מקדש הזהב בדמבולה
 | |||
| סטופה בודהיסטית במערות המקדש | |||
 אתר מורשת עולמית | |||
|---|---|---|---|
| |||
| מידע כללי | |||
| סוג |
מקדש בודהיסטי  | ||
| מיקום |
Matale District | ||
| מדינה |
סרי לנקה | ||
| קואורדינטות | 7°51′24″N 80°38′54″E / 7.856563°N 80.6483403°E | ||
  | |||
מקדש הזהב בדמבולה או מקדש המערות בדמבולה שוכן במרכזה של סרי לנקה, כ-70 ק"מ מצפון לעיר הקדושה קאנדי. זהו מערך המערות הבודהיסטיות הגדול והשמור ביותר במדינה, ומאז שנת 1991 הוא מוכרז כאתר מורשת עולמית. המערות שוכנות בסלע בגובה של 150 מטר מדרום לעיר דמבולה, וזה משקיף על המישורים שסביבו. בסלע 80 מערות ששימשו למגורי נזירים וחמש המערות הגבוהות ביותר משמשות כמקדשים. אלה מכילות 153 פסלי בודהה ועיטורי קיר עשירים בשטח של 1,950 מ"ר הקשורים בחייו. בנוסף נמצאים באתר שלושה פסלים של מלכי סרי לנקה וארבעה פסלים של אלים הינדים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסלע בדמבולה היה למרכז דתי בודהיסטי במאה ה-3 לפנה"ס ומאז היה פעיל משך יותר מ-2200 שנים עד להווה. עם זאת, קיימות במקום עדויות לפעילות אנושית בתקופה הפרהיסטורית, ובכלל זה גם אתר מגליתים השוכן בקרבת מקום. במאה ה-1 לפנה"ס הפכו חמשת מסתורי הסלע הגבוהים ביותר והפונים לכיוון דרום למקדשים.
בין המאה ה-5 למאה ה-12 הורחבו מסתורי סלע אלה ונבנו קירות שחצצו בינם לבין החוץ, כך שהפכו למערות מובחנות. בסופה של התקופה כבר קיבל האתר את עיקר צורתו ואופיו הנוכחי. המערות שופצו במאה ה-18, וציורי הקיר חודשו בסגנון האסכולה של קאנדי באותה תקופה. עוד נוסף גג מעל צידן החיצוני של המערות, ויצר מעין אכסדרה. במאה ה-19 ובמאה ה-20 המשיכו עבודות חידוש האתר לפי הצורך, ציורי קיר שמצבם התדרדר חודשו ובשנות השלושים של המאה ה-20, נבנתה האכסדרה מחדש, בסגנון המערב יסודות אירופים ואסיתיים.
בשנת 1991 הוכר המקום כאתר מורשת עולמית בשטח של 25 הקטאר, ובשנת 2000 נוסף לו מקדש מצועצע מודרני, שהוקם במימון יפני. המקדש שוכן לרגלי הסלע בכניסה אל האתר, ועל גגו הוצב פסל בודהה מודרני מוזהב הנישא לגובה של 30 מטר.
האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במערה הראשונה, מערת "המלך האלוהי" (Devaraja Viharaya), נמצא פסל הבודהה השוכב הגדול באתר. הפסל נחצב בסלע, אורכו 15 מטר והוא נצבע פעמים רבות, לאחרונה במאה ה-20. לרגליו של הבודהה ניצב פסל תלמידו אנאנדה. במערה מקדש קטן ובו פסל של האל וישנו.
המערה השנייה או מערת "המלכים הרמים" (Maharaja Vihariya) היא המערה הגדולה והמרשימה באתר. אורכה 52 מטר, רוחבה 23 מטר וגובהה המקסימלי הוא 7 מטר. המערה נקראת על שם שני פסלי המלכים שנמצאים בה. נוסף לאלה נמצאים בה 16 פסלי בודהה עומדים ו-40 פסלים נוספים יישובים. פסל הבודהה המרכזי שהיה מצופה בעבר בזהב, ישוב מתחת לקשת מקושטת בדרקונים. במערה זרם בלתי פוסק של מים המטפטפים מהקיר ונאספים לצורכי פולחן.
המערה השלישית היא מערת "המקדש הגדול החדש" (Maha Alut Viharaya) והיא נפרדת מקודמתה בקיר לבנים. מערה זו שימשה עד למאה ה-18 כחדר אחסנה, מועד בו הפכה למקדש. גם במערה זו פסל שכוב של בודהה ו-50 פסלי בודהה נוספים.
המערה הרביעית מכונה "המערה המערבית" (Pachima Viharaya) למרות שאינה המערבית מבין המערות. מערה זו והמערה החמישית, מערת "המקדש החדש השני" (Devana Alut Viharaya), קטנות יותר ונושאות עניין פחות.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
