לדלג לתוכן

מצפור קרל לוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מצפור קרל לוץ ממוקם ביער שווייץ הוא נקודת תצפית על הכנרת ועל הרי הגולן. המצפור מנציח את פועלו ההומניטרי יוצא הדופן של קרל לוץ, דיפלומט שווייצרי שהוכר כחסיד אומות העולם בזכות פעולותיו להצלת יהדות הונגריה ומעניק למבקרים הזדמנות להכיר את תרומתו תוך התבוננות בנופי הצפון הייחודיים.

רקע והנצחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפור קרל לוץ מנציח את פועלו של קרל לוץ (1895–1975), דיפלומט שווייצרי שהוכר כחסיד אומות העולם בזכות פעולותיו להצלת למעלה מ-60,000 יהודים בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה. במסגרת תפקידו כסגן הקונסול בשגרירות שווייץ בבודפשט, העניק כתבי חסות ליהודים וסיפק להם מחסה בבתים מוגנים, תוך נטילת סיכון אישי. כמו כן, הוא פעל למניעת גירושם של כ-2,000 יהודים שעלו מגרמניה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1964 קיבל הכרה כחסיד אומות העולם מיד ושם.[1]

מיקום ותיאור המצפור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצפור ממוקם בחלקו הצפוני של יער שווייץ, מעל המצפור התלת-מפלסי, ומציע תצפית על הכנרת והרי הגולן. הקרן הקיימת לישראל הקימה במקום רחבת תצפית מקורה בפרגולה, המאפשרת למבקרים ליהנות מהנוף. במקום ישנם שביל נגיש, חניה לנכים, ספסל ורחבה מותאמים לנוחותם של מבקרים עם מוגבלויות. בסביבת המצפור נטועים עצי אקליפטוס המקור, אשר נשתלו בשנות ה-50 של המאה ה-20 כדי להתמודד עם תנאי האקלים, מניעת סחף קרקע והשפעות של שריפות ורעייה בלתי מבוקרת.[2][3]

תרומה והקמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצפור הוקם הודות לתרומה בסך 360,000 ש"ח מצד בני ברית שווייץ ותורמים של קק"ל שווייץ. טקס החנוכה נערך בנוכחות יו"ר קק"ל דניאל עטר, שגריר שווייץ בישראל ז'אן דניאל רוך, אגנס הירשי – בתו החורגת של קרל לוץ, ראש עיריית טבריה יוסי בן דוד, נשיא קק"ל שווייץ ארתור פלוטקה, וכן נציגי בני ברית, ניצולי שואה ואורחים נוספים.[1]

ייעוד המצפור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצפור מושך אליו מבקרים רבים, בהם צועדי שביל ישראל ורוכבי שביל סובב כנרת, ומהווה נקודת תצפית מרהיבה על הנוף הפתוח של טבריה, הכנרת והרי הגולן. סמוך למצפור נמצא חניון לילה עם משטחי חצץ סקוריה, המותאמים ללינת שטח.[4]

חשיבות היסטורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל לוץ נודע בפעולותיו להצלת יהודים בתקופת השואה, אך תרומתו לעניין היהודי החלה עוד לפני כן. בשנים 1935–1941 שירת כסגן הקונסול השווייצרי בארץ ישראל, ובמסגרת תפקידו פעל למנוע את גירושם של כ-2,000 יהודים שעלו מגרמניה על ידי הבריטים. קשריו עם פקידי ממשל נאצים בתקופה זו סייעו לו לפעול מאוחר יותר להצלת יהודי הונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה.[2]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 גלעד כרמלי, "לקחת השראה": תצפית חדשה ביער שווייץ לזכרו של חסיד אומות העולם, באתר ynet, 26 בנובמבר 2017
  2. ^ 1 2 נחנך מצפה להנצחת חסיד אומות העולם קרל לוץ, באתר פורטל חקלאות טבע וסביבה, ‏23 בנובמבר 2017
  3. ^ יער שוויץ, באתר קק"ל
  4. ^ מצפור קארל לוץ, באתר קק"ל