.org (באנגלית). נבדק ב-2022-12-08.
  13. ^ "New York's historic elevated train line becomes a park". the Guardian (באנגלית). 2008-11-18. נבדק ב-2022-12-08.
  14. ^ "How can air pollution cause cancer?". Cancer Research UK (באנגלית). 2019-07-12. נבדק ב-2022-12-08.
  15. ^ CDC (2020-01-06). "Loud Noises Damage Hearing". Centers for Disease Control and Prevention (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-12-08.