מקדשי ממלכת ישראל
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. בשטחי ממלכת ישראל התגלו מקדשים רבים, ויש לפרט עליהם בערך.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. בשטחי ממלכת ישראל התגלו מקדשים רבים, ויש לפרט עליהם בערך. | |
על פי סיפורי המקרא מלבד בית המקדש שהיה בירושלים נבנו בממלכת ישראל, במטרה להחליפו, שני מקדשים נוספים, אחד בדן ואחד בבית אל ("מקדש ירבעם"). העבודה במקדשים אלה הייתה עבודה לה' אלהי ישראל, אך היא נעשתה בדרך אסורה לפי התורה.
לאחר שהתפצלה ממלכת ישראל המאוחדת לשתיים - ממלכת ישראל שעליה מלך ירבעם בן נבט וממלכת יהודה שעליה מלך רחבעם בן שלמה, הבחין ירבעם במשיכה של העם למקדש בירושלים.
הוא חשש שמא העם יימשך לטקסים הגדולים של העלייה לרגל ויחליט למרוד בו ולחזור אל רחבעם, המלך מבית דוד. כדי למנוע זאת, הוא החליט ליצור שני מקדשים חדשים, בעיר דן ובעיר בית אל (שתי הערים נמצאו בשתי קצות ממלכת ישראל). בשתיהן הוצבו מזבחות ("במות") ועגלי זהב (בניגוד לתורה האוסרת עשיית פסלים), ומונו כהנים שאינם משבט לוי. לפי מסורת חז"ל, אף הוצבו שומרים בדרכים לירושלים בתקופת הרגל כדי למנוע מהאנשים לעלות לרגל לירושלים.
ירבעם השיג את מטרתו. מהר מאוד העם התרגל לעלות לדן ולבית אל בתאריך חלופי אותו בחר ירבעם - ט"ו בחשון ("בחדש אשר בדא מלבו") במקום לעלות לירושלים ברגל. בספר מלכים מסופר, שנביא מיהודה בא למקדש בבית אל, והתנבא שעתיד לקום מלך מבית דוד, יאשיהו שמו, והוא ישרוף על המזבח הזה את עצמות הכהנים המשרתים שם. ירבעם, שעסק באותו זמן בהקטרה על המזבח, הורה לתפוס את הנביא, אך ידו לקתה בשיתוק ("ותיבש ידו"), המזבח נקרע והדשן נשפך מעל המזבח, אך ההקרבה במקום לא פסקה.[1]
יש מהנביאים שדברו בגנות המקדש בבית אל, והם אף כינו לו שם גנאי - "בית און".[2]
מצב העניינים הזה נמשך עד ביטול המשמרות על ידי הושע בן אלה. נראה שישראל כל כך התרגלו לעגלים, שהם המשיכו לעלות לדן ולבית אל עד שנלקחו הפסלים - הפסל בדן על ידי תגלת פלאסר השלישי והפסל בבית אל על ידי פול מלך אשור.
חוקרים רבים, סבורים כיום ששני המקדשים היו קיימים עוד לפני ירבעם בן נבט. לשיטתם, סיפור ייסודם בספר נביאים הומצא בזמן רפורמות יאשיהו, אשר ניסה לרכז את פולחן אלוהי ישראל בירושלים. עדות מקראית לכך היא התיאור בספר שמואל א', פרק י' שמתאר שלושה אנשים שפגש שאול אחר משיחתו הראשונה למלכות. אנשים אלו היו בדרכם לעלות מנחה לאלוהי ישראל "וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה, וּבָאתָ עַד-אֵלוֹן תָּבוֹר, וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, עֹלִים אֶל-הָאֱלֹהִים בֵּית-אֵל. אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים, וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאֶחָד, נֹשֵׂא נֵבֶל-יָיִן" (פסוק ג').
כמו כן העגל בשני המקדשים רומז על זיהוי ישראלי בין אל הכנעני לאלוהי ישראל.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתי מקדש בהיסטוריה היהודית | ||
---|---|---|
משכנות | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון | |
בתי מקדש | בית המקדש הראשון • בית המקדש השני ומקדש הורדוס | |
מקדשים חיצוניים | הבמות • מקדשי ממלכת ישראל: תל דן ובית אל • מקדש חוניו • מקדש יב • מקדש השומרונים בהר גריזים | |
אחרים | מצוות בניין בית המקדש • מבנה בית המקדש • בית המקדש השלישי • בית המקדש של יוליאנוס |