מצושימה (ספינה)

מצושימה
松島

הסיירת המוגנת מצושימה
הסיירת המוגנת מצושימה
תוכנית הנדסית
תיאור כללי
סוג אונייה	סיירת ממוגנת
צי	הצי הקיסרי היפני
דגל הצי
סדרה	מצושימה
אוניות בסדרה	מצושימה, אמאנוהשידאטה ואיצוקושימה
ציוני דרך עיקריים
מספנה	החברה החדשה לנפחות ובניין, צרפת
הוזמנה	1886
תחילת הבנייה	18 בפברואר 1888
הושקה	22 בינואר 1890
תקופת הפעילות	5 באפריל 1892 – 30 באפריל 1908 (16 שנים)
אחריתה	טבעה
מיקום	23°32′N 119°34′E
מידות
הֶדְחֶק	4,285 טון
אורך	91.81 מטר
רוחב	15.6 מטר
שוקע	6.05 מטר
נתונים טכניים
מהירות	16.5 קשר (30.6 קמ"ש)
גודל הצוות	360 אנשי צוות
טווח שיוט	7,000 מייל ימי
הנעה	שני מנועי קיטור, 6 דוודים בהספק 5,400 כ"ס
כמות הדלק	680 טון פחם
אמצעי לחימה
שריון	סיפון 50 מ"מ פלדה צריחי תותח 300 מ"מ מגני תותח 100 מ"מ
חימוש	תותח קאנֵה 320 מ"מ 12 תותחי "4.7 16 תותחי 6 ליטראות 6 תותחי 1 ליטרה 4 צינורות טורפדו 356 מ"מ

"על סיפון המצושימה בקרב" 1894, עם תותח הקאנה הענק

מצושימה (ביפנית: 松島) הייתה סיירת ממוגנת של הצי הקיסרי היפני ונתנה את שמה לסדרה של שלוש סיירות מוגנות, הנקראות על שם שלושת הנופים של יפן: מצושימה, אמאנוהשידאטה ואיצוקושימה.

רקע

לקראת מלחמת סין–יפן הראשונה ייעצו יועצים צבאיים וימיים צרפתים ובראשם המהנדס הימי לואי-אמיל ברטן, לממשלת מייג'י לפתח צי קל של סיירות מוגנות מהירות על מנת להתמודד עם הצי הסיני. כלומר, במקום לפנות לדרך מסורתית של הקמת צי אוניות מערכה, עבורה לא היה לממשלה היפנית די משאבים, להשיג יתרון על ידי סיירות מהירות, קטנות (כ-90 מטר אורך, ו-4,000 טון הדחק) בעלות שריון פלדה קל ומצוידות בתותחים ימיים ארוכי טווח, בעלי קוטר קטן יחסית. לפי התכנון המקורי היה על הסיירת גם תותח קאנֵה גדול בן 320 מ"מ, עם אורך קנה של 12 מטרים ובמשקל של 67 טונות, שירה פגזים במשקל 350 ק"ג למרחק של 8 ק"מ, אלא שהרתע שלו וזמן טעינתו הארוך הפכו אותו לבלתי-מעשי בשימוש על כלי שיט קטן יחסית.

שירות

השקה

הסיירת נבנתה במספנות "החברה החדשה לנפחות ובניין" (Société Nouvelle des Forges et Chantiers) בסיין-סיר-מר שבדרום צרפת והגיעה לבסיס הימי בססבו ליד נגסאקי ב-19 באוקטובר 1892. הספינה יצאה מיד להפלגת השקה בת 7,000 מיילים ימיים ב-160 יום לאורך חופי סין, קוריאה ורוסיה.

במלחמת סין–יפן הראשונה

במלחמת סין–יפן הראשונה הייתה הסיירת אוניית הדגל של האדמירל סוקיוקי איטו ונטלה חלק חשוב בקרב נהר יאלו. בקרב זה התבררה חוסר התועלת שבתותח הקאנה הגדול שלה, שירה רק ארבע פעמים. באותו קרב ספגה הסיירת פגיעה ישירה בתא הטרפדות שלה, אך הפגז לא התפוצץ, גרם נזק בר-תיקון והרג ארבעה אנשי צוות ופגיעה שהרסה אחד מתותחי ה-120 מ"מ שלה והשביתה שלושה אחרים, הרגה 28 אנשי צוות ופצעה 68. ה"מצושימה" נסוגה מהקרב והועברה לתיקונים שארכו 26 יום, בסופם שבה הספינה לתפקוד בקרב לושונקואו וקרב וייהאיוויי כמפגיזת-חוף. לאחר קרב וייהאיוויי הגיעו נציגי סין הנכנעים לחתום על הסכם כניעתם על סיפון ה"מצושימה".

בין המלחמות

בעת מלחמת ארצות הברית–ספרד (1898) סיירה ה"מצושימה" בין טאיוואן לפיליפינים. בעת מרד הבוקסרים (1899-1900) עסקה בליווי שיירות אספקה לסין. לאחר שיפוצים ושיפור חימוש ב-1901 יצאה הספינה ב-1903 למסע ניווט ארוך מדרום-מזרח אסיה לאוסטרליה. באותה עת שופר הצי הקיסרי היפני ונוספו לו אניות מערכה וסיירות חדישות שהפכו את ה"מצושימה" למיושנת.

מלחמת רוסיה–יפן

בעת מלחמת רוסיה–יפן שובצו שלוש סיירות סדרת מצושימה לצי המילואים היפני השלישי בצושימה למשימת סיור במצר קוריאה. במאי 1904 ליוותה הסיירת שיירת אספקה לפורט ארתור. בקרב הים הצהוב הייתה איטית מדי על מנת לעקוב אחר הצי הרוסי ולבסוף הוצבה בנמל הקודאטה שבאי הונשו על מנת לאבטח את מצר צוגרו ולאכוף את המצור על פורט ארתור. בקרב צושימה באה ה"מצושימה" במגע קרבי עם הסיירת הרוסית אברורה, אך נפגעה במנגנון ההיגוי שלה ונאלצה לסגת. ביולי-אוגוסט 1905 הייתה אוניית הדגל של האדמירל שיגטו דווה בפלישה היפנית לסחלין.

סוף דרכה

עם סיום מלחמת רוסיה–יפן שבה הסיירת לתפקידה כספינת תרגול למסעות ניווט ארוכים של האקדמיה הימית הקיסרית.

ב-30 באפריל 1908 אירע ליד טאיוואן פיצוץ במחסן התחמושת של הספינה. הספינה שקעה ויחד עמה צוות בן 350 איש, 206 מתוכם מצאו את מותם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מצושימה בוויקישיתוף

• מידע ונתונים על סדרת מצושימה
• מידע ממאגר מידע של היסטוריה ימית
• נתונים(הקישור אינו פעיל)