תינוק גדול לגיל ההיריון

תינוק גדול לגיל ההיריון
	תינוק שנולד במשקל 5 ק"ג
תחום	רפואת ילדים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	262679
MeSH	D000094522
סיווגים
ICD-10	P08, O36.6
ICD-11	KA22.1

אבחנת תינוק כ"גדול לגיל ההיריון" (באנגלית: Large for gestational age, או בקיצור LGA) היא אינדיקציה לקצב צמיחה גבוה של העובר, טרום הלידה. עובר גדול לגיל ההיריון, לעיתים קרובות מוגדר כבעל משקל, אורך, או היקף הראש שנמצא מעל האחוזון -90 של שלב היריון זה. עם זאת, כבר הוצע שההגדרה תוגבל לפעוטות עם משקלי לידה גדולים יותר מהאחוזון ה-97 (2 סטיות תקן מעל הממוצע), מאחר שזה מתאר ביתר דיוק פעוטות שנמצאים בסיכון הגדול ביותר סביב זמן הלידה מבחינת תחלואה ותמותה.^[1]^[2]

גדלות איברים (מקרוסומיה), שפירושה המילולי "גוף ארוך", לעיתים מבולבלת עם גדול עבור גיל היריון. ישנם מומחים המחשיבים תינוק כגדול כאשר הוא שוקל יותר מ-4 ק"ג בלידה, ואחרים מחשיבים תינוק לגדול אם הוא שוקל יותר מ-4.5 ק"ג.^[3] תינוק נקרא גם "גדול עבור גיל היריון" אם המשקל שלו הוא גדול יותר מאשר האחוזון ה-90 בלידה.^[4]

אבחון

גודל עבור גיל היריון ומקרוסומיה לא יכולים להיות מאובחנים עד הלידה, מאחר שזה בלתי אפשרי לאבחן באופן מדויק את גודלו ומשקלו של עובר בתוך הרחם.^[3] תינוקות שנחשבים גדולים עבור גיל ההיריון במהלך ההיריון מאובחנים בעזרת בדיקת אולטראסאונד, אבל הערכות אלו אינן נחשבות למדויקות. עבור נשים לא סוכרתיות, אולטראסאונד ובדיקות צוות רפואי אינם מדויקים בצורה שווה בתחזית האם תינוק יהיה גדול. אם אולטראסאונד או בדיקות צוות רפואי יחזו שהתינוק יהיה גדול, הם יטעו בחצי מהזמן,^[3] מסיבות מטעות כמו - ריבוי מי שפיר (עודף בנוזל מי שפיר שעלול להראות משקל עובר גדול יותר מהמשקל האמיתי). היריונות מרובי עוברים גם עלולים להקשות על הרופא לדייק במשקל העובר.^[5]

מחקרים הראו באופן עקבי שמבחינת סיבוכים בלידה, תפיסת הצוות הרפואי שהתינוק גדול, למעשה מזיקה יותר מתינוק שהוא אכן גדול בפועל. במחקר מ-2008, חוקרים השוו בין נשים שנחשדו שייוולד להן תינוק גדול, לנשים שלא נחשדו שייוולד להן תינוק גדול, אבל כן ילדו תינוק גדול. תוצאות המחקר הראו שלנשים שנחשדו שיוולד להן תינוק גדול (ואכן ילדו אחד כזה) היה שיעור גבוה פי 3 לניתוח קיסרי, ופי 4 לסיבוכים אימהיים, ביחס לנשים שלא נחשדו שיהיה להן תינוק גדול וילדו אחד כזה לבסוף.^[6]

סיבוכים היו לרוב עקב ניתוח קיסרי, שכלל דימום, זיהום הפצע, הפרדת הפצע, חום גבוה, צורך בקבלת אנטיביוטיקה. לא נראו הבדלים בבעיית פרע הכתפיים בין שתי הקבוצות. במילים אחרות, כאשר צוות רפואי "חשד" בכך שיימצא תינוק גדול (לעומת אי ידיעה שהתינוק יהיה גדול), והתערב במעשה, השתלשו שיעורי הניתוחים הקיסרים שבוצעו, והגדיל את הסיכוי שאמהות יחוו סיבוכים, ללא שיפור בבריאות התינוקות.^[6]

גורמים משפיעים

סוכרת

אחד מגורמי הסיכון העיקריים לגודל גדול עבור גיל היריון, הוא מעקב לקויי בסוכרת, במיוחד סוכרת היריונת (GD)(אנ'), כמו גם סוכרת טרום הריונית^[7]. מצבים אלו, מעלים את רמות הגלוקוז בפלזמת האם, ובנוסף את האינסולין, המגרה את צמיחת העובר. העובר הנולד בגדלות עוברית, חשוף לסוכרת הטרום הריונית של האם ובדרך כלל כתוצאה מכך ישנה עליה במשקלו. פעוטות הנולדים עם סיבוכים אחרים מוצגים במדדים אוניברסליים מעל האחוזון ה-90.

גנטיקה

הגנטיקה משחקת תפקיד בנוגע לתינוק שנולד גדול עבור גיל היריון. להורים גבוהים יותר וכבדים יותר, נוטים להיוולד ילדים גדולים יותר. תינוקות שנולדו לנשים הסובלות מהשמנת יתר, הסיכון לתינוק גדול עבור גיל היריון, גדול באופן משמעותי. נוכחות של לפחות אחד מההורים באחוזון ה-90 מבחינת הגודל, עלול להוביל לדאגת שווא בנוגע לילודת תינוק הסובל מגודל גדול עבור גיל ההיריון.

קביעת גורמים אחרים

גיל ההיריון; בהיריונות אשר עוברים את שבוע 40, גדלה השכיחות לגדלות עוברית.
מין העובר; תינוקות זכרים נוטים לשקול יותר מאשר תינוקות ממין נקבה.
עלייה משמעותית במשקל האם במהלך ההיריון.
לידות קודמות - במקרה והאם ילדה מספר ילדים עם גדלות עוברית, הסיכוי יגדל גם לילד הבא.
מומים מולדים (טרנספוזיציה של כלי הדם הגדולים) – הידרופס פאטליס.
שימוש באנטיביוטיקה במהלך ההיריון (אמוקסיצילין, פניצילין) הידרופס פאטליס.
הפרעות גנטיות של גדילת יתר (למשל, תסמונת בקווית-ווידמן (אנ'), תסמונת סוטוס (אנ')).
מחסור יוד אמהי - חוקרים ישראלים הראו שכיחות גבוה יותר של LGA בקבוצת נשים עם מחסור ביוד לעומת נשים ללא חוסר^[8]^[9]^[10]

סיבוכים

הסיכונים הנפוצים של תינוקות הסובלים מהתופעה, כוללים בעיית פרע הכתפיים, היפוגליקמיה, דיספלזציה התפתחותית של מפרק הירך ו-קלאב פוט בשל דפורמציה (עיוות) תוך רחמי.

בעיית פרע הכתפיים יכולה לנבוע מכך שבזמן הלידה, החלק הקדמי של כתף הפעוט מתנגש בעצמות החיק של האם. הרופא או המיילדת ינסו לדחוף את הכתף של התינוק כלפי מטה, כך שיעבור בתעלת הלידה ויפנה את עצמות החיק של האם. במקרה של עובר גדול, ישנו קושי רב יותר מהסיבה שגודל תעלת הלידה הוא 10 ס"מ כאשר התעלה פתוחה לגמרי אצל רוב הנשים, וייתכן ולא יהיה הרבה מקום לתינוק כדי שיוכל לעבור. אם בעיית פרע הכתפיים מתרחשת, יש מספר תמרונים אשר יכולים להתבצע על ידי המיילדת כדי לנסות לילד את העובר ללא פגיעה בכתפיים. מצב זה בדרך כלל כרוך בכך שהמיילדת מנסה להפוך את כתפיו של העובר לתוך החלל, באמצעות הפעלת לחץ שישחרר את הכתף מעצמות החיק של האם, או שיסייע בהוצאת הזרוע האחורית ראשונה. במקרה ופתרונות אלו לא פותרים את הבעיה, המיילד האחראי, רשאי לשבור בכוונה את עצם הבריח של התינוק, במטרה לפרוק את הכתף שלו ולהצליח ליילד אותו כראוי. עצם הבריח אמורה להחלים ולהתאחות בעצמה ורוב התינוקות יחלימו באופן מלא מפציעת היריון כזו. עדיין ישנו סיכון לפגיעה עצבית, זמנית או קבועה, בזרוע התינוק, או פציעות אחרות כמו שבר במפרק.

למרות שתינוקות גדולים נמצאים בסיכון גבוה יותר עבור בעיית פרע הכתפיים, רוב המקרים של בעיית פרע הכתפיים מתרחשים אצל תינוקות קטנים יותר^[11], מהסיבה שיש הרבה יותר תינוקות שנולדים קטנים, מאשר תינוקות שנולדים גדולים. חוקרים מצאו כי אי אפשר לחזות מי יסבול מבעיית פרע הכתפיים ומי לא.^[12]

אצל נשים אשר אינן סוכרתיות, בעיית פרע הכתפיים מתרחשת ב-0.65% מהמקרים בתינוקות ששוקלים פחות מ-4.0 קילוגרם, 6.7% במקרים שהתינוקות שוקלים 4-4.5 קילוגרם, ו-14.5% במקרים שהתינוקות שוקלים יותר מ-4.5 קילוגרם.^[4] תינוקות גדולים נמצאים בסיכון גבוה יותר של היפוגליקמיה בתקופת הילודה, ללא קשר אם לאם יש סוכרת.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ Sheree L. Boulet, Greg R. Alexander, Hamisu M. Salihu, MaryAnn Pass, Macrosomic births in the united states: determinants, outcomes, and proposed grades of risk, American Journal of Obstetrics and Gynecology 188, May 2003, עמ' 1372–1378
^ H. Xu, F. Simonet, Z.-C. Luo, Optimal birth weight percentile cut-offs in defining small- or large-for-gestational-age, Acta Paediatrica (Oslo, Norway: 1992) 99, April 2010, עמ' 550–555 doi: 10.1111/j.1651-2227.2009.01674.x
^ ¹ ² ³ Evidence on: Induction or C-section for a Big Baby
^ ¹ ² D. J. Rouse, J. Owen, R. L. Goldenberg, S. P. Cliver, The effectiveness and costs of elective cesarean delivery for fetal macrosomia diagnosed by ultrasound, JAMA 276, 1996-11-13, עמ' 1480–1486
^ יילוד עובר החשוד כמקרוזומי
^ ¹ ² D. Sadeh-Mestechkin, A. Walfisch, R. Shachar, I. Shoham-Vardi, Suspected macrosomia? Better not tell, Archives of Gynecology and Obstetrics 278, September 2008, עמ' 225–230 doi: 10.1007/s00404-008-0566-y
^ Heinz Leipold, Christof Worda, Christian J. Gruber, Alexandra Kautzky-Willer, Large-for-gestational-age newborns in women with insulin-treated gestational diabetes under strict metabolic control, Wiener Klinische Wochenschrift 117, August 2005, עמ' 521–525 doi: 10.1007/s00508-005-0404-1
^ מערכת דוקטורס אונלי, חוסר ביוד בתזונה בהריון מגדיל את הסיכון ללידת תינוק גדול מדי, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only
^ מעין פלג אבירם, מחקר ישראלי: חסר לך יוד? את עלולה ללדת תינוק גדול מדי, באתר ynet, 25 באוקטובר 2021
^ Yaniv S. Ovadia, Shmuel Zangen, Shani R. Rosen, Dov Gefel, Maternal iodine deficiency: a newborns’ overweight risk factor? A prospective study, Archives of Gynecology and Obstetrics, 2021-10-02 doi: 10.1007/s00404-021-06261-x
^ J. C. Morrison, J. R. Sanders, E. F. Magann, W. L. Wiser, The diagnosis and management of dystocia of the shoulder, Surgery, Gynecology & Obstetrics 175, December 1992, עמ' 515–522
^ T. L. Gross, R. J. Sokol, T. Williams, K. Thompson, Shoulder dystocia: a fetal-physician risk, American Journal of Obstetrics and Gynecology 156, June 1987, עמ' 1408–1418

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] Sheree L. Boulet, Greg R. Alexander, Hamisu M. Salihu, MaryAnn Pass, Macrosomic births in the united states: determinants, outcomes, and proposed grades of risk, American Journal of Obstetrics and Gynecology 188, May 2003, עמ' 1372–1378

[2] H. Xu, F. Simonet, Z.-C. Luo, Optimal birth weight percentile cut-offs in defining small- or large-for-gestational-age, Acta Paediatrica (Oslo, Norway: 1992) 99, April 2010, עמ' 550–555 doi: 10.1111/j.1651-2227.2009.01674.x

[הערה_מספר_20171220062045:2-3] ¹ ² ³ Evidence on: Induction or C-section for a Big Baby

[הערה_מספר_20171220062045:0-4] ¹ ² D. J. Rouse, J. Owen, R. L. Goldenberg, S. P. Cliver, The effectiveness and costs of elective cesarean delivery for fetal macrosomia diagnosed by ultrasound, JAMA 276, 1996-11-13, עמ' 1480–1486

[5] יילוד עובר החשוד כמקרוזומי

[הערה_מספר_20171220062045:1-6] ¹ ² D. Sadeh-Mestechkin, A. Walfisch, R. Shachar, I. Shoham-Vardi, Suspected macrosomia? Better not tell, Archives of Gynecology and Obstetrics 278, September 2008, עמ' 225–230 doi: 10.1007/s00404-008-0566-y

[7] Heinz Leipold, Christof Worda, Christian J. Gruber, Alexandra Kautzky-Willer, Large-for-gestational-age newborns in women with insulin-treated gestational diabetes under strict metabolic control, Wiener Klinische Wochenschrift 117, August 2005, עמ' 521–525 doi: 10.1007/s00508-005-0404-1

[8] מערכת דוקטורס אונלי, חוסר ביוד בתזונה בהריון מגדיל את הסיכון ללידת תינוק גדול מדי, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only

[9] מעין פלג אבירם, מחקר ישראלי: חסר לך יוד? את עלולה ללדת תינוק גדול מדי, באתר ynet, 25 באוקטובר 2021

[10] Yaniv S. Ovadia, Shmuel Zangen, Shani R. Rosen, Dov Gefel, Maternal iodine deficiency: a newborns’ overweight risk factor? A prospective study, Archives of Gynecology and Obstetrics, 2021-10-02 doi: 10.1007/s00404-021-06261-x

[11] J. C. Morrison, J. R. Sanders, E. F. Magann, W. L. Wiser, The diagnosis and management of dystocia of the shoulder, Surgery, Gynecology & Obstetrics 175, December 1992, עמ' 515–522

[12] T. L. Gross, R. J. Sokol, T. Williams, K. Thompson, Shoulder dystocia: a fetal-physician risk, American Journal of Obstetrics and Gynecology 156, June 1987, עמ' 1408–1418

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]