מצד חשביהו
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופת הברזל  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°54′27″N 34°41′20″E / 31.9074095°N 34.6889791°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מצד חשביהו | |
  | |
מצד חשביהו הוא אתר ארכאולוגי ובו מצודה בנויה מאבני גזית, מהמאה ה-7 לפנה"ס, ככל הנראה מימי יאשיהו, מלך יהודה. המבנה התגלה במקרה ונחפר בשנת 1960 על ידי יוסף נוה מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. במקום נמצאו מספר רב של חרסים הכוללים כתובות (אוסטרקונים), ביניהם אחד עליו הופיע השם הושעיהו, ובעקבות קריאה שגויה של השם נקרא המקום מצד חשביהו.[1]
המצד נמצא על גבעת כורכר ובגבול גבעות החול בצד "דרך החוף", מדרום לקיבוץ פלמחים ולתל יבנה-ים. המצודה משתרעת על שטח של שישה דונמים, בצורת האות "ר", בהתאם לתוואי השטח. היא כוללת שער מבוצר מכורכר, חדרי משמר, מגדלים, שורות אחדות של בתים וביניהם רחובות, וכן חצר ציבורית גדולה.
על פי הערכת החוקרים, ננטש המצד בשנה שבה ניגף יאשיהו בפני פרעה נכו מלך מצרים במגידו (609 לפנה"ס). מצרים שלטה בדרך הים המקראית המובילה מצפון הארץ לדרומה דרך שפלת החוף ולכן, אין להניח כי הייתה לממלכת יהודה אפשרות להחזיק מצד באזור מעבר בעל חשיבות אסטרטגית.
החפירות במקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחפירות שנערכו במקום התגלו בחדרי המשמר שישה אוֹסְטְרָקוֹנִים, שברי חרס, הכתובים בדיו בכתב עברי עתיק. באוסטרקונים מופיעים שמות כמו חשביהו, שעל שמו המצד, הושעיהו וכן (ע)בדיה.
התגלו במצד גם חרסים מסוף המאה ה-7 לפנה"ס, ככל הנראה בין 639 לפנה"ס ל-609 לפנה"ס. בין החרסים התגלתה קרמיקה יוונית מהסוג "Wild goat style".[2] ומכאן ההשערה כי איוש המצד היה על ידי סוחרים או חיל עזר של שכירים שהגיעו לארץ מאיי יוון. האחרונים פעלו גם תחת השלטון המצרי וייתכן גם תחת שלטון יאשיהו מלך יהודה. כן נמצאו במקום שרידים מהתקופה הכנענית פיניקית.
מכתב הקוצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המכתב ממצד חשביהו
העתק שבר המכתב
מכתב כתוב בכתב העברי הקדום, שעיקרו תלונת קוצר על כך שבגדו נלקח שלא כדין, נמצא במצד ומתוארך למאה ה-7 לפנה"ס. לפי הכתוב באוסטרקון נראה כי המחזיק בשדה, ה"עבד" - נתין, אריס או עבד ממש - מתלונן בפני הממונה הממלכתי, אולי שר הצבא - מפקד המצד - על המפקח על המיסים, הושעיהו בן שבי, אשר עיקל את בגדו היחידי כנגד חוב שלא ברור מהו (ייתכן שלא מלא את מכסתו[3]). לטענת המתלונן העיקול אינו מוצדק ואף חבריו לעבודה יכולים להעיד על כך. לפיכך, הוא מבקש לקבל בחזרה את בגדו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד, 1978, כרך ששי, עמוד 4672
- אריה יצחקי, מדריך ישראל - השרון - דרום מישור החוף וצפון הנגב, בית ההוצאה כתר - משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1979
- רוני רייך, עונת חפירות שלישית במצד חשביהו, ארץ-ישראל כ' (ספר יגאל ידין) (תשמ"ט), עמ' 228–232, תקציר באנגלית בעמ' 203.
- נדב נאמן, ממצא הארכאולוגי והאפיגרפי ממצד חשביהו בהארה היסטורית, יבנה, יבנה-ים וסביבתן, 2005 (תשסה), עמ' 71–82
- יוסף נווה, מצד חשביהו: ארבעים שנה אחרי החפירות, יבנה, יבנה-ים וסביבתן, 2005 (תשסה), עמ' 107–110
- אסנת ברתור, מעשה בשבויה יפת תואר - החוק המקראי בראייה ספרותית, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 87–89
- Fantalkin, A, Mezad Hashavyahu: Its Material Culture and Historical Background, Tel Aviv 28/1, 2001
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה] |
- מצד חשביהו, בהסכת "דברי הימים"
- אלכסנדר פנטלקין, מצד חשביהו: ניתוח הממצא החומרי ותרומתו לשחזור המאורעות ההיסטוריים בשלהי תקופת הברזל, המחלקה לארכאולוגיה, באתר אוניברסיטת תל אביב, 2005
- דניאל עין מור ומיכל מרמלשטיין, מצד חשביהו, "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 132 לשנת 2020, באתר רשות העתיקות, 17 באוגוסט 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 149, מסת"ב 965-342-904-3
- ^ קרמיקה האופיינית למאה הששית והשביעית לפני הספירה. בתרגום מילולי: בסגנון עז הפרא, על פי ויקיפדיה האנגלית: The Wild Goat Style was a form of vase painting produced in the east Greece, namely the south and eastern Ionian islands, between circa 650 to 550 BCE. לפי מקור נוסף הסגנון הוא ממשפחת "שחורי הדמויות".
- ^ אברהם פאוסט, החברה הישראלית בתקופת המלוכה, הוצאת יד יצחק בן-צבי (2005), עמ' 205