מקס קופשטיין
 | |
| לידה |
1856 פומאז, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוגוסט 1924 (בגיל 68 בערך) באד נויהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בביטום |
| תקופת הפעילות |
1874 – 31 באוגוסט 1924 (כ־50 שנה) |
  | |
מקס קופשטיין (בגרמנית: Max Kopfstein; פומאז, הונגריה, 8 בדצמבר 1856 – באד נאוהיים, 31 באוגוסט 1924) היה רב הונגרי וגרמני.[1] הוא מונה למומחה במשא ומתן לשלום של חוזה ורסאי לשאלות היהודיות בשלזיה עילית.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקס קופשטיין נולד בפומאז, כמה קילומטרים צפונית לבודה (בודפשט).
- משנת 1874 היה קופשטיין רב ומורה דתי בפאסוולק (אנ'), מקלנבורג-מערב פומרניה. ב-1883 הפך לרב באלבלונג (פרוסיה המערבית; כיום ורמיה-מזוריה, פולין).
- ב-1886 הלך בעקבות בנימין הוכשטטר כרב מחוז בבאד אמס; זה היה קשור לחברות במועצת המנהלים של אגודת בתי הילדים הגרמנית-יהודית בדיז אן דר לאן (אנ').
- ב-1889 התמנה לרב ומורה דתי במוסדות ההשכלה הגבוהה בביטום שבשלזיה עילית, שם קיבל על עצמו את תפקיד הרב הראשי של קהילת בית הכנסת ב-1919. ככזה, הוא מונה למומחה במשא ומתן לשלום של חוזה ורסאי לשאלות היהודיות בשלזיה עילית. הוא היה חבר באגודת המורים היהודים בשלזיה ובפוזנן, וכן באגודת הספרות העברית "מקיצי נירדמים". באגודת התרבות שלזיה עילית ייצג את החינוך היהודי.
לייזר ויינגרטן (גר') כיהן אחריו בלשכת הרב המחוזי בבאד אמס ב-1890..
הוא מת מאי ספיקת לב בשנת 1924 במהלך שהות בספא בבאד נאהיים.
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תולדות קהילת בית הכנסת בביטוםO.-S. 1891; erneut abgedruckt in: Gemeindeblatt Oberschlesien. Band 3, 1938, Nr. 13, S. 3–5, und Nr. 14, S. 3..
מסמכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- CJA Berlin, 1, 75 E No. 286, fol. 1[2]
- CJA Berlin, 1, 75 A Pa 3 No. 92 (unfoiled)
- CJA Berlin, 1, 75 Me 1 No. 1, fol. 63
- CJA Berlin, 1, 75 El 2 No. 18, fol. 163, 167, 169-170
- CJA Berlin, 1, 75 No. 22, fol. 31, 82-82v.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליפה, 1899, א', עמ' 211
- GB, 11 באפריל 1919 (כרך 83, מס' 15)
- GB, 13 ביוני 1919 (כרך 83, מס' 24), 4
- Israelite, 10 ביולי 1919 (כרך 60, מס' 27)
- JLZ, 5 בספטמבר 1924 (כרך 4, מס' 30), עמ' 5
- CVZ, 13 בספטמבר 1924 (כרך 3, מס' 37), עמ' 552ו
- Der Oberschlesier 7 (1925), עמ' 43–46
- IFH, 5 בנובמבר 1925
- CVZ, 30 באוגוסט 1934 (כרך 13, מס' 35), עמ' 8 ב-10. יום המוות
- גלייבצר-ביותנר-טרנוביץ היימטבלט, 16 (1966), מס' 9, עמ' 38–40
- זיגברט נויפלד, 1971, עמ' 210 (השוו נויפלד, אלבינג, 1992, עמ' 68)
- ארנסט ג' לונטל : יהודים בפרוסיה. ריימר, ברלין 1982, ISBN 3-496-01012-6, עמ' 121.
- זיגברט נויפלד : תולדות הקהילה היהודית באלבינג. עריכה: אווה בלאו, פיטר הוניג, הנס-ויקטור שולץ-קלינגאוף. CH-Verlag, Regensburg 1992, עמ' 47–49
- ג'וזף ווק (עורך) : ביוגרפיות קצרות על תולדות היהודים 1918–1945. הוצאת מכון ליאו בק, ירושלים. סאור, מינכן 1988, ISBN 3-598-10477-4, עמ' 202.
- פ"ק הסן, עמ' 377
- מדריך רבני אוסטריה (?), 2:5514
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kopfstein, Max. Hessische Biografie. (Stand: 5. April 2024). In: Landesgeschichtliches Informationssystem Hessen (LAGIS).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Michael Brocke, Julius Carlebach (Hrsg.): Biographisches Handbuch der Rabbiner. Teil 2, Band 1, München 2009, ISBN 978-3-598-24874-0, Artikel 2308, Seite 346 f.
- ^ Abkürzungen und Akronyme, s. Diskussion