מקאם שהאב א-דין
מקאם שהאב א-דין. ברקע הכיפה של בזיליקת הבשורה | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מקאם, מסגד |
מיקום | נצרת |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 32°42′06″N 35°17′51″E / 32.7017°N 35.2975°E |
מקאם שהאב א-דין (ערבית: مقام شهاب الدين) בנצרת הוא מבנה מקאם המזוהה כקברו של שהאב א-דין, אחיינו של צלאח א-דין, שמצא את מותו בקרב קרני חיטין ב-1187. המקום נמצא מול חאן אל-באשה בדרום השוק העירוני בעיר ובסמוך לבזיליקת הבשורה. במקום שוכן מבנה קטן הנושא כיפה ירוקה ובו חדר בודד. פרוזדור חיצוני מוביל אל חצר קטנה וממנה עולה גרם מדרגות אל הגג, המשמש כמסגד.
מסגד המריבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקום ניצב בליבם של עימותים וחיכוכים בלתי פוסקים בין האוכלוסייה הנוצרית לאוכלוסייה המוסלמית בנצרת, על רקע כוונתם של האחרונים להקים במקום מסגד. התוכנית אושרה על ידי ממשלת ישראל בשנת 1997, ובשל קרבתו הרבה לבזיליקת הבשורה התנגדו לה הנוצרים. המקום זכה לכינויים "מסגד המריבה" ו"כיכר המריבה", וביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 2000 מיקד את תשומת הלב העולמית לעניין. לבסוף קבעה הממשלה בחודש מרץ 2002, לאחר שבחנה את המלצותיה של ועדה מיוחדת בראשותו של שר הבינוי והשיכון נתן שרנסקי, כי המסגד לא יוקם באתר שבו ביקשו להקימו[1]. תחת זאת הציעה הוועדה שבעה אתרים חלופיים להקמתו של המסגד. ההחלטה גררה תגובות גינוי מצידם של פוליטיקאים ערבים ואנשי דת מוסלמים. דובר הכנסייה הקתולית בישראל והקהילה הנוצרית המקומית הביעו קורת רוח.
בתגובה נבנה במקום מבנה בלתי חוקי, אך הוא נהרס ביום 1 ביולי 2003 לפי צו של בית המשפט המחוזי בנצרת[2]. כאשר החלו דחפורי מינהל מקרקעי ישראל לבצע את מלאכת ההריסה, קרא המואזין במסגד למאמינים להגיע אליו ולהצילו. בתגובה הגיעו כמה עשרות אנשים למקום ובהם שניים מסגני ראש העיר נצרת, אך פעולת ההריסה שגובתה בנוכחותם של כ-500 שוטרים, התנהלה בשקט יחסי. התקרית היחידה שנרשמה במהלך האירוע הייתה פציעתו של שוטר באורח קל כתוצאה מדקירה.
המתיחות בין העדות בנצרת זכתה לאזכור בנאומו של האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר עת ביקר בעיר וערך מיסה בהר הקפיצה בשנת 2009.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
המסגד על הגג
-
ציטוט מהקוראן הקבוע מעל מבנה הקבר המבטיח להולכים אחר דת אחרת שאינה האסלאם, שהם מהמרים על הסוס הלא נכון
-
הפרוזדור המוביל אל החצר
-
חלון המבנה הפונה אל החצר