מפת פלסטין הנעלמת

מפת פלסטין הנעלמת

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

מפת פלסטין הנעלמת היא סדרה של 4 או 5 מפות שבהן מצויר שטחה של ארץ ישראל בתקופות שונות בין 1946 לבין 2010 ובה כביכול השטח של מדינת ישראל הולך וגדל והשטח של "פלסטין" הולך וקטן. המפה משמשת בצורה נרחבת לשם תעמולה, הסברה של גורמים פרו-פלסטינים בהם הרשות הפלסטינית ו-BDS. כמו כן היא מופיע גם בחומרי חינוך על הסכסוך הישראלי-פלסטיני באירלנד

במפה יש הטיות ואי דיוקים רבים. למפה יש כמה גרסאות דומות אולם בכולם ההטיות תורמות לרושם לפיו ישראל מתרחבת כל הזמן ואילו השטח של הפלסטינים הולך ומצטמצם. רושם זה וההטיות המשרתים תעמולה פלסטינית לפיה הם "האנדרדוג" הלא אלים והמתגנון מול ישראל "הקולונאליסטית והתוקפנית".

המפות מערבבת נתונים שונים (לדוגמה ריכוזי אוכלוסייה, שטחים ריקים ושטח מדיני) - כשל של השוואת תפוחים ותפוזים, מבצעת כשל נוסף של קטיף דובדבנים על ידי הצגה סלקטיבית של אזורים ותקופות, והתעלמת מכיבושים ונסיגות של ישראל (הנסיגה מסיני, הנסיגה מלבנון, הנסיגה מעזה ומשטחים בגדה), היא מציגה מפות לא מדויקות וכיתובים מטעים - לדוגמה - תיוג שטחים מדינים של ירדן ושל מצרים כ"פלסטין". המפה מתעלמת מנוכחות של יהודים בשטחים "פלסטינים" לפני 1946, מתעלמת מהגירה של ערבים לשטחי ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ומהגירת יהודים ממדינות ערב אל ישראל. המפה גם מתעלמת מנוכחות של ערבים בתוך ישראל (ערבים אזרחי ישראל) ומניסיונות השתלטות של פלסטינים על חלקים אחרים במזרח התיכון כמו ירדן ולבנון.

הפאנל הראשון - 1946

הפאנל הראשון במפה מציג את ארץ ישראל בשנת 1946, לפני תוכנית החלוקה. בחלק מהגרסאות כל השטח מוצג כ"פלסטין" (כביכול כולו של הפלסטינים ולא של המנדט הבריטי), בדרך כלל בצבע ירוק. בחלק אחר מוצג רוב שטח ארץ ישראל בצבע ירוק עם "איים" קטנים של גושי התיישבות יהודית כמו אזור תל אביב, השרון, עמק יזראל. לא ברור מה הנתונים שמוצגים במפה זו - אין מדובר בשטח שיש עליו ריבונות כלשהי (הריבונות בשלב זה היא של המנדט הבריטי). אם מדובר בשטח שמציג אוכלוסייה אז קיים עיוות במפה שכן כל הנגב, וכל השטחים חהקלאיים, שטחי בור, יער ועוד מוצגים במפה כשטח "ירוק" ששייך כביכול לפלסטינים.

התעמולה הפלסטינית לפעמים מנצלת את הבלבול בין הכינוי שנתנו הבריטים למנדט הבריטי - פלסטין, לבין מדינת פלסטין שהפלסטינים מעוניינים להקים.

הקווים התוחמים את המפה הם קווי הריבונות שבשליטת ישראל - כולל שטחי עזה והגדה המערבית עד לירדן. לפעמים גם שטחי הגולן מוצגים כחלק מ"פלסטין". אין התייחסות לשטחים מחוץ לאזור זה כמו ירדן, לבנון, סוריה או מצרים.

מפת המדנט הבריטי על ארץ ישראל ועבר הירדן

המפה בוחרת את שנת 1946 באופן שנוח לנרטיב הפלסטיני. לדוגמה בחירה בשנה זו והתמקדות רק בישראל משמיטים את העובדה שבמאי 1923 ניתן חלק גדול משטח המנדט הבריטי לערבים לשם הקמת אמירות עבר הירדן שבהמשך הפכה לירדן, כאשר המנדט המקורי כלל את שטח ישראל וגם את שטח ירדן. דבר זה משמש כדי לתמוך בטענה פלסטינית כי הצעת החלוקה של ארץ ישראל משנת 1947, הייתה חלוקה לא הוגנת שכן היא נתנה לערבים פחות מידי שטח ביחס לחלקם באוכלוסייה. טיעון זה מתעלם הן ממתן השטח לערבים בירדן, ומשמש אמצעי ריכוך כדי להצדיק את הדחייה של תוכנית החלוקה על ידי הנהגת ערבי ישראל והמדינות השכנות. הצגה זו גם מתעלמת מכך שהיחס בין האכולוסיות ב-1947 הושפע הן מהגירה ערבית לא"י והן מלחץ ערבי, באמצעים אלימים (כמו פרעות תרפ"ט) למנוע הגירה יהודית לא"י. הצגת השטחים הזו גם מתעלמת מכך שרוב השטח שניתן למדינת ישראל בתוכנית החלוקה היו שטחי הנגב המדברי. גם אם מקבלים את הטיעון לפיו החלוקה הייתה לא הוגנת, הערבים יכלו להציע הצעת חלוקה הוגנת יותר לתפיסתם שתייצג את החלק היחסי של כל אוכלוסייה, אך דבר זה לא נעשה, ובמקום זה שלטה ושולטת התפיסה לפיה כל שטחי א"י שייכים אך ורק לערבים וכי הם "נגנבו" על ידי היהודים הציונים.

הבחירה בשנת 1946 היא שרירותית - היא מתעלמת מנוכחות יהודית היסטורית בת מאות שנים במקומות "פלסטינים" כמו היישוב היהודי בחברון עד אירועי תרפ"ט או היישוב היהודי בעזה. לא מוצגת מפה היסטורית של ישראל במאה הראשונה לספירה, הצגת הכיבוש הערבי של ארץ ישראל במאה ה-7 או הצגה של האימפריות ששלטו באזור בתקופות שונות במרחבים גדולים יותר - האימפריה הרומית, הבינזטית, העות'מאנית והבריטית. הדבר הוא חלק מ"הקשר" שבו הפלסטינים הם הילידים מדוכאים וצודקים ואילו ישראל היא כוח קולוניאליסטי חיצוני ומדכא. נרטיב או הקשר אחר, שבו היהודים הם גם ילידים ובעלי קשר היסטורי עמוק לארץ ישראל כלל לא מוצג.

הפאנל השני - 1947

מפת תוכנית החלוקה משנת 1947, למדינה יהודית ומדינה ערבית

הפאנל השני מציג את תוכנית החלוקה משנת 1947. הפאנל הזה בניגוד לקודמו מציג הצעה לחלוקה של שטח ריבוני ולא חלוקה של אוכלוסיות, דבר שמפיצי המפה מתעלמים ממנו ויוצרים רושם של המשכיות של אותם נתונים על פני כל השנים. זהו כשל לוגי של השוואת תפוחים לתפוזים.

בגרסאות רבות של המפה, אין התייחסות לכך שהנהגת הערבים יושבי ארץ ישראל והן מדינות ערב דחו את הצעת החלוקה, ופתחו במתקפות על ישראל - בנובמבר 1947 ובמאי 1948, בניסיון לחסל את ישראל. דבר זה שוב, משרת נרטיב פלסטיני לפיו הפלסטינים הם הקורבן של תוקפנות ישראלית או ציונית. דבר זה הוא דוגמה לקטיף דובדבנים - הצגה מעוותת של נושא על ידי השמטה של חלק מהעובדות.

בחלק מהגרסאות של המפה, כמו גרסת המפה המוצגת בספרי חינוך באירלנד, מוזכרת הדחייה של תוכנית החלוקה על ידי הערבים יושבי א"י ומדינות ערב, אולם תחילת מלחמת העצמאות מוצגת במתקפה של מדינות ערב על ישראל במאי 1948. דבר זה משמיט את העובדה שהנהגת הערבים שחיו בישראל, לא הסתפקה בדחיית תוכנית החלוקה, אלה פתחה במתקפה אלימה מיידית על היישוב היהודי בארץ ישראל, בנובמבר 1947, יום לאחר החלטת כ"ט בנובמבר, מה שהחל את השלב הראשון של מלחמת העצמאות. דבר זה משמש כדי להציג את הפלסטינים כצד פאסיבי שלא היה מעורב באלימות. לכאורה מדינות ערב פתחו במלחמה נגד ישראל ואילו הפלסטינים התמימים שילמו את המחיר כאשר בגלל הפסד במלחמה התרחשה הנכבה.

המפה מציגה את השטח שהובטח לערבים בתוכנית החלוקה כ"פלסטין" אם כי בהצעת החלוקה אין התייחסות לפלסטינים אלא ל"אוכלוסייה ערבית מקומית" או "מדינה ערבית" את המונח פלסטין בהתייחס לאותם ערבים הביא יאסר ערפאת בשנת 1964. זו דומגה לכשל של אנכרוניזם, בניסיון להסתיר את העובדה כי התנועה הלאומית הפלסטינית המעוניינת במדינה עצמאית פלסטינית היא למעשה תנועה מאוחרת יותר ממה שנטען וכי בעבר ערבי ישראל רבים הזדהו פשוט כ"ערבים".

הפאנל השלישי 1949-1967

בעוד הפאנלים הקודמים הציגו "תמונת סנאפ שוט" של ארץ ישראל, הפאנל הזה מציג כביכול תמונה של תקופה בין 1949 (שביתת הנשק עם מדינות ערב) לבין 1967. גרסה אחרת היא משנת 1967. זוהי דוגמה נוספת לכשל של השוואת תפוחים לתפוזים.

שטחי "פלסטין" מוצגים בירוק וכוללים את הגדה המערבית ואת עזה. גם מפה זו מתיימרת להציג גבולות מדיניים (בניגוד לפאנל הראשון) עם או בלי כיתוב "פלסטין" על הגדה המערבית. דבר זה מציג מצג שווא כאילו באותה תקופה השטחים האלה נשלטו בידי פלסטינים. במציאות, בין 1948 ל-1967 הגדה המערבית נשלטה על ידי מדינת ירדן, ורצועת עזה נשלטה על ידי מדינת מצרים. הדרישה להכרה במדינה "פלסטינית" עלתה רק בשנת 1964 על ידי אש"ף, כאשר דרישה זו הייתה לגבי הקמת מדינה פלסטינית בכל שטח ארץ ישראל - ללא חלוקה לשתי מדינות.

המפה יוצרת את הרושם שגבולות מדינת ישראל לא השתנו בתקופה זו - המפה מתעלמת מכיבוש סיני במבצע קדש ב־1956 ומנסיגה משטח זה. דבר זה עלול לקלקל את הרושם של התרחבות ישראלית בלתי פוסקת.

כן המפה בתקופה זו מתעלמת מהתקפות חוזרות ונשנות של פדאיון מצד כוחות של ערבים משטחי מצרים וירדן על יישובים ישראליים במתקפות טרור, לפני מלחמת ששת הימים. התעלמות כזו משרתת נרטיב לפיו שורש הסכסוך הוא בהכרח השליטה הישראלית על פלסטינים בגדה המערבית ובעזה.

הפאנל הרביעי - שנת 2000

הפאנל הרביעי מציג את שנת 2000 וגרסאות אחרות את שנת 2010 במפות האלה מוצגי שטחי הרשות הפלסטינית בגדה ושטחי עזה כשטח פלסטיני. גם מפה זו מציגה כביכול חלוקה של ריבונות מדינית בין שטח ישראל לבין שטח "פלסטין".

גרסת 2000 של המפה שגויה כיוון שבאותה תקופה ישראל שלטה ברצועת עזה. גרסת 2010 של המפה מציגה את עזה ואת פלסטין כנתונות לאותו סוג של ריבונות מדינית, תוך התעלמות מהשתלטות חמאס על רצועת עזה, תוך מלחמה ורצח של פעילי הרשות הפלסטינית. לפי הצגה זו כביכול חמאס, "פלסטין" והרשות הפלסטינית הם אותה ישות מדינית.

הבחירה בשנת 2000 או 2010 היא שוב שרירותית. היא מתעלמת מכך שישראל שלטה בכל שטח הגדה המערבית בין 1967 עד הסכמי אוסלו, ומתעלמת משליטת ישראל ברצועת עזה בין 1967 עד 2005. דבר זה שוב משרת את הרושם המרכזי של רצף המפות שבו ישראל כביכול כל הזמן מגדילה את שטחה והשטח "הפלסטיני" כל הזמן מתכווץ. דבר זה גם תורם להרגשה שישראל מעוניינת במלחמה ותוקפנות ואילו הפלסטינים הם צד פאסיבי וקורבן.

השטחים שישראל כבשה במלחמת ששת הימים

המפה גם מתעלמת מכך שבמלחמת ששת הימים ב-1967, שילשה את שטחה וכבשה בין היתר את סיני, וכי ישראל שלטה בשטח זה עד הסכמי השלום עם מצרים ב-1979, שבמסגרתו ישראל החזירה את השטח למצרים תמורת שלום. כמובן גם הסיבות למלחמת ששת הימים או מלחמת יום הכיפורים אינן נזכרות כלל. המפה גם מתעלמת מהסכמי שלום עם ירדן שהיו כרוכים בתיקוני גבולות. התעלמות מהסכמי שלום אלה מסייעת להציג את ישראל ככוח כובש ושואף מדון, ומתעלמת מתוקפנות של ערבים, פלסטינים מוסלמים ומדינות ערביות ומוסלמיות נגד ישראל. השמטה כזו גם תורמת לנרטיב שבו ישראל היא כוח שהולך ומתפשט ומתעלמת מנכונות ישראל לתת שטחים תמורת שלום למצרים ולירדן.

המפה מתעלמת מכניסת אש"ף לירדן וגירושו משם בספטמבר השחור, מפלישת אש"ף ללבנון ומלחמת האזרחים. התעלמות זו מסייעת להציג את הפלסטינים כצד פאסיבי, רודף שלום ומדוכא. כן המפה מתעלמת מהתקפת אש"ף על גבולה הצפוני של ישראל עד 1982, ומלחמת לבנון הראשונה, שפרצה בעקבות סכסוך זה, וכללה פלישה של ישראל ללבנון והחזקת רצועת הביטחון עד שנת 2000. גם דבר זה משרת נרטיב שבו ישראל היא כוח שהולך ומתפשט ומתעלמת מנכונות ישראל לסגת מלבנון במחשבה כי דבר זה יאפשר שלום.

המפה מתעלמת גם מהצעות של שטחים תמורת שלום מול פלסטינים בהסכמי אוסלו וכן מנסיגת ישראל מרצועת עזה.

שימושים בגרסות של המפה

פרופסור להיסטוריה חואן קול פרסם גרסה של המפה בבלוג שלו בשנת 2010 ולאחר מכן בשנת 2014 וטען כי המפה "מדויקת".

בשנת 2015 רשת השידור MSNBC הציגה גרסה של המפה. הרשת התנצלה על הצגת המפה כשבוע לאחר מכן.

מחמוד עבאס הציג גרסה של המפה בנאום שלו; הגרסה שהוא הציג כוללת פאנל נוסף עם מפת הצעת ועדת פיל משנת 1937.

המפה מופיעה בספרי לימוד על הסכסוך הישראלי-פלסטיני באירלנד, יחד עם הסברים לא מדויקים על מלחמת יום העצמאות.

קישורים חיצוניים

• אמיר בוגן, המפות הפלסטיניות והציוץ האנטי-ישראלי של ביורק: "לזה אתם קוראים חלוקה?", באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
• Misleading and Harmful: the “Palestinian Loss of Land” Maps
• “Disappearing Palestine” – the Maps that Lie
• Palestinian Loss of Land: The Myth of the 4 Maps, סרטון באתר יוטיוב
• Did Israel Steal Palestinian Land? התייחסות של מכון ״איין ראנד״ למפה וראיון עם Elan Journo מהמכון, 2023
  • Did Israel Steal Palestinian Land?, סרטון באתר יוטיוב
• Maps: Loss of Land palestineportal.org
• גבולות ישראל, BBC