מרטין M-130
מאפיינים כלליים | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס נוסעים ימי | ||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||
יצרן | חברת גלן ל. מרטין | ||||||||||
טיסת בכורה | 30 בדצמבר 1934 | ||||||||||
תקופת שירות | 1935 – 8 בינואר 1945 (כ־10 שנים) | ||||||||||
צוות | 6 | ||||||||||
נוסעים | 36 | ||||||||||
יחידות שיוצרו | 3 | ||||||||||
משתמש ראשי | פאן אמריקן וורלד איירווייז | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
מרטין M-130 (באנגלית: Martin M-130) היה מטוס נוסעים ימי, מתוצרת חברת גלן ל. מרטין (כיום לוקהיד מרטין). המטוס נבנה במפעלי החברה בבולטימור, במיוחד עבור חברת התעופה פאן אמריקן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח המטוס החל באמצע שנות השלושים בהוראת נשיא חברת פאן אמריקן חואן טריפ. המטוס הראשון טס בדצמבר 1934, והוא כונה "סין קליפר". המטוס השני טס לראשונה באוקטובר 1936, והוא כונה "פיליפיני קליפר". המטוס השלישי טס לראשונה בנובמבר 1936, והוא כונה "הוואי קליפר".
פאן אמריקן השתמשה במטוסים לטיסותיה ליעדים במזרח הרחוק, זמן הטיסה בין קליפורניה למנילה עמד על שבוע לכל צד.
ביולי 1938 נעלם הוואי קליפר מעל האוקיינוס השקט, בטיסה בין גואם למנילה. במטוס היו תשעה אנשי צוות ושישה נוסעים. הגורם להעלמות לא ידוע.
טווח הטיסה הגדול יחסית למטוסי אותה התקופה, הביא את ממשלת ארצות הברית לגייס את שני המטוסים שנותרו לצורכי הצי האמריקאי בשנות מלחמת העולם השנייה.
בינואר 1943 התרסק הפיליפיני קליפר בעת הגישה לנחיתה בסן פרנסיסקו. המטוס הטיס חיילים מהצי האמריקני, 19 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.
ב-8 בינואר 1945 נהרס הסין קליפר במהלך הנחיתה בפורט אוף ספיין (טרינידד וטובגו) 23 מתוך 30 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על המטוס (באנגלית)
- תמונות המטוסים
- המטוס באתר "Flying clippers" (באנגלית)