מריה שטוקר
 | |
| לידה |
7 בפברואר 1885 ברוניקו, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
20 ביוני 1969 (בגיל 84) |
| מדינה |
אוסטריה |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (6 במאי 1980) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | מריה שטוקר |
  | |
מריה שטוקר (בגרמנית: Maria Stocker; 7 בפברואר 1885 – 20 ביוני 1969) בשנת 1945, במהלך מלחמת העולם השנייה היא הצילה את חייהן של שתי ילדות יהודיות, מפולין - לוריין ג'וסמן-ויסניקי ומרים פוקס. על מאמציה תוך סיכון חייה, קיבלה מיד ושם אות חסידת אומות העולם.
מפקד כלא אינסברוק וולפגנג נוישמידט הצליח בכמה מקרים לעזור ליהודים לברוח מהנאצים. תחת ניהולו הוא שיפר את תנאי המאסר ליהודים ואסירים רוסים שנכלאו על ידי הנאצים במתקן הכליאה. ב-13 בנובמבר 1944 הגיעו למתקן הכליאה לאוקדיה יוסטמן (לימים לוריין יוסטמן ויסינקי) אישה יהודיה מלודז', אשר הובאה לאוסטריה כעובדת כפייה. מאוחר יותר נוישמידט גילה כי הגסטאפו עומד לגרש את האסירים למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. בין האסירים שעמדו לפני גירוש היו יוסטמן, מרים פוקס, האחיות רות ורגינה ליטמן ופאולינה יאנסויץ בת ה-12. נוישמידט מנע את שילוחן לאוושוויץ בטענה שהוא זקוק לידיים עובדות במטבח הכלא. נוישמידט ומנהל המטבח בכלא ארווין לוץ דאגו למחסורן ולשיפור תנאיהן בכלא. לנשים היו תנאים טובים יותר מאשר לאסירים אחרים בבית הכלא. למרות התנאים הטובים להן זכו הנשים, איום הגירוש ריחף מעל ראשן. באחת הפעמים בהם התבקשו שלטונות הכלא למסור אסירים, שמותיהן של הנשים הופיעו ברשימת המיועדים לגירוש שנמסרה על ידי הגסטפו לקצין בכלא קרל דיקבאואר. נוישמידט שיכנע אותו להשהות את הגירוש על מסיבות הומניטריות. אנטון דייץ גם הוא קצין בכלא נרתם לעזור במאמצי ההצלה. בקיץ 1944 הבינו קציני הכלא כי לא יצליחו להגן לעד על הנשים ושיכנעו אותן להימלט ולחיות במחתרת. לוץ מסר לנשים כתובות והצהיר שהוא מוכן לסכן את עצמו בשביל להצילן. בעזרת עובד המטבח בכלא הגיעו יוסטמן ופוקס לביתה של מריה שטוקר שהם הוסתרו כמה ימים עד שהועברו לביתן של מריה ובתה ונדה פטריקוביץ' שם קיבלו מחסה. מריה שטוקר סיפקה מחסה בדירתה גם ללור יוסטמן-ויסניצקי ומרים פוקס, לאחר שהתבקשה על ידי עובד מטבח בכלא אינסברוק, רודולף מוזר לקחתן.
למרות שהייתה מודעת לסכנה שנגרמה על ידי הסתרת פליטים יהודים מהכלא בדירתה כשהגיעו שתי הילדות לדירתה, היא חיבקה אותן במילים: "תודה לאל, שאתן כאן, בנותי האהובות". אבל אחרי כמה ימים שתי הבנות נאלצו לשנות את מקום המסתור שלהן, מכיוון שהגסטפו עלה על עקבותיהן. היא העבירה אותן לביתן של מריה וונדה פטריקוביץ' שדאגו למחסורן. כל אותה עת עזרה באספקת מזון ולבוש.
בשנת 1980 הוענק למריה שטוקר תואר הכבוד "חסיד אומות העולם" מיד ושם. את אות הכבוד קיבלו באותו יום מריה ובתה, נוישמידט, מוזר, דייץ ולוץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מריה שטוקר, באתר יד ושם (באנגלית)