מצפה הכוכבים אולוג בג
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מצפה כוכבים  |
| על שם |
אולוג בג |
| מיקום |
סמרקנד |
| מדינה |
אוזבקיסטן |
| מייסדים |
אולוג בג |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1420 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1420 |
| מידות | |
| שטח |
19.5 הקטאר |
| קואורדינטות | 39°40′29″N 67°00′20″E / 39.674722222222°N 67.005555555556°E |
  | |
מצפה הכוכבים אולוג בג הוא מצפה כוכבים בסמרקנד, אוזבקיסטן. הוא נבנה בסביבות 1420 על ידי האסטרונום הטימורי אולוג בג, ונחשב בעיני חוקרים כאחד ממצפי הכוכבים הטובים ביותר בעולם המוסלמי.[1] בין האסטרונומים המוסלמים המפורסמים שעבדו במצפה כוכבים זה נכללים ג'משיד אל-כאשי, עלי קושג'י ואולוג בג עצמו. המצפה נהרס בשנת 1449 והתגלה מחדש בשנת 1908.
היסטוריה וציוד אסטרונומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1420, האסטרונום הגדול אולוג בג בנה מדרסה בסמרקנד, שנקראה מדרסת אולוג בג. המדרסה הפכה להיות מרכז חשוב ללימודי אסטרונומיה. רק חוקרים שאושרו על ידי אולוג בג והיו בעלי מוניטין אקדמי הוזמנו ללמוד באוניברסיטה. בשיאה, בין 60 ל-70 אסטרונומים עבדו שם. בשנת 1424, אולוג בג החל לבנות את מצפה הכוכבים כדי לתמוך במחקר האסטרונומי במדרסה; הבניה נשלמה חמש שנים מאוחר יותר, בשנת 1429. אולוג בג הטיל על עוזרו המלומד עלי קושג'י את משימת ניהול המצפה, אשר נקרא אז מצפה הכוכבים של סמרקנד. קושג'י עבד שם עד מותו של אולוג בג בידי מתנקש.[2] אסטרונומים בולטים אחרים השתמשו במצפה הכוכבים כדי לצפות בתנועות גרמי השמיים, ביניהם קאדיזאדה א-רומי וג'משיד אל-כאשי.
עם זאת, המצפה נהרס על ידי קנאים דתיים בשנת 1449, ונתגלה מחדש בשנת 1908, על ידי הארכאולוג האוזבקי-רוסי ו"ל ויאטקין מסמרקנד, אשר גילה מסמך הקדשה המציין את מיקומו המדויק של המצפה.
תוך כדי עבודה על החפירה באתר, ויאטקין מצא את אחד המכשירים האסטרונומיים החשובים ביותר בו השתמשו במצפה: קשת גדולה ששימשה לקביעת צהרי היום. תעלה ברוחב של כשני מטרים נחפרה בגבעה לאורך קו האורך ובה הונחה הקשת של המכשיר. כיום יש בסיס מעוגל המראה את קווי המתאר של המבנה המקורי ואת הפתח המוביל אל החלק התת-קרקעי הנותר של סקסטנט פח'רי שעכשיו הוא מקורה. הסקסטנט היה באורך 11 מטרים, ופעם התנשא עד קצה המבנה בן שלוש הקומות, למרות שהוא נשמר מתחת לאדמה כדי להגן עליו מפני רעידות אדמה. מכויל לאורכו, היה זה רביע 90 המעלות הגדול ביותר בעולם באותו הזמן, עם רדיוס של 40.4 מטרים. על פי אסטרונום טורקי מהימן, הרדיוס של קשת המרידיאן היה כ-50 מטר, ונאמר עליו שהוא באותו גובה כמו הכיפה של מסגד איה סופיה באיסטנבול.[3] הוא שימש לתצפית על השמש, הירח וגופים שמימיים אחרים, ויחד עם עוד ציוד מתוחכם כגון ספירה ארמילרית ואצטרולב, האסטרונומים שעבדו בסמרקנד יכלו לקבוע את צהרי היום בכל יום על פי גובה המרידיאן של השמש, המרחק מן הזנית וההטייה.
עד שנת 1437, מלומדים שהשתמשו במצפה הכוכבים עדכנו את הלוחות האסטרונומיים אשר שימשו בעבר בסביבות 1260 ו-1270 במצפה הכוכבים מראע'ה, אשר סיפקו לוחות סינוס והשקה,[4] ואת הלוח האסטרונומי הסולטאני, אשר הציג פרמטרים כוכביים משופרים ואת חלוקת נקודות הציון של 1,018 כוכבים על סמך מחקר מקורי במצפה הכוכבים ולא רק בהסתמך על עדכון של עבודת תלמי או עבד א-רחמן א-סופי. למעשה, אולוג בג והחוקרים שלו חישבו הרבה אי דיוקים במהלך העבודה שלהם, כפי שהסביר בהקדמה שלו תחת הכותרת "קביעת המיקומים של הכוכבים הקבועים בקווי אורך ורוחב":
המחקר והגילויים שנערכו במצפה הכוכבים אולוג בג היו חשובים מאוד באותו הזמן, שכן אסטרונומים יכלו לחזות ליקויים ולחשב את שעות הזריחה ואת גובהם של גרמי השמיים.[5] ההשערה שלהם בנוגע לשנה שמיימית הייתה מדויקת למדי: 365 ימים, 6 שעות, 10 דקות ו-8 שניות, רק כדקה אחת יותר מאשר חישובים אלקטרוניים מודרניים. למרות שמצפה הכוכבים נהרס בשנת 1449, מחקר אסטרונומי נמשך בסמרקנד גם ב-75 שנים הבאות.[6]
שינויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכניסה למצפה הכוכבים שונתה מספר פעמים בשנים האחרונות.
-
2001 -
2006 -
2008 -
2012 -
2012
הלוח האסטרונומי הסולטאני
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוח האסטרונומי הסולטאני (או הלוח האסטרונומי של אולוג בג, בפרסית: زیجِ سلطانی או زيج اولوغ بػ) הוא טבלה אסטרונומית וקטלוג כוכבים שפורסם על ידי אולוג בג בשנת 1437. הלוח היה תוצר עבודה משותף של קבוצת אסטרונומים מוסלמים שעבדו תחת חסותו של אולוג בג במצפה הכוכבים בסמרקנד. אולוג בג קבע את אורכה של השנה הטרופית כך: 365 ימים, 5 שעות, 49 דקות ו-15 שניות (בחישוב הזה יש תוספת שגויה של 25 שניות). לכן החישוב הזה מדויק יותר מהערכתו של ניקולאוס קופרניקוס, אשר בה הייתה תוספת שגויה של 30 שניות. אולוג בג גם קבע את נטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ ב-23.52 מעלות, חישוב שנשאר המדויק ביותר עד כה. החישוב שלו היה מדויק יותר מאשר חישובים מאוחרים יותר שנערכו על ידי קופרניקוס וטיכו ברהה, והוא תואם בדיוק את הערכים המקובלים כיום.[7]
המוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוזיאון מצפה הכוכבים אולוג בג נבנה בשנת 1970 לזכר אולוג בג. הלוחות האסטרונומיים של אולוג בג, הזיג'-י סולטאני, נשמרים במוזיאון למרות היותם עותקים; התרשימים המקוריים נלקחו מאוזבקיסטן על ידי הבריטים, והם מוצגים באוקספורד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Science in Islamic civilisation (proceedings of the international symposia “science institutions in islamic civilisation” and “science and technology in the turkish and islamic world”), Ekmeleddin İhsanoğlu and Feza Günergun (eds.), Istanbul, 2000.
- ^ Osmanlı İmparatorluğunun doruğu: 16. yüzyıl teknolojisi, Istanbul Büyük Şehir Belediyesi, İSKİ, İstanbul Su Ve Kanalizasyon İdaresi, 1999, .
- ^ Aydin Sayili, The observatory in Islam,, Ankara 1960, p. 271 .
- ^ North, J., The Fontana History of Astronomy and Cosmology, Fontana Press, London, 1994, p. 200.
- ^ Djebbar, A., Une Histoire de la Science Arabe, Le Seuil, Paris, 2001, pp. 187–188.
- ^ Regis Morelon, "General Survey of Arabic Astronomy," in Rushdī Rāshid, Régis Morelon (eds.), Encyclopedia of the History of Arabic Science, Volume 2, Psychology Press, 1996, p. 14.
- ^ Hugh Thurston, Early Astronomy, New York: Springer-Verlag, 1996, p. 194, .