מרי הנרייטה, הנסיכה המלכותית

מרי, הנסיכה המלכותית
Mary, Princess Royal and Princess of Orange
לידה	4 בנובמבר 1631; ארמון סנט ג'יימס, לונדון, אנגליה
פטירה	24 בדצמבר 1660 (בגיל 29); ארמון וייטהול
שם מלא	מרי הנרייטה
מדינה	אנגליה
מקום קבורה	מנזר וסטמינסטר
בן זוג	וילם השני, נסיך אורנז'
שושלת בית סטוארט
תואר	נסיכת אורנז'
אב	צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה
אם	הנרייט מארי, נסיכת צרפת
צאצאים	ויליאם השלישי, מלך אנגליה
	14 במרץ 1647 – 6 בנובמבר 1650; (3 שנים)
	14 במרץ 1647 – 6 בנובמבר 1650; (3 שנים)

מרי, נסיכת אנגליה והנסיכה המלכותית (Mary, Princess Royal and Princess of Orange; ‏4 בנובמבר 1631 - 24 בדצמבר 1660), מאוחר יותר ידועה כמריה הנרייטה, נסיכת אורנז' ורוזנת נסאו, הייתה בתו הבכורה של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה ואשתו של הסטאדהאודר (ראש הרפובליקה ההולנדית) וילם השני, נסיך אורנז'. הנסיכה מרי הייתה אימו של ויליאם השלישי, מלך אנגליה, והייתה הנסיכה הבריטית הראשונה שקיבלה את התואר נסיכה מלכותית.

שנותיה הראשונות

מרי הנרייטה סטוארט נולדה בארמון סנט ג'יימס שבלונדון, ילדתם השנייה (אחרי הנסיך צ'ארלס) ובתם הראשונה של המלך צ'ארלס הראשון ואשתו הנרייט מארי, נסיכת צרפת, בתו של המלך הצרפתי אנרי הרביעי. בגיל 11 העניק לה אביה את התואר החדש הנסיכה המלכותית לפי הצעתה של אשתו הצרפתייה, ששאפה להביא לאנגליה את המסורת הצרפתית לפיה נוהגים לתת תואר מיוחד לבת הבכורה של המונרך המכהן.

נישואים

אביה של מרי שאף להשיא אותה בעודה ילדה צעירה לאחד מבניו של פליפה הרביעי, מלך ספרד, בעוד שאחיינו, קרל הראשון לודוויג, הנסיך הבוחר מפפאלץ שאף להנשא לה בעצמו. שני המחזרים לא צלחו בנסיונותיהם להבטיח את ידה של הנסיכה ולבסוף היא התארסה לנסיך וילם, בנו ויורשו של פרדריק הנדריק, נסיך אורנז', ראש הרפובליקה ההולנדית. הזוג נישא בארמון וייטהול ב-2 במאי 1641, כאשר החתן בן 15 והכלה עוד לא בת 10. בשנת 1642 מרי עברה להתגורר עם משפחתו של בעלה בהולנד, ובשנת 1644, ככלתו של הסטאדהאודר המכהן, החלה לקחת חלק בחיים הציבוריים ההולנדים.

נסיכת אורנז'

וילם השני ירש את תפקיד הסטאדהאודר מאביו בשנת 1647, אך כעבור שלוש שנים בלבד נפטר מאבעבועות שחורות בעודו בן 24 בלבד. מספר ימים לאחר מותו ילדה הנסיכה מרי את בנם היחיד, וילם (שיהפוך מאוחר יותר לויליאם השלישי, מלך אנגליה). הנסיך וילם קבע בצוואתו כי לאשתו תהיה משמורת מלאה על בנם, אולם הוא לא הספיק לחתום על המסמך ולכן הוא נותר חסר תוקף. בשנת 1651 קבעה המועצה העליונה של הרפובליקה כי המשמורת על התינוק תחולק בין אמו הנסיכה מרי, סבתו אמליה ודודו פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר של ברנדנבורג.

הנסיכה מרי לא הייתה אהודה בהולנד, בעיקר בשל העובדה שקיבלה בהאג את אחיה הגולים, צ'ארלס וג'יימס, שנמלטו מאנגליה לאחר פריצתה של מלחמת האזרחים האנגלית והדחתו של אביהם המלך. את רוב שנות החמישים של המאה ה-17 העבירה מרי בחצר המלוכה הצרפתית, שכן היא אף פעם לא חיבבה את החצר ההולנדית ואף סירבה ללמוד את השפה ההולנדית. הנסיכה התרחקה מבנה, שנשאר בהאג וחונך על ידי מחנכים הולנדים שגרמו לנסיך הצעיר להתאהב בדת הקלוויניסטית.

מותה

השבתו לכס המלוכה הבריטי של אחיה צ'ארלס השני בשנת 1660 העלה מחדש את מעמדה של הנסיכה מרי ושל בנה ויליאם. בחודש ספטמבר של אותה השנה היא נסעה לבקר את המלך החדש בארמון וייטהול, שם נפטרה, כמו בעלה עשר שנים קודם לכן, מאבעבועות שחורות.