מרגלית זינאתי
מרגלית זינאתי ברחבת בית הכנסת העתיק בפקיעין, 2016 | |
לידה |
1931 (בת 93 בערך) פקיעין, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום מגורים | פקיעין |
ידועה בשל | היותה נצר לשושלת יהודית מבית שני והעובדה שהייתה במשך שנים היהודייה היחידה במקום. |
מרגלית זינאתי (נולדה ב-1931) היא בת למשפחת זינאתי שהיא אחת מ-3 משפחות הכהנים שהתגוררו בפקיעין מזה מאות בשנים. מרגלית הייתה במשך שנים היהודייה היחידה במקום ושומרת על בית הכנסת העתיק. מרגלית מכונה "שומרת הגחלת היהודית" בפקיעין. בשנת 2018, שנת ה-70 למדינת ישראל, נבחרה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זינאתי נולדה בפקיעין ליוסף ומזל, נצר למשפחת כוהנים, שעברה לפקיעין לפני מאות שנים מהישוב היהודי החרב בכפר חנניה.[1] ב-1938, בעקבות החמרת המצב הביטחוני, עזבה משפחת זינאתי את הכפר יחד עם כל היהודים לחדרה. ב-1940 חזרו רק 2 משפחות לפקיעין . בגיל 14 עזבה מרגלית את הכפר והלכה ללמוד בבית ספר ביגור. כעבור שנתיים עברה למוסד דתי בירושלים, אך עזבה כעבור שנתיים וחזרה לפקיעין. בגיל 17, במלחמת העצמאות, עזבה את הכפר יחד עם משפחתה לנהריה. כעבור כמה חודשים, בתום המלחמה ולאחר קום המדינה, חזרה עם משפחתה בשנית לפקיעין. בשנות השבעים עבדה מרגלית במשך כעשור במפעל טקסטיל בנהריה. לאחר פטירתם של הוריה מונתה לשמור על ההקדש היהודי בפקיעין.
למרגלית מופע משותף עם השחקן אוריאל רוזנבאום בשם 'פיסות של פקיעין'. המופע, הנערך בבית המשפחה, חושף את סיפור חייה, לצד שאלות מקהל המבקרים במקום.
לפני למעלה מעשור הוקמה עמותת בית זינאתי, עמותה שמטרתה לפתח מרכז תיירות בפקיעין.
זינאתי הייתה במשך שנים היהודייה היחידה בכפר.
זינאתי זכתה בפרס ירושלים בשנת תשע"ו, נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זינאתי בחרה שלא להינשא, כדי שלא תצטרך לעבור למקום אחר.[2]
בני משפחתה המורחבת מתגוררים ברחבי הארץ.
בית זינאתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בית זינאתי
במחסן שהיה תחת ביתה, הקימה זינאתי מוזיאון למורשת יהדות פקיעין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בית זינאתי
- רבקי גולדפינגר, שומרת על הגחלת, באתר ערוץ 7, 28 בינואר 2016
- נעמה פלסר, אישה בת אלפיים: לדמוע אצל מדליקת המשואה – היהודייה מפקיעין, בעיתון מקור ראשון, 18 באפריל 2018
- אילן גטניו, השומרת האחרונה, באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2018
- זינתי, באתר "בית התפוצות"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חדאד, מנעם, פקיעין: אגדה, הווי ומסורת, תל-אביב: עם עובד, 1987, עמ' 25
- ^ אלי אשכנזי, תיעוד אחרון, לפני היעלמות המורשת היהודית בפקיעין, באתר הארץ, 20 ביולי 2012