מריאמפיל
 סמל מריאמפיל | |
 | |
| מדינה / טריטוריה | אוקראינה (פולין 1918–1945) |
|---|---|
| אובלסט |
 איוואנו-פרנקיבסק |
| בירת הכפר | איוואנו-פרנקיבסק |
| שפה רשמית | אוקראינית |
| תאריך ייסוד | 1378 |
| שטח | 27.44 קמ"ר |
| גובה | 224 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,015 (2001) |
| קואורדינטות | 49°02′18″N 24°51′09″E / 49.038333333333°N 24.8525°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
מריאמפיל (באוקראינית: Маріямпіль, בפולנית: Mariampol ובאנגלית: Mariiampil) הוא ישוב באזור גליציה המזרחית ההיסטורית, כיום במחוז איוואנו-פרנקיבסק באוקראינה (עד מלחמת העולם השנייה נקרא מחוז סטניסלבוב). הוא צמוד לגדה השמאלית של נהר הדניסטר ונמצא כ-15 ק"מ צפון-מזרחית מעיר המחוז איוואנו-פרנקיבסק ו-14 ק"מ דרומית מהעיר האליץ'. לפני מלחמת העולם השנייה היו ביישוב שלוש קהילות אתניות: אוקראינים, פולנים ויהודים. הקהילה היהודית ביישוב הושמדה כולה על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. חלק גדול מהקהילה הפולנית הועבר לפולין לאחר המלחמה במסגרת חילופי אוכלוסייה.
היסטוריה של הישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב נכלל בהאימפריה האוסטרו הונגרית עד סיום מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה, בשנת 1914, נכבש היישוב על ידי רוסיה הקיסרית וחלקו נפגע. לאחר מכן הוא נכבש מחדש בשנת 1915 על ידי הצבא האוסטרו הונגרי. היישוב סבל מירידה בהיקף האוכלוסייה שפחתה מ-1871 בני אדם בשנת 1900 ל-940 בשנת 1921. לאחר הקמת הרפובליקה הפולנית השנייה היישוב השתייך אליה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו הוא נכלל במחוז סטניסלבוב. במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב בין ברית המועצות לגרמניה הנאצית היישוב נכבש על ידי ברית המועצות בשנת 1939. במסגרת מבצע ברברוסה נכבש היישוב על ידי גרמניה הנאצית בשנת 1941. לאחר הכיבוש הוא נכלל במחוז גליציה בגנרלגוברנמן. היישוב שוחרר בשנת 1944 על ידי הצבא האדום. לאחר המלחמה הוא נכלל באוקראינה הסובייטית ולאחר התפרקות השלטון הקומוניסטי הוא הפך לחלק מאוקראינה.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהילה יהודית התקיימה ביישוב כנראה מהמחצית השנייה של סוף המאה ה-16. במאה ה-18 היהודים ביישוב עסקו במסחר, החכרה והפעלת נכסים דוגמת בית מרזח. באותה עת היישוב היה תחת אחריות של הקהילה היהודית ביישוב ז'זופול (Jezupol). בחצי השני של המאה ה-18 היישוב הפך עצמאי והיה אחראי, לפי תיעוד, בשנת 1765, ל-69 יהודים שגרו ב-11 בכפרים באזור. בשנה זו היו בקהילה 188 בני אדם. בשנת 1891 קבעו השלטונות כי הקהילה תהיה אחראית לתיעוד ורישום של אירועים דוגמת נישואים, לידות וכדומה בקהילות היהודיות שהתקיימו ביישובים בסביבה.[1][2] במאה ה-19 ובמאה ה-20 התפרנסה הקהילה בעיקר ממסחר זעיר. בשנת 1912 פרצה שריפה ביישוב שכילתה חלק מבתי הקהילה והותירה אוכלוסייה גדולה של חסרי בית. היישוב והקהילה סבלו וניזוקו במהלך הכיבוש של היישוב על ידי צבא האימפריה הרוסית בשנים 1914–1915 בעת מלחמת העולם הראשונה. בספטמבר 1920 הותקפה הקהילה במסגרת פרעות פטליורה על ידי אוקראינים. 20 יהודים נפגעו מתוכם ארבעה נרצחו ובנוסף תשעה נשים וילדות נאנסו. במהלך הפרעות נגרם נזק משמעותי לרכוש ובתי הקהילה שנאמד במיליון וחצי מארק. בתהליך שנמשך מסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 חלק גדול מהקהילה עזב את היישוב. חברי הקהילה היגרו לערים גדולות באזור ולמדינות אחרות דוגמת ארצות הברית. תהליך זה הוביל לכך שמקהילה יהודית שגודלה 663 בני אדם בשנת 1880 ו-525 בשנת 1900, נותרו בה בשנת 1921 רק 241 בני אדם.[3] עדות לגבי התקופה בין מלחמות העולם מתארת פעילות כלכלית מגוונת של הקהילה. הדייג בנהר באזור היישוב ניתן בזיכיון לחברה שהוקמה על ידי יהודים ונוהלה על ידי יהודי בשם אייזיק ברגנשטיין. הוא בחר לאפשר לתושבי היישוב לדוג בנהר בחופשיות למרות הזיכיון. תחום הנפחות ביישוב נשלט ברובו על ידי יהודים ובנוסף חלק גדול מהמסעדות ביישוב נוהלו על ידי יהודים. עוזר הרב המקומי, ששימש גם כמלמד של ה'חדר' של ילדי הקהילה, היה אחראי על שחיטה כשרה שבוצעה בבית מטבחיים של היישוב. חלק מהשחיטה היה נמכר ללא יהודים. בית מרחץ של היישוב ששימש כסאונה נוהל על ידי יהודי בשם ברקו. היהודים נהגו להשתמש בו בימי שישי וביתר הימים הוא שימש את בני היישוב האחרים. מאפייה של יהודי בשם מוטיו אוסטר נחשבה למרכזית ביישוב ושימשה כספק לכלל החנויות בו.[4] מספר משפחות יהודיות שהיו חלק מהקהילה תועדו במחקר גנאלוגי דוגמת משפחת בלך (Blech), משפחת ויינטרוב (Weintraub) ונימט (Nemeth).[5]
חינוך ותנועות נוער
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1785 הוקם ביישוב בית ספר מודרני לילדים היהודים ביישוב על ידי המשכיל הרץ הומברג שמונה על ידי השלטונות האוסטרים למפקח על כלל בתי הספר היהודים בגליציה. בבית הספר לימדו גרמנית ומדעים וזאת בניגוד לחינוך המסורתי היהודי שניתן בתלמוד תורה. בבית הספר לימדו המחנכים הירשל טובאק (Hershel Tobak) ויעקב קימס (Yaakov Kajms). כנראה שיהודים מהקהילה המסורתית התנגדו לבית ספר זה בדומה למקרים שהתרחשו ביישובים אחרים. בשנת 1906 תועד כי כ-100 ילדים למדו בתלמוד תורה שהוקם ביישוב. תנועות נוער ציוניות הוקמו ביישוב כנראה בשנות ה-30 של המאה ה-20. ביישוב פעלו תנועת עקיבא, הנוער הציוני, אחווה והשחר (HaShachar) שהייתה תנועת נוער רוויזיוניסטית.[6]
מלחמת העולם השנייה והשמדת הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הערכה ביישוב התקיימה קהילה שהכילה כ־300-270 בני אדם בעת כניסת הנאצים לאזור. חלק מהקהילה נרצח בירי בכפר וכ-150 משרידי הקהילה גורשו לגטו סטניסלבוב. לפי הערכה של חוקרי יד ושם שרידי הקהילה גורשו למחנה ההשמדה בלז'ץ או הושמדו בטחנת רודולף (Rudolfsmühle).[7][8]
תיעוד והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר שנת 2010 הוקמה אנדרטה לזכר הקהילה באזור בו היה קיים בעבר בית הקברות היהודי של היישוב. קרן רוטשילד מבריטניה והקונגרס היהודי האירופאי-אסייתי מימנו את הפרויקט. האנדרטה כתובה בשלוש שפות: עברית, אנגלית ואוקראינית. אומן פיסול אוקראיני בשם ואסיל וילשוק (Vasyl Vilshuk), זוכה פרס אומנותי, הכין את האנדרטה. באנדרטה נכתב בעברית: לז"נ קדושי קהילה יהודית ממרימפול שנהרגו באכזריות נוראה 1941 - 1945 על ידי הנאצים. שעס תנצבה.[9][8] בית הקברות עצמו נהרס כנראה בתקופת השואה וכיום לא נותרו בו ממצאים דוגמת מצבות המאפשרים פעולות שימור או זיהוי גבולותיו המדויקים. השטח הוא בבעלות ציבורית ולא בוצעה עליו בנייה.[10] בית הכנסת של הקהילה נהרס אף הוא כנראה לאחר מלחמת העולם השנייה ואין לו תיעוד.
יוצאי הקהילה בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במספר מדינות, כגון ארצות הברית וישראל, חיים כיום צאצאים של יהודים מהקהילה שהיגרו ממנה לפני מלחמת העולם השנייה. חלקם שרד בעת השואה ביישובים אחרים באזור הכיבוש הנאצי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Journal of Laws and National Regulations for the Kingdom of Galicia and Lodomeria together with the Grand Duchy of Kraków. 1891, part 20, "Biblioteka Jagiellońska, 100245 III", 22 December 1891, p. 49 (Polish).
- ^ Majer Bałaban (1909), List of Jews and Karaites of the Galician land and the Trembowla and Kolomyia counties in 1765, polona2.pl, Kraków 1765, pp. 4, 5, 7, 19. (בפולנית).
- ^ פנקס הקהילות. אנציקלופדיה לקהילות היהודיות. פולין, כרך שני. הערך מריאמפיל. הוצאת יד ושם. עמ' 307–308. באנגלית.
- ^ אתר לתיעוד היסטורי של הקהילה הפולנית ביישוב Mariampol. מידע על התקופה בין מלחמות העולם, 1945-1918. פורסם בשנת 2014. בנוסף מידע מהספר: PRZEMINĘLI ZAGOŃCZYCY, CHLIBOROBI, CHASYDZI - Kamil Barański. Panda Press – London. 1988. בפולנית.
- ^ אתר ארגון גשר גליציה (gesher galicia). שמות משפחות מהישוב מריאמפיל בגליציה באוקראינה שזוהו. שנת 2024. באנגלית.
- ^ פנקס הקהילות. אנציקלופדיה לקהילות היהודיות. פולין, כרך שני. הערך מריאמפיל. הוצאת יד ושם. עמ' 308. באנגלית.
- ^ טחנת רודולף Rudolfsmühle הוא שמו של בניין, שבמקור שימש כטחנת קמח, בגטו סטניסלבוב בו בוצעו עינויים ורצח שיטתי של יהודים מהכפרים והעיירות מהאזור מסביב לעיר.
- ^ 1 2 Holocaust memorial in the Jewish cemetery in Mariiampil, Ukraine, 2010. Holocaust Memorial Monuments. A joint project of the Center for Jewish Art, Hebrew University of Jerusalem Miller Center/Feldenkreis Program, University of Miami International Survey of Jewish Monuments
- ^ ידיעה על אנדרטה שהוקמה ליהודים שמתו במלחמה (באוקראינית). Radio Svoboda. 8.11.2010. На Прикарпатті встановили пам’ятник євреям, загиблим у роки війни]
- ^ Mariiampil Jewish Cemetery. ESJF (European Jewish Cemeteries Initiative). 2024