מריו קורסו
 | ||||
| בול בדמותו של קורסו משנת 1968 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
25 באוגוסט 1941 ורונה, איטליה | |||
| פטירה |
19 ביוני 2020 (בגיל 78) מילאנו, איטליה  | |||
| שם מלא | מריו קורסו | |||
| גובה | 1.75 מטר | |||
| עמדה | קיצוני שמאלי | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
מריו קורסו (באיטלקית: Mario Corso; 25 באוגוסט 1941 – 19 ביוני 2020) היה כדורגלן ומאמן איטלקי ששיחק בעמדת הקיצוני השמאלי.
קורסו, מגדולי שחקניה של אינטר, היה חלק מרכזי בקבוצתו של המאמן הלניו הררה שזכתה לכינוי "גרנדה אינטר". הוא זכה עם הקבוצה פעמיים בגביע אירופה לאלופות וארבע פעמים באליפות איטליה, הוביל את הקבוצה כקפטן וכבש 75 שערי ליגה ב-413 הופעות במדי המועדון. לזכותו ארבעה שערים ב-23 הופעות במדי נבחרת איטליה.
לאחר פרישתו פנה לקריירת אימון, רובה בליגות המשנה ובקבוצות נוער, אך כן זכה להוביל את הקבוצה המזוהה עמו ביותר, אינטר מילאנו, בסרייה א'.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורסו החל את הקריירה בקבוצת נוער מעיר הולדתו ורונה. הוא אותר על ידי אינטר מילאנו והצטרף אליה ב-20 ביוני 1958, בטרם מלאו לו 17, יחד עם עוד שני שחקנים נוספים מקבוצתו. ב-29 ביוני, כשהיה בן 16 ועשרה חודשים, ערך את הופעת הבכורה שלו במועדון, בניצחון 3–1 על מונצה במסגרת הגביע האיטלקי. ב-13 ביולי כבש את שער הבכורה שלו, בניצחון 3–1 על קומו באותו המפעל, והיה לכובש הצעיר בתולדות המועדון. כעבור ארבעה חודשים, ב-23 בנובמבר, ערך את הופעת הבכורה שלו בסרייה א', בניצחון 5–1 על סמפדוריה. שבוע לאחר מכן כבש את שער הבכורה שלו בליגה, בניצחון 3–0 על בולוניה 1909.
בעונת 1959/1960 כבר הפך לשחקן הרכב קבוע, עם שבעה שערי ליגה ב-31 הופעות. עונה לאחר מכן קבע שיא קריירה אישי של עשרה שערי ליגה ב-31 הופעות במדי הקבוצה. הייתו זו ראשית דרכו של המאמן החדש הלניו הררה, שהוביל את אינטר לתור הזהב שלה, שזכה לכינוי "גרנדה אינטר". לקורסו היה חלק משמעותי במערך של הררה, שהגיע להישגים משמעותיים במסגרת המקומית והאירופית. בעונת 1962/1963 תרם שמונה שערים בשלושים הופעות בדרך לזכייה ראשונה שלו בתואר אליפות איטליה.
בעקבות הזכייה השתתפה הקבוצה בגביע אירופה לאלופות 1964. קורסו כבש בשלבי רבע הגמר מול פרטיזן בלגרד וחצי הגמר מול בורוסיה דורטמונד, ופתח בהרכב במשחק הגמר בו גברה אינטר 3–1 על ריאל מדריד בדרך לזכייה הראשונה בגביע אירופה בתולדות המועדון. באותה העונה בליגה האיטלקית סיימה אינטר במקום השני בטבלה, והפסידה את האליפות לבולוניה בפער שערים בלבד. קורסו כבש שישה שערים ב-28 הופעות בליגה.
בעונת 1964/1965 חזרה אינטר לזכות בתואר האליפות המקומי, לה תרם קורסו שמונה שערים בשלושים הופעות. בנוסף, זכתה הקבוצה בתואר הגביע הבין-יבשתי 1964, כשגברה על אינדפנדיינטה. לאחר הפסד 1–0 במשחק הראשון, כבש קורסו בניצחון 2–0 בגומלין, שהוביל למשחק מכריע. באותו המשחק כבש קורסו את השער שקבע 1–0 בדקה ה-110, בתוך ההארכה, והוביל את הקבוצה לזכייה בתואר. במקביל, שוב רשמה טורניר מוצלח בגביע אירופה. קורסו כבש שער אחד במפעל, במשחק הגומלין של חצי הגמר מול ליברפול. לאחר הפסד 3–1 במשחק הראשון, כבש קורסו את שער היתרון של קבוצתו בדרך למהפך וניצחון ביתי 3–0. הוא שוב פתח בהרכב במשחק הגמר, שהסתיים בניצחון 1–0 על בנפיקה ליסבון וזכייה שנייה ברציפות בתואר האירופי.
בעונת 1965/1966 זכתה אינטר באליפות שנייה ברציפות, שוב עם קורסו כשחקן הרכב משמעותי שכבש שלושה שערים בשלושים הופעות. היא זכתה פעם נוספת בגביע הביניבשתי, כאשר קורסו פותח בהרכב בצמד המשחקים מול אינדפנדיינטה, והעפילה לחצי גמר גביע אירופה, שם נעצרה על ידי ריאל מדריד.
בעונת 1966/1967 חזרה אינטר לגמר גביע אירופה לאלופות, האחרון עם הררה על הקווים והשלישי של קורסו. הוא תרם שער בודד בטורניר, בשמינית הגמר מול ואשאש, ופתח בהפסד במשחק הגמר מול סלטיק. בעונת 1967/1968 התמנה קורסו לקפטן הקבוצה במקומו של ארמנדו פיצ'י שעזב את המועדון. הוא נשא בתפקיד עד לסיום עונת 1969/1970, אז התמנה סנדרו מאצולה לתפקיד הקפטן. הוא המשיך לשחק באופן קבוע בשנים אלו, אך לא הצליח לזכות בתארים עם הקבוצה. הוא כבש שלושה שערים ב-29 הופעות בדרך לזכייה באליפות רביעית עם אינטר בעונת 1970/1971.
במהלך שמינית גמר גביע אירופה לאלופות 1971/1972, פגשה אינטר למשחק חוץ את בורוסיה מנשנגלדבך. המשחק קיבל תפנית אלימה עם זריקת חפץ מהקהל שפגע בראשו של חברו של קורסו לקבוצה, רוברטו בונינסניה. על אף האירוע האלים, המשחק המשיך ואינטר הובסה 7–1, כאשר קורסו מורחק לאחר שבעט בשופט המשחק. בעקבות ערעורה של אינטר לאופ"א המשחק בוטל, אך קורסו הושעה לשנה מהמפעלים האירופיים ולא שיחק עוד בטורניר, בו נעצרה אינטר רק במשחק הגמר.
קורסו שיחק באינטר בסך הכול במשך 15 עונות, בכולן כמות דו-ספרתית של הופעות בליגה. הוא סיים את דרכו במועדון לאחר עונת 1972/1973, כשלזכותו 75 שערי ליגה ב-413 הופעות. עם 502 הופעות במדי הקבוצה בכל המסגרות, נמצא קורסו במקום השישי בכמות ההופעות במדי אינטר אי פעם.
לקראת עונת 1973/1974 עבר קורסו בן ב-32 לגנואה. בעונתו הראשונה במועדון כבש שלושה שערים ב-23 הופעות, אך נשר עם הקבוצה לסרייה ב'. הוא הביע נכונות להמשיך לעונה נוספת בליגה השנייה, אך הספיק לרשום שלוש הופעות ליגה בלבד בטרם נפצע באופן קשה עם שבר בשוקה. לאחר ניתוח, שיקום והסרת פלטת המתכת מרגלו, השוקה עדיין לא החלימה באופן מלא, ונשברה שוב במהלך אימון, מה שהוביל לפרישתו של קורסו ממשחק פעיל בגיל 33.
נבחרת איטליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורסו ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת איטליה ב-24 במאי 1961, בהפסד 3–2 לאנגליה במשחק ידידות. הוא היה לאחד משלושה שחקנים שערכו הופעת בכורה באותו המשחק, תחת המאמן ג'ובאני פרארי. שלוש שנים קודם לכן, נכלל קורסו בסגל הנבחרת הצעירה שזכתה באליפות אירופה לנוער.
במוקדמות מונדיאל 1962 הייתה איטליה צריכה לפגוש את ישראל בלבד, לאחר שבית המוקדמות שוחק בשיטת פלייאוף. איטליה העפילה אוטומטית מהסיבוב הראשון, וכן צלחה את הסיבוב השני בעקבות פרישתה של רומניה. במשחק הראשון מול ישראל, ב-15 באוקטובר 1961 באצטדיון רמת גן, כבש קורסו צמד בדרך לניצחון 4–2, מה שהיו לשעריו הראשונים במדי הנבחרת. מאמן נבחרת ישראל, גיולה מאנדי, התייחס לקורסו לאחר המשחק כשאמר כי ישראל שיחקה היטב, אך נכנעה לרגלו השמאלית של אלוהים. קורסו כבש גם במשחק הגומלין בניצחון 6–0 ששלח את איטליה לטורניר הגמר, אך קורסו לא זומן לסגל הנבחרת לקראת הטורניר. אחת הסיבות הייתה התנגדותו של ג'אני ריברה, מהשחקנים החשובים בסגל וקשרה של יריבתה העירונית של אינטר, מילאן. לאחר הטורניר, במשחק ידידות בין אינטר לצ'כוסלובקיה, כבש קורסו וכשזיהה את פרארי ביציע חגג מולו בהתרסה תוך שהוא מסמן תנועה מגונה לעברו.
קורסו לא שב לשחק עוד תחת פרארי, וחזר לנבחרת רק ב-1963, תחת המאמן אדמונדו פאברי. קורסו נטל חלק בשני משחקים בלבד במוקדמות מונדיאל 1966, והסתכסך גם עם הצוות המקצועי החדש, פאברי ועוזרו פרוצ'ו ולקארג'י, מה שהוביל לאי-זימונו לסגל לקראת מונדיאל 1966, וכן ליורו 1968, בו זכתה איטליה בטורניר אותו אירחה, תחת שרביטו של ולקארג'י כמאמן ראשי.
את הופעתו האחרונה בנבחרת ערך ב-9 באוקטובר 1971, כשעלה מהספסל בניצחון 3–0 על שוודיה במוקדמות יורו 1972. הוא סיים את דרכו הבינלאומית עם ארבעה שערים בלבד ב-23 הופעות, וללא זימון לטורניר גדול.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו ממשחק פעיל, עבר קורסו לימודי אימון בפירנצה, וזכה לתעודת מאמן בשנת 1977. בעונת 1978/1979 החל לאמן את קבוצת הנוער של נאפולי, אותה הוביל לזכייה באליפות איטליה לנוער.
לקראת עונת 1982/1983 התמנה קורסו לתפקיד מאמן לצ'ה, ששיחקה אז בסרייה ב'. הוא הצליח להוביל את הקבוצה להישרדות בליגה השנייה, ולאחר עונה בלבד עבר לאמן את קטנזארו, היורדת הטרייה מהסרייה א'. הקדנציה בקטנזארו הייתה קצרה ולא מוצלחת. הוא אימן את הקבוצה בתשעה משחקי ליגה בלבד, בהם השיג ניצחון בודד לצד חמישה הפסדים, עד שפוטר מתפקידו כבר בתחילת נובמבר 1983.
ב-1984 חזר קורסו לאינטר, בתפקיד מאמן הנוער. בנובמבר 1985, לאחר עשרה מחזורים בעונת 1985/1986, נקרא להחליף את המאמן המפוטר אילריו קסטנייר בקבוצה הבוגרת, משרת האימון הראשונה שלו בסרייה א'. בהופעת הבכורה שלו על הקווים הוביל את אינטר לשוויון 1–1 מול האלופה שבדרך, יובנטוס. כמו כן, הוביל את אינטר עד לחצי גמר גביע אופ"א, שם גברה 3–1 על ריאל מדריד במשחק הראשון אך הובסה 5–1 בגומלין וסיימה את דרכה. את העונה בהדרכתו של קורסו סיימה אינטר במקום השישי בטבלה. בסיום העונה התמנה ג'ובאני טרפטוני, אלוף איטליה הטרי עם יובנטוס, לתפקיד המאמן הראשי, וקורסו חזר לתפקידו בנוער.
קורסו חזר לאמן קבוצה בוגרת בעונת 1987/1988, אז התמנה לתפקיד מאמן מנטובה מהליגה הרביעית. הוא הוביל אותה למקום הראשון בטבלת בית ב' (הליגה חולקה לארבעה בתים בני 18 קבוצות כל אחד), ולהעפלה לליגה השלישית. הוא המשיך בקבוצה לעונה נוספת, בה הוביל אותה למקום התשיעי, במרכז טבלת הבית. בדצמבר 1989, לאחר שפתח את עונת 1989/1990 ללא קבוצה, התמנה קורסו לתפקיד מאמן בארלטה מליגת המשנה. הוא הצליח להוביל את הקבוצה להישרדות בליגת המשנה מהמקום ה-15 בטבלה (מתוך עשרים). בשלהי הקריירה אימן למשך תקופה קצרה בהלאס ורונה, בצוותא עם נילס לידהולם.
ב-20 ביוני 2020, בגיל 78, הלך קורסו לעולמו.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אינטר מילאנו
- גביע אירופה לאלופות (2): 1963/1964, 1964/1965
- אליפות איטליה (4): 1962/1963, 1964/1965, 1965/1966, 1970/1971
- הגביע הבין-יבשתי (2): 1964, 1965
סטטיסטיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | באירופה | אחר | סך הכול | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1957/1958 | אינטר מילאנו |  סרייה א' |
- | - | 1 | 1 | - | - | - | - | 1 | 1 |
| 1958/1959 | 18 | 4 | 4 | 1 | 1 | 0 | - | - | 23 | 5 | ||
| 1959/1960 | 31 | 7 | 1 | 3 | - | - | - | - | 32 | 10 | ||
| 1960/1961 | 31 | 10 | 3 | 1 | 5 | 3 | - | - | 39 | 14 | ||
| 1961/1962 | 30 | 9 | - | - | 2 | 0 | - | - | 32 | 0 | ||
| 1962/1963 | 30 | 8 | 1 | 0 | - | - | - | - | 31 | 8 | ||
| 1963/1964 | 28 | 6 | - | - | 5 | 2 | 1 | 0 | 34 | 8 | ||
| 1964/1965 | 30 | 8 | 2 | 0 | 8 | 1 | 3 | 2 | 43 | 11 | ||
| 1965/1966 | 30 | 3 | - | - | 6 | 1 | 2 | 0 | 38 | 4 | ||
| 1966/1967 | 32 | 4 | - | - | 9 | 1 | - | - | 41 | 5 | ||
| 1967/1968 | 24 | 2 | 7 | 1 | - | - | - | - | 31 | 3 | ||
| 1968/1969 | 27 | 4 | - | - | - | - | - | - | 27 | 4 | ||
| 1969/1970 | 23 | 2 | 5 | 1 | 8 | 0 | - | - | 36 | 3 | ||
| 1970/1971 | 29 | 3 | 1 | 0 | 2 | 0 | 7 | 0 | 39 | 3 | ||
| 1971/1972 | 29 | 2 | 9 | 1 | 2 | 0 | - | - | 40 | 3 | ||
| 1972/1973 | 21 | 3 | 6 | 0 | - | - | - | - | 27 | 3 | ||
| 1973/1974 | גנואה | סרייה א' |
23 | 3 | 3 | 3 | - | - | - | - | 26 | 6 |
| 1974/1975 | סרייה ב' |
3 | 0 | 2 | 0 | - | - | - | - | 5 | 0 | |
| סך הכול בקריירה | 439 | 78 | 45 | 12 | 48 | 10 | 13 | 2 | 545 | 102 | ||
נבחרת לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| נבחרת איטליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1961 | 4 | 3 |
| 1962 | 0 | 0 |
| 1963 | 5 | 0 |
| 1964 | 2 | 1 |
| 1965 | 3 | 0 |
| 1966 | 4 | 0 |
| 1967 | 2 | 0 |
| 1968 | 0 | 0 |
| 1969 | 0 | 0 |
| 1970 | 0 | 0 |
| 1971 | 3 | 0 |
| סה"כ | 23 | 4 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מריו קורסו, באתר Transfermarkt
- מריו קורסו, באתר WorldFootball.net
- מריו קורסו, באתר National Football Teams
- מריו קורסו, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| בקרת זהויות |
|
|---|