לדלג לתוכן

מרידיאן (איידהו)

מרידיאן
Meridian
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מדינה איידהואיידהו איידהו
מחוז אדה
ראש העיר Robert E. Simison
שפה רשמית אנגלית
תאריך ייסוד 1893
על שם Boise meridian עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 69 קמ"ר
גובה 794 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 117,635[1] (2020, 1 באפריל 2020)
 ‑ צפיפות 1,082 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות 43°36′51″N 116°23′56″W / 43.614166666667°N 116.39888888889°W / 43.614166666667; -116.39888888889 
אזור זמן UTC -8
www.meridiancity.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרידיאןאנגלית: Meridian) היא עיר במחוז אדה שבמדינת איידהו שבארצות הברית. זוהי העיר הגדולה ביותר באיידהו לאחר בויסי, בירת המדינה והעיר בה קצב גידול האוכלוסייה הוא המהיר ביותר מבין ערי איידהו, עם שיעור גידול אוכלוסייה של 81.5% מאז שנת 2000.

העיר הוקמה ב-1891 על בסיס חוות אונווילר שמצפון למיקומה הנוכחי של העיר ונקראה אז "הנטר" (Hunter). שנתיים לאחר מכן התארגן במקום סניף של המסדר העצמאי של העמיתים יוצאי הדופן, שקרא לעצמו מרידיאן בשל מיקומו על המרידיאן (קו האורך) של בויסי, ובהתאם שונה שם העיר. תעלת ההשקיה של המתיישבים, שנחפרה ב-1892, הפכה את האזור הצחיח לקהילה חקלאית יצרנית שהתאגדה ב-1902 וב-1903 קיבלה מעמד של עיר.

למתיישבים הראשונים שהגיעו לאזור לא היה ידע בהשקיה באמצעות תעלות. הם הגיעו מאזורים בהם מי הגשמים סיפקו את כל הצרכים לשתייה ולחקלאות. עד מהרה היה צורך דחוף ליצור מערכת השקיה. כריית תעלות ההשקיה הייתה עבודה מפרכת. שעות רבות של עבודה באתים קדמו לשיטות חדישות יותר, אך עבודה זו הייתה עדיין משימה יומיומית לעוסקים בחקלאות. רבים ממתיישבים ראשונים אלו שבו לאזורים ברוכי הגשמים מאחר שלא יכלו לעמוד במשימה קשה זו. אלה שנותרו באיידהו היו החזקים שביניהם.

ב-1893 היה מיקומה המקורי של מרידיאן על אדמה שהוענקה על ידי הממשלה לאליזה אן זנגר. בן זוגה, כריסטיאן, קיבל את החלקה וקרא לה מרידיאן. המתיישבים הראשונים, רבים מהם קרובי משפחה, עזבו את בתיהם במיזורי ונדדו מערבה, בין אם על ידי נסיעה בקרונות והן בנסיעה ברכבת. הם ייסדו מוסדות מקומיים זמן קצר לאחר הגעתם ויישבו את חלקות האדמה שקיבלו. במילים אחרות הם נדדו למרידיאן כקהילה.

בראשית המאה ה-20 נטעו המתיישבים מטעי פרי והקימו בתי אריזה ומתקנים לייבוש לאורך תוואי מסילת הברזל. במטעים אלו גודלו זנים שונים של תפוחים ושל שזיפים. ענף ייצור זה המשיך לפעול עד לאמצע שנות הארבעים של המאה ה-20 כאשר רווחיותו ירדה והעסקים הללו נסגרו. ב-1941 השתנה מעמדה של מרידיאן מכפר לעיר.

ב-1908 גויס סכום של 4,000 דולר ומרידיאן חוברה לרשת מסילות הברזל. המסילה הגיעה עד למרכז היישוב. ב-1912 נבנו תחנת הרכבת ובניין תחנת הכוח המקומית הקטנה ומסילת הברזל הוארכה עד לנמפה. ב-1928 נכנסה החברה שהחזיקה את הקו לפשיטת רגל לאחר שבמשך 20 שנה סיפקה שירותי תעבורה ליישובים סביב למרידיאן. ב-1900 נפתחה שלוחת הרכבת של חברת יוניון פסיפיק וכיום היא מפועלת על ידי חברת הרכבת של עמק בויסי. חברות תעשייתיות רבות ממשיכות להעביר באמצעותה מטענים מענפי היערנות, החקלאות והתעשיות הכימיות.

ימי השיא של השפל הגדול היוו דווקא תקופת הצלחה עבור אנשי תעשיית החלב המקומית כאשר המחלבה השיתופית של המחוזית החלה לפעול ב-1929. המחלבה ביצעה בדיקות איכות לחלב של חברי הקואופרטיב, אפשרה להם לשלם את מסיהם וסיפקה מזון למשפחותיהם. חברים אחרים בקהילה הובילו את החלב שייצרו למחלבה והועסקו על ידה בייצור חמאה.

המחלבה פעלה שבעה ימים בשבוע במשך 40 שנה ובתקופה זו היא הורחבה ושופרה. בשנות פעולה האחרונות ייצרה המחלבה גם מזון לתינוקות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרידיאן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]