לדלג לתוכן

מצר ויניארד

מצר ויניארד
מצר ויניארד שבין האי מרתה'ס ויניארד (צבוע בירוק) מדרום, לאיי אליזבט (הצבועים באדום) מצפון. בקצה השמאלי התחתון של המפה נראה הקצה המזרחי של לונג איילנד, כשמצפונו מצר לונג איילנד וממזרחו מצר בלוק איילנד.
מצר ויניארד שבין האי מרתה'ס ויניארד (צבוע בירוק) מדרום, לאיי אליזבט (הצבועים באדום) מצפון. בקצה השמאלי התחתון של המפה נראה הקצה המזרחי של לונג איילנד, כשמצפונו מצר לונג איילנד וממזרחו מצר בלוק איילנד.
מידע כללי
מיקום צפון האוקיינוס האטלנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג מצר ים עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°26′30″N 70°46′28″W / 41.441666666667°N 70.774444444444°W / 41.441666666667; -70.774444444444
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצר ויניארד הוא גוף המים שנמצא בין מרתה'ס ויניארד (האי הגדול שבתחתית התמונה), לבין שרשרת איי אליזבט(אנ') שמצפון מערב לאי.

מצר ויניארדאנגלית: Vineyard Sound) הוא קטע מהאוקיינוס האטלנטי, המפריד בין איי אליזבת'(אנ') והחלק הדרום-מערבי של קייפ קוד, לבין האי מרתה'ס ויניארד[1], הממוקם מול חופי מדינת מסצ'וסטס בארצות הברית. ממערב הוא מצטרף למצר רוד איילנד, ובקצהו המזרחי הוא מתחבר למצר ננטקט[2]. יחד עם האי מרתה'ס ויניארד הוא משתייך למחוז דיוקס במסצ'וסטס(אנ')[1].

היווצרות המצר והאיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היווצרות המצר והאיים שמסביבו קשורים באותו תהליך. מדובר בשכבת הקרח של לורנטייד(אנ') שלפני כ-25,000 שנה התפשטה ל"שמיכה" של אלפי קילומטרים רבועים של קנדה וארצות הברית. הקצה הדרומי שלה הגיע בערך למקום בו שוכנים כיום מרתה'ס ויניארד, ננטקט, בלוק איילנד ולונג איילנד. עובי של קילומטר עד שני קילומטרים של שכבת הקרח נעה דרומה על פני הנוף הקדום, והביאה עימה סלעים גדולים, אבנים וחול שגרף. כשהקצה הדרומי שלו נמס, שוחררו כמויות אדירות של מי נמס ופסולת סלעית, ויצרו את מרתה'ס ויניארד, ננטקט והאיים האחרים. פני הים שהיו נמוכים בכ-122 מ' ממה שהוא היום, עלו שוב, והתפתחו סביבות שפכים של נהרות שערוציהם נחרצו על ידי זיזים של הקרחון וכן וחופים וביצות מלח[3].

תחבורה ימית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעשייה המשגשגת של אמריקה של סוף המאה ה-19 העלתה את מצרי ויניארד וננטקט לנתיבי המים העמוסים ביותר, לפי הערכות מסוימות במקום השני אחרי תעלת למאנש במונחים של תנועה ימית. ברם לאחר פתיחת תעלת קייפ קוד(אנ'), היקף התנועה ירד דרמטית, עלה שוב בשנות השלושים, וירדה שוב דרמטית עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. כיום התנועה הינה בעיקר של מעבורות לאיים השונים באזור[4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצר ויניארד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Vineyard Sound - Summary Report, U.S.G.S., 1974
  2. ^ Hagerman, G. & Bedard, R., Massachusetts Tidal In-Stream Energy Conversion (TISEC): Survey and Characterization of Potential Project Sites, Tethys Engineering, October 2, 2006
  3. ^ Vineyard Sound, Falmouth Cape Code Massachusetts
  4. ^ John H. Hough, Sailing the Sounds – Vineyard and Nantucket At The Turn Of The Century, OnCape, Jul 12, 2023