לדלג לתוכן

מקדש מוצא

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מקדש מוצא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
היסטוריה
תקופות תקופת הברזל, תקופת בית ראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′40″N 35°09′50″E / 31.794452°N 35.163778°E / 31.794452; 35.163778
(למפת ירושלים רגילה)
 
מקדש מוצא
מקדש מוצא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקדש מוצא (או מקדש תל מוצא) הוא מקדש שנמצא בחפירות ארכאולוגיות בתל מוצא.

בשנים 1993–2003 נערכו שלוש עונות חפירה שבהן נחפר בתל מוצא שרידי יישוב מתקופת הברזל 2א', בערך מהמאה התשיעית לפנה"ס. בשנת 2012, במהלך חפירה ארכאולוגית שנערכה לרגל שדרוג כביש 1, נחשף מקדש וכלי פולחן מתקופה זו, כלומר זהו אתר פולחן שהתקיים לצד המקדש המרכזי בירושלים בתקופת בית ראשון.

המקדש שהתגלה במוצא היה גדול לפחות כמו מקדש שלמה ושרד גם לאחר חורבן הבית. חוקרים ישראלים סבורים כי במקדש הונהג פולחן מעורב, יהודאי ואלילי, ומצביעים על דמיון אדריכלי למקדש בירושלים. עם זאת, לא ברור כיצד השתלב המקדש עם הממלכה הירושלמית.

הממצאים עוררו שאלות רבות בקרב החוקרים, מדוע ישנו מקדש כה גדול בעיר שולית ביהודה, שלא נמצאת על הדרך הראשית - דרך גב ההר, ובמיקום קרוב אך לא קרוב מדי לירושלים. קיימת טענה כי המקדש נבנה כבית הבעל המוזכר בספר מלכים, על ידי מלך יהודה יהורם, בנו אחזיה בנו או עתליה אשתו, ונבנה מצד אחד מספיק קרוב לירושלים כדי להכניס את פולחן הבעל למרכז יהודה- בצורה המאפשרת גישה נוחה וקרובה למלך ולעובדי הבעל בירושלים, אך מספיק רחוק מירושלים כדי לא לעורר את זעמם של יהוידע הכהן, הכהנים והעם ביהודה, אשר התנגדו לפולחן הבעל, ובכך לא להסתכן במרד. לאחר השחתת בית הבעל, כמתואר במלכים, ייתכן שהוסב הבית למטרה אחרת אך חזר בהמשך לאתר פולחני כחלק מפולחן הבמות.

לאחר חשיפה חוזרת של המקדש בשנת 2019, הציע החוקר עודד ליפשיץ כי קריית יערים המקראית היא בעצם במוצא, והזיהוי הביזנטי הנוכחי שלה שגוי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]