מקבת', מלך סקוטלנד

מקבת'
Macbeth

לידה	1005 מוריי, סקוטלנד
נהרג	15 באוגוסט 1057 (בגיל 52 בערך) לומפאנאן או סקון, סקוטלנד
שם מלא	מק בת'ד מק פינדלאייך
מדינה	סקוטלנד
מקום קבורה	איונה
בת זוג	גראוך מסקוטלנד
שושלת בית מוריי
תואר מלך סקוטלנד כינוי המלך האדום אב פינדלאך ממוריי אם Donalda of Alba
מלך סקוטלנד 1040–1057 (כ־17 שנים) → דאנקן הראשון לולאך ←

מקבת (באנגלית: Macbeth, בגאלית סקוטית: מק בת'ד מק פינדלאך - Mac Bethad mac Findlaích באיות עתיק, MacBheatha mac Fhionnlaigh באיות מודרני, כלומר "מקבת' בנו של פינדלאך"; נפטר ב-15 באוגוסט 1057), המכונה "המלך האדום" (בגאלית סקוטית: "דיירק" - Deircc), היה מלך סקוטלנד משנת 1040 ועד מותו.

דמותו של מקבת' היוותה השראה למחזה מקבת' מאת ויליאם שייקספיר, אף שהמחזה אינו מדויק מבחינה היסטורית.

קורות חיים

שליט מוריי

מקבת' היה בנו של פינדלאך ממוריי, מורמאר מוריי (השליט של אזור מוריי) לא ידוע מי הייתה אימו של מקבת' ומשערים שמדובר בבתו של מלך סקוטלנד מלקולם השני, אף שלפי כתבי אנדרו מווייטון בספרו "דברי ימי אוריגינייל של סקוטלנד" (Orygynale Cronykil of Scotland), אימו של מקבת' הייתה נכדתו של מלקולם השני ולא בתו, אולם ככל הנראה דיווח זה אינו נכון.

אביו של מקבת' נהרג בשנת 1020 לערך, בנסיבות שאינן ברורות, ומקבת' הפך לשליט מוריי. כאשר קאנוט הגדול הגיע לאזור בשנת 1031, על מנת לקבל את שבועת הנאמנות של מלקולם השני, נשבע גם מקבת' אמונים כשליט מוריי וכווסאל של קאנוט. החוקרים חלוקים בדעתם אם נוכחות מקבת' באירוע שבועת האמונים משמעו שמקבת' היה ווסאל של מלקולם השני, או אם מדובר בשליט עצמאי למעשה, השולט על אזור נפרד.

לאחר מותו של מלקולם השני בגלאמיס ב-25 בנובמבר 1034 עלה לשלטון נכדו - דאנקן הראשון, שהוכתר ב-30 בנובמבר באותה שנה. ככל הנראה היה דאנקן "יורש העצר" (או "מלך בהמתנה" קודם לכן, ולכן לא הייתה מחלוקת בדבר זכאותו למלוך). דאנקן הוביל צבא אשר פלש למוריי - ארצו של מקבת' בשנת 1040 וב-15 באוגוסט באותה שנה הרג מקבת' את דאנקן בפיטגאבני הסמוכה לאלג'ין.

מלך סקוטלנד

במותו של דאנקן הומלך מקבת' כמלך סקוטלנד. לא מתועדת התנגדות להמלכתו של מקבת'. ג'ון מפורדון מציין כי רעייתו של דאנקן וילדיו (מלקולם ודונלד) נמלטו מסקוטלנד לנורת'מבריה או אורקני אולם ככל הנראה הם נמלטו לאת'ול.

מריאנוס סקוטוס מציין כי מקבת' עלה לרגל לרומא בשנת 1050 - דבר המעיד על העדר התנגדות למלכותו.

קארל האנדסון

הסאגה האורקניינגה מתארת מאבק בין תורפין סיגורדסון, רוזן אורקני וקארל האנדאסון, שהיה "מלך סקוטלנד" וטען לשליטה בקיית'נס. זהותו של אותו קראל האנדסון לא ידועה, ומשערים שמדובר בכינוי מעליב למקבת' (עיוות נורדי של המילים: "בן עוולה, בנו של כלב"), אולם יש היסטוריונים המציינים שחלק זה של הסאגה הוא אגדתי וייתכן שאין לו בסיס היסטורי.

הסאגה מתארת מלחמה בין תורפין לבין קארל, וקרב ימי בסמוך לדירנס בו הובס קארל ונהרג. עוד מציינת הסאגה שבעקבות תבוסתו של קארל ומותו בקרב בדורנוך פירת', הומלך אחיינו - מוטאטאן או מודאן (תיאור הדומה לתיאור המלכתו של לולאך, אחיינו של מקבת').

שנות מלכותו האחרונות של מקבת'

בשנת 1052 התערב מקבת' במאבק שהתרחש באנגליה בין גודווין, רוזן וסקס לבין אדוארד המודה, והתיר לאבירים נמלטים מאנגליה למצוא מחסה בחצרו (ככל הנראה מעשה זה הביא לתחילת הפאודליזם בסקוטלנד). בשנת 1054 פלש סיגורד הדני, רוזן נורת'מבריה בראש צבא פלישה גדול לסקוטלנד. "דברי ימי אלסטר" מתארים קרב בו נהרגו 3,000 מחיילי סקוטלנד ו-1,500 חיילים אנגלים. עוד מצוין ב"דברי ימי אלסטר" כי בעקבות הקרב עלה לשלטון בסקוטלנד מלקולם, בנו של מלך קמבריה. ככל הנראה ספר זה הוא המקור לתיאור המופיע במחזהו של ויליאם שייקספיר לפיו צבא אנגלי הביא לשלטון את מלקולם מלך סקוטלנד והרג את מקבת'.

בניגוד לאמור בדברי ימי אלסטר, מקורות היסטוריים אחרים מלמדים שמקבת' לא נהרג בפלישה האנגלית הזו, ולמעשה נהרג על ידי מלקולם השלישי עצמו בקרב במאונת' בשנת 1057.

לאחר מותו של מקבת' הומלך בנו החורג לולאך.

הדמות הספרותית למול דמותו ההיסטורית

מקבת' והמכשפות, ציור מעשה ידי הנרי פוסלי (1741-1825)

כתבי התקופה, בניגוד לכתבים מאוחרים יותר בהם מתואר מקבת' כשליט עריץ, מתארים את מקבת' כשליט נדיב, אולם יש לקחת בחשבון שהכותבים בני דורו מן הסתם חששו לכתוב דברים לא טובים על מלכם. ב"דואן אלבאנאך" שנכתב בתקופת שלטונו של מלקולם השלישי, מתואר מקבת' כ"מקבת' הידוע לטוב" (Mac Bethad the renowned), וב"נבואת ברכאן" מתואר מקבת' כ"מלך נדיב".

כאמור, בעקבות התיאור המופיע בדברי ימי אלסטר, ובעקבות תיאורים שנכתבו במאה ה-14 על ידי ג'ון מפרדון, אנדרו מווייטון, ובספרו של רפאל הולינסהד "דברי ימי אנגליה, סקוטלנד ואירלנד", כתב ויליאם שייקספיר את מחזהו מקבת'. המחזה פרסם את דמותו של מקבת' הידועה לשמצה והשונה מדמותו ההיסטורית. תיאור ספרותי זה הפך גם לאופרה של דמיטרי שוסטקוביץ'.

ספרה של דורותי דאנט, "King Hereafter", מתאר את דמותו ההיסטורית של מקבת', ומחזהו של ג'ון קרגיל תומפסון משנת 1997, "מקבת' מדבר", מכיל מונולוג של מקבת' ההיסטורי המגן על דמותו כנגד הדמות הדמיונית שיצר שייקספיר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מקבת', מלך סקוטלנד בוויקישיתוף

• דברי ימי אלסטר
• מקבת', מלך סקוטלנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מקבת', מלך סקוטלנד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• מקבת', מלך סקוטלנד, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)