מרי בורדן
![]() | |
מרי בורדן (במרכז) עם סר אדוארד ספירס (שורה אחורית, משמאל) | |
לידה |
15 במאי 1886 שיקגו, אילינוי, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
2 בדצמבר 1968 (בגיל 82) וורפילד, בארקשייר, הממלכה המאוחדת |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
לאום | אמריקאית, בריטית |
עיסוק | סופרת |
מקום לימודים |
מכללת ואסר ![]() |
שפות היצירה | אנגלית |
נושאי כתיבה | מלחמת העולם הראשונה |
בן או בת זוג |
|
צאצאים |
Michael Spears, Catherine Comfort Borden-Turner ![]() |
פרסים והוקרה |
צלב המלחמה 1914–1918 ![]() |
![]() ![]() |
מרי בורדן (באנגלית: Mary Borden; 15 במאי 1886, שיקגו, אילינוי, ארצות הברית – 2 בדצמבר 1968, וורפילד, בארקשייר, הממלכה המאוחדת)[1] הייתה סופרת אמריקאית-בריטית במחצית הראשונה של המאה ה-20.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרי בורדן נולדה למשפחה אמידה בשיקגו. היא למדה במכללת ואסר, והשלימה תואר ראשון בשנת 1907. שנה לאחר מכן, נישאה בורדן לג'ורג' דאגלס טרנר. לזוג נולדו שלושה ילדים: ג'ויס (1909), קאמפרט (1910), ומרי (1914). בורדן התגוררה באנגליה בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, והקימה וציידה מכספה שלה בית חולים שדה קרוב לחזית, ושימשה בו אחות רחמניה בעצמה, משנת 1915 עד תום המלחמה.
שם פגשה בבריגדיר גנרל אדוארד לואיס ספירס, ונישאה לו בינואר 1918, זמן קצר לאחר תום נישואיה הראשונים. על אף מחויבויותיה החברתיות כאשתו של דיפלומט בכיר, המשיכה בורדן בקריירת כתיבה מצליחה. בזמן המלחמה חיברה שירה כגון "The Song of the Mud" ("שיר הבוץ").[2] יצירתה מאותה תקופה כוללת רשימות וסיפורים קצרים שקובצו תחת השם The Forbidden Zone ופורסמו בשנת 1929, שבה פורסמו שני ספרים נוספים על מלחמת העולם הראשונה שהטביעו חותם: שלום ולא להתראות (Goodbye to All That) מאת רוברט גרייבס, ובמערב אין כל חדש מאת אריך מריה רמרק. אפילו בהקשר של התקופה ושל היצירות הללו, לא מעט קוראים בני הזמן הזדעזעו מן העובדה שטקסטים בעלי אופי כה מפורש ולעיתים מסויט נכתבו בידי אישה.
בשנת 1937 פרסמה רומן בשם Action for Slander, שעובד לסרט קולנוע באותה שנה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נמשכה בורדן לצרפת, שם קיוותה להקים מרכז סיוע דומה לזה שהפעילה במלחמת העולם הראשונה. בעזרת כסף שתרם סר רוברט האדפילד באמצעות אשתו, הקימה בורדן את יחידת האמבולנסים האדפילד-ספירס, ששכנה בחבל לורן עד שהבליצקריג הגרמני אילץ אותם לסגת לאורך צרפת עד שפונו מארקשון ביוני 1940. היחידה התארגנה מחדש באנגליה וזכתה למימון נוסף מאגודה בניו יורק בשם British War Relief Society. במאי 1941 סופחה יחידת האמבולנסים לצבא צרפת החופשית במזרח התיכון, וליוותה אותו לאורך צפון אפריקה, איטליה, וצרפת. לאחר שובה של בורדן לפריז, בשנת 1946, חיברה ספר בשם Journey Down a Blind Alley ("מסע בסמטה ללא מוצא"), על תולדות יחידת האמבולנסים ועל אכזבתה מכך שהצרפתים לא הצליחו להתנגד לפלישה ולכיבוש הגרמני.
מאוחר יותר, ביקרה בארצות הברית וסייעה לקרוב משפחתה עדלי סטיבנסון במרוץ לנשיאות ארצות הברית, ואף חיברה כמה מנאומיו.
היא הלכה לעולמה בדצמבר 1968, באנגליה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בכרך יד' של כתב העת דחק (2022) הוקדש מדור התוודעות נרחב ליצירתה של בורדן ובו נכללו הכתבים הבאים:
- "הקול הנשכח של המלחמה" – שיחה עם פול או'פרי (מראיין: יהודה ויזן)
- מרי בורדן – שיר הבוץ (מאנגלית: יותם בנשלום)
- מרי בורדן – איה יה? (נוסח עברי: צור ארליך)
- מרי בורדן – בלתי־מזוהה (מאנגלית: עודד וולקשטיין)
- מרי בורדן – הבתולה של אלברט (מאנגלית: יהודה ויזן)
- מרי בורדן – מתוך 'האזור האסור' (מאנגלית: אלינוער ברגר)
- מרי בורדן – מתוך 'האזור האסור' (מאנגלית: יהודה ויזן)
- Jane Conway, A Woman of Two Wars: The Life of Mary Borden (Munday Books, 2010)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרי בורדן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי מרי בורדן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
מרי בורדן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי הכתוב על מצבתה, לפי אתר findagrave.com.
- ^ נוסח השיר (אנגלית) באתר Poetry Foundation