מפות ארץ הקודש
מפות ארץ הקודש, להבדיל ממפות ארץ ישראל המודרניות, הן מפות שמתעדות את ארץ ישראל וסביבתה לפי הידע הגאוגרפי עד המודרנה. לרוב מדגישות המפות מקומות חשובים גם אף ללא מאפיינים הגאוגרפיים הממשיים. רוב המפות שמשתייכות לקטגוריה זו צוירו ביד או הודפסו בשחור-לבן ונצבעו ידנית.
בשל חשיבותו הדתית של אזור ארץ ישראל - הוא צויר במספר המפות הגדול בעולם. מפות רבות מוקדשות לעיר ירושלים לבדה, והיא העיר בשצוירה מספר המפות הגדול בעולם.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארץ הקודש על עריה ובמיוחד ירושלים, היוותה השראה ליצירת מפות על ידי הקרטוגרפים, בשל מעמדה המיוחד בקרב היהדות, הנצרות והאסלאם. המפות נוצרו כאיור לכתבי קודש, כפריט עצמאי או כחלק אינטגרלי בתוך ספרי מסעות, ספרי גאוגרפיה ויומני צליינים.
מפות ארץ הקודש אינן מפות טופוגרפיות מדויקות והן מתארות באופן אומנותי את הארץ כפי שהיא הייתה מוכרת ומכילות בתוכן, בדרך כלל, ציורים או רישומים של ערים, נהרות, אנשים העוסקים במלאכתם, בעלי חיים, ספינות ומיניאטורות המתארות מסורות מכתבי הקודש ואלמנטים תנ"כיים, כגון מסלול יציאת מצרים, נדודי בני ישראל במדבר, נחלות השבטים וכן אלמנטים הקשורים לברית החדשה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפה הקדומה ביותר שנשתמרה היא מפת מידבא - מפת פסיפס שנוצרה, לפי הסברה, בין המאה השישית והשמינית לספירה ומתארת גם את ארץ ישראל וירושלים. ידוע על מפות נוספות מהעת העתיקה שתיארו גם את ארץ ישראל ואולם לא נשתמרו עותקים מאלו.
לאורך השנים נוצרו מפות רבות המוקדשות לארץ הקודש, בעיקר על ידי קרטוגרפים אירופאים שזכו להכרה בכל רחבי העולם, ביניהם, תלמי, פרנץ הוגנברג, אברהם אורטליוס, סבסטיאן מינסטר והיינריך בונטינג. תקופת הזוהר של מפות ארץ הקודש משויכת לתקופת הדפוס עד המצאת הקרטוגרפיה המודרנית (סוף המאה ה-15 ועד השליש הראשון של המאה ה-19 ומפות ז'קוטין) והן ברובן הדפסי עץ ותחריטי נחושת.
הודות להמצאת הדפוס, הופצו המפות הללו בכל רחבי אירופה הנוצרית ובהדרגה נעשה בהם שימוש גם בכתבים יהודיים, כגון הגדות של פסח ומהדורות של התנ"ך.
מפות חשובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המאה ה-13: מפות רש"י - צורפו לכתבי יד של פירושו לתורה ולנביאים מראשית המאה ה-13 והלאה.
- 1475: מפת ארץ ישראל מלובק - מפת ארץ ישראל המודפסת הראשונה, כחלק מהספר "Rudimentum Noviotorum", שכלל היסטוריה של העולם ואת המפות הראשונות שהודפסו.
- 1581: מפת התלתן ומפות נוספות של ארץ ישראל, בספרו של בינטינג.
- מפת בריידנבאך
- 1695: מפת אברהם בר יעקב - כנספח להגדת אמסטרדם.
- מפת תלמיד הגר"א
- המאה ה-19: טבלאות המקומות הקדושים
אוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפות ארץ הקודש נחשבות לפריט אספני מבוקש ביותר. ערן לאור תרם את אוספו הפרטי לספרייה הלאומית והוא בסיס אוסף המפות שלה. אוסף הספרייה הלאומית מכיל כ-1600 מפות וכולל כמה פריטים מיוחדים ויפים במיוחד, אך הוא לא נחשב בין האוספים המוסדיים או הפרטיים הגדולים בעולם, כאשר אוספים מוסדיים אחרים וגם אוספים פרטיים גדולים מגיעים לאלפי פריטים ואף למעלה מכך.
אוסף הספרייה הלאומית עבר ברובו תהליך דיגיטציה והועלה ברובו לאתר הספרייה הלאומית ומהווה מקור חשוב להתרשמות מפות ארץ הקודש בתקופת הדפוס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ריכב (בוני) רובין, צורת הארץ: ארץ ישראל במפה העברית מרש"י ועד ראשית המאה העשרים, הוצאת יד בן צבי, 2014
- זאב וילנאי, הכארטוגרפיה היהודית והמפה העברית של א"י, מחניים, קכז, אדר תשל"ב, עמ' קיב-קמז
- יצחק שטנר, מפת ארץ ישראל ותולדותיה, מוסד ביאליק, תשי"א-1951
- P. D. A. Harvey, Medieval maps of the Holy Land, London: British Library, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר ארץ ישראל, בית תערוכות ומרכז מידע מקוון להיסטוריה והגאוגרפיה של ארץ-ישראל. מפות עתיקות, איורים, מאמרים וספרים עתיקים העוסקים בארץ-ישראל ומסמכים מתקופת ראשית הציונות.
- מפות של ארץ הקודש, פלשתינה וישראל באוסף לאור באתר הספרייה הלאומית
יעד בירן, קדושה, מדע וציונות: כך השתנו המפות של ארץ ישראל, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2014
