מערת ונגארד
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| מיקום | גיברלטר, הממלכה המאוחדת |
| קואורדינטות | 36°07′13″N 5°20′31″W / 36.1204°N 5.34207°W |
|
(למפת גיברלטר רגילה) | |
  | |
מערת ונגארד (באנגלית: Vanguard Cave) היא מערת חוף טבעית בצד הדרומי של צוק גיברלטר המהווה חלק מהקומפלקס של מערת גורהם. קומפלקס זה כולל ארבע מערות אשר הוכרזו בשנת 2016 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, והוא אחד ממקומות ההתיישבות האחרונים של האדם הניאנדרטלי הידועים לחוקרים כיום, כאשר תקופת ההתיישבות הניאנדרטלית בו מתוארכת ל-55,000 עד 28,000 שנים קודם לזמננו.
גובהה של מערת ונגארד הוא 35 מטרים, והיא מכילה 1.7 מטרים של מרבצים. המערה, הממוקמת מטרים ספורים ממערת גורבם (שנחפרה ב-1951), נחפרה לראשונה בשנת 1989.
בחלקה העליון של המערה ניכרים שרידי בור אש לנוכחות האפר והתגובות התרמיות בחול המערה. בתוך בור האש נמצאו שריפות צדפות שרופות ושפע. יחד עם הליבה תועד גם מכלול של פתיתי אבן שחולצו מליבה אחת, מה שאפשר לנו לשחזר את כל תהליך הקישור על ידי צירוף לחתיכות כמו חידה. זה דבר שקשה מאוד למצוא בארכאולוגיה, שכן עיסוקים מתמשכים או תהליכים שונים משנים את המיקום והשימור המקוריים של פריטים רבים, אך המאפיינים של מערת ואנגארד הופכים אותה למקום מיוחד מאוד בו אנו יכולים לחוות יום בחיים של ניאנדרטלי כאילו אנו צופים בתמונה. בחלק האמצעי של רצף מערת ואנגארד, יחד עם שרידי יעלים ואיילים אדומים, נחשפו כמה שברי עצם השייכים ליונקים ימיים. אלה כללו חותם נזיר ים תיכוני (Monachus monachus), עם סימני חיתוך שהופקו בכלי אבן, וכן נוכחות של נפוץ (Delphinus delphis) ו-Dolphins Bottlenose (Tursiops truncatus) יחד עם Seabream. אף על פי ששרידי הדולפינים והדגים אינם מציגים סימני חיתוך, הם נמצאים בהקשר אנתרופי, ללא פעולות של טורפים. הם גם רחוקים מקו החוף, שהיה באותה עת במרחק של יותר מקילומטר אחד מהמערה, ולכן נראה שהובלת בעלי חיים אלה לצריכה היא יותר מובהקת.[1]
בשנת 2008 פורסם שהמערה מספקת עדויות על כך שהדיאטה של ההומו ניאנדרתלנסיס הייתה מגוונת יותר מהתפיסה שרווחה במחקר עד אז. כיום משערים שהדיאטה של ההומו ניאנדרתלסיס כללה גם דגים, רכיכות, וכן בעלי חיים ימיים כמו דולפינים וכלבי ים נזיריים. על אף שבמבט פשוט הדברים נראים כברורים, שכן מערת ונגארד ממוקמת בצמוד לים אלבוראן, החוקרים דווקא מעריכים שבתקופת ההתיישבות הניאנדרטלית, המערה הייתה רחוקה כ-4.5 קילומטרים מהחוף. גובה פני הים הנמוך סייע לאדם הקדמון בכך שחשף איים קטנים בין גיברלטר והחוף של צפון אפריקה, וייתכן שדבר זה הקל עליהם לחצות את מצר גיברלטר בן 14 הקילומטרים (כיום).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Vanguard Cave and the exploitation of marine resources by Neanderthals, GIBRALTAR NATIONAL MUSEUM