מריה תרזה (שונית)
 | |
| מריה תרזה המופיעה במפה גרמנית של אנטארקטיקה | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס השקט הדרומי  |
| קואורדינטות | 37°00′00″S 151°13′00″W / 37°S 151.21666667°W |
| נתונים מדיניים | |
| תאריך גילוי |
16 בנובמבר 1843 |
 מריה תרזה המופיעה במפת האוקיינוס השקט משנת 1921 | |
  | |
מריה תרזה היא שונית פנטום הנמצאת באוקיינוס השקט. שונית זו ידועה גם בשם "האי תבור" או "שונית תבור" במפות הצרפתיות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 בנובמבר 1843 דיווח קפטן אסף פ. טבר, שהיה על ספינת צייד לווייתנים בשם "מריה תרזה", שמקורה בניו בדפורד שבמסצ'וסטס, על שונית זו. הוא מיקם את השונית ב-37°00′S 151°13′W / 37.000°S 151.217°W, אך ב-1957 לא נמצאה השונית. ב-1983 חושב מחדש המיקום ונקבע ל-36°50′S 136°39′W / 36.833°S 136.650°W, מזרחה ביותר מ-1,000 ק"מ. מאז חיפשו אותה שוב ולא מצאו. קיומה מוטל בספק.
עיתונאי רדיו חובבני של CQ פרסם ב-1966 תמונה ותיאור של דון מילר המשדר ממקום שטען שהוא השונית מריה תרזה. אך זאת התבררה כמתיחה. העיתון HMNZS Tui הניו זילנדי ערך חיפוש רציני של האזור בסביבות שנת 1970 ולא מצא זכר לשונית.
עומקו של האזור בו, לכאורה, ממוקמת השונית הוא 5,000 מטר (2,734 פאתום). אחרים דיווחו על שוניות שונות אשר גם כן לא נמצא להם תיעוד: שונית ג'ופיטר (Jupiter Reef), שונית וושוסט (Wachusett Reef), שונית ארנסט לגוב (Ernest Legouve Reef), ושונית רנגיטיקי (Rangitiki Reef). העדויות ההיסטוריות של שוניות אלו היו כנראה בהשראת קיומה כביכול של השונית מריה תרזה. אפילו במאה ה-21 יש מספר מפות ואטלסים המדפיסים את קבוצת השוניות האלה.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השונית מופיעה בספרים של ז'ול ורן: "ילדי רב החובל גרנט" ו"אי התעלומות".
בספר "ילדי רב החובל גרנט" מסופר על הקפטן גרנט שיחד עם שני מלחים מוצא מחסה ב"סנטה תרזה". הוא שולח בקבוק ובו פתק על גורלו. באנגליה מצאו את הבקבוק, אך הכתב לא היה ברור. ילדיו עם הלורד גלֶנֶרבָאן ומספר אנשים נוספים יצאו למסע חיפוש על האניה דנקן. בסופו של דבר הם הגיעו לשונית, שם הם השאירו את הבוגד איירטון באי והבטיחו לקחת אותו בעוד מספר שנים. שם גם הם מוצאים לבסוף את רב החובל גרנט, ושני מלחיו.
בספר "אי התעלומות" מסופר על קבוצת אנשים שהגיע לאי על ידי כדור פורח, הם מכנים את האי - אי לינקולן. במהלך שהותם שם הם מגלים את השונית "סנטה תרזה" ומוצאים שם את איירטון. איירטון מצטרף אליהם, ולומד להיות אדם טוב, בזכות טוב לבם של קבוצת אנשים זו. בסוף הספר, לורד גלֶנֶרבָאן מהספר ילדי רב החובל גרנט מגיע לאסוף אותו כפי שהבטיח, וכך כל קבוצת האנשים ואיירטון חוזרת הביתה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמר גרמני ומפה (בגרמנית)