מקורמיק נגד הלורד אדבוקט

מקורמיק נגד הלורד אדבוקט הוא פסק דין שניתן בסקוטלנד בשנת 1953 בו נדונה שאלת זכותה של המלכה אליזבת השנייה להיקרא בשם זה מאחר שלא הייתה מלכה בשם "אליזבת" בסקוטלנד קודם למלכותה של אליזבת השנייה.

תיאור המקרה

התביעה הוגשה על ידי ג'ון מקורמיק, הרקטור של אוניברסיטת גלאזגו, נגד הממשלה הבריטית בטענה כי "אליזבת השנייה" לא יכולה להיקרא בשם זה בסקוטלנד, וכי מעשיה עומדים בניגוד לחוקי האיחוד של 1707, כיוון שאליזבת הראשונה הייתה מלכת אנגליה בלבד ולא מלכת סקוטלנד.

התביעה הוגשה לבית המשפט של קסציות ונדחתה על ידי הערכאה הראשונה. ערעור לאינר האוס שנדון בפני השופטים הלורד תומאס קופר, הלורד קלרמונט והלורד ראסל מקורמיק השאיר את ההחלטה של הערכאה הראשונה על כנה.

בית המשפט קבע כי מקורמיק לא יכל לתבוע את בית המלוכה הבריטי וכי חוקי האיחוד לא קובעים הנחיות בדבר מספור שמות המלכים. עוד קבע בית המשפט כי לא הוגשה באף בית משפט אנגלי תביעה הטוענת שחוק התארים המלכותיים משנת 1953 אשר נחקק על ידי הפרלמנט הבריטי סותר את חוקי האיחוד, וכי לתובעים אין זיקה אישית או עניין בתביעה, ומשכך אין להם זכות עמידה בפני בית המשפט.

בית המשפט קבע כי תוארה של אליזבת השנייה נכנס לתוקפו עוד קודם לחקיקת החוק האמור וכך התקבל בסקוטלנד בה אין חוק לעניין זה. בעוד שבאנגליה קיים העיקרון של ריבונות הפרלמנט - עיקרון שמקורו במשפט המקובל האנגלי, עיקרון זה לא קיים במשפט החוקתי הסקוטי. בעת איחוד הפרלמנטים בשנת 1707 שאב לתוכו הפרלמנט האנגלי את תכונות הפרלמנט הסקוטי, ומשכך שאב גם את "העדר הסמכות" לקבוע את שמו של המלך המולך בסקוטלנד.

השפעות פסק הדין

במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט את הכלל לפיו תארם של מלכי אנגליה ימוספר לפי הגבוה מבין שני המספרים שהיו - כך לדוגמה על אף שלא היה מלך בשם הנרי בסקוטלנד, מאחר שמלך באנגליה הנרי השמיני המלך הבא בשם הנרי שימלוך יכונה "הנרי התשיעי" ואילו אף שהיה מלך בשם ג'יימס השני באנגליה, אשר מלך גם בסקוטלנד כג'יימס השביעי, הרי שהמלך הבא בשם ג'יימס יקרא, גם באנגליה "ג'יימס השמיני".

לפסק דין זה הייתה השפעה במהלך הדיונים שנערכו בבית הנבחרים הבריטי בשנת 1999 על הקמת הפרלמנט הסקוטי וסמכויות הפרלמנט הסקוטי. סמכויות הפרלמנט הסקוטי שהיו קודם לאיחוד הפרלמנטים הושבו בחלקם לפרלמנט הבריטי, אולם במהלך הדיונים בשאלה של העברת סמכויות מהפרלמנט המאוחד לפרלמנט הסקוטי החדש נדונה שאלת היקף הסמכויות שיועברו לו (כך למשל, יכולה להתעורר שאלה האם בסמכות הפרלמנט הסקוטי לקבוע את תארו של המלך, בדומה לפרלמנט הבריטי - סמכות שלא הייתה לו קודם לכן, ואם אכן בידיו הסמכות, ייתכן מצב שכל פרלמנט יקבע תואר שונה למלך).

ראו גם

• המלוכה הבריטית

קישורים חיצוניים

• דיון בעניין מקרה זה בבית הלורדים: [1], [2]