מערב טיין שאן

מערב טיין שאן
	שמורת אקסו ג'באגלי
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2016, לפי קריטריונים 10
שטח האתר	5,281.776 קילומטרים רבועים
שטח אזור החיץ	1,029.158 קילומטרים רבועים
נתונים ומידות
שטח	760,623 הקטאר
מיקום
מדינה	קזחסטן; קירגיזסטן; אוזבקיסטן
קואורדינטות	42°30′00″N 74°35′00″E / 42.5°N 74.583333333333°E
	(למפת אוזבקיסטן רגילה) טשקנט סמרקנד אנדיז'ן פרגנה קרשי נוקוס דז'יזק בוכרה אפגניסטן טורקמניסטן איראן קזחסטן קירגיזסטן טג'יקיסטן מערב טיין שאן

מערב טיין שאן הוא אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו במרכז אסיה. אתר המורשת העולמית חוצה גבולות וכולל אזורים במדינות קזחסטן, קירגיזסטן ואוזבקיסטן.^[1]

רקע

טיין שאן הוא רכס הרים גבוה באזור טורקסטן רבתי שבמרכז אסיה. הוא משתרע לאורך 2,500 קילומטרים ממזרח למערב. חלקו המזרחי נמצא באזור האוטונומי שינג'יאנג של הקבוצה האתנית של האויגורים בצפון-מערב הרפובליקה העממית של סין, בעוד שחלקו המערבי משתרע על פני מדינות מרכז אסיה קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן ואוזבקיסטן. יחד עם הרי אלטאי בצפון, הרי קונלון בדרום והרי פמיר במערב, מהווה רכס טיין שאן את עמוד השדרה ההררי של מרכז אסיה. זוהי שרשרת ההרים הגדולה ביותר באזור הצחיח הממוזג בעולם, והיא גם רכס ההרים המבודד הגדול ביותר שנמתח ממזרח-מערב בעולם.^[2]

הנופים של מערב טיין שאן מגוונים: ניתן למצוא קניונים, פסגות גבוהות וקרחונים, אך גם אדמות ביצות, אדמות דשא וערבות. האקלים הוא יבשתי מובהק עם חורפים קרים ומושלגים בניגוד לקיצים חמים ויבשים. תנאי האקלים משתנים עוד יותר על ידי השטח ההררי אשר יוצר מיקרו אקלימים והבדלים אנכיים בולטים באקלים ובאקולוגיה. גובה אתר המורשת מערב טיין שאן על מרכיביו השונים נע בין 700 ל-4,503 מטרים מעל גובה פני הים. אחוז גבוה של אנדמיות נרשם באזור ובמקומות מסוימים עדיין נשמרו החי והצומח מהיורה.^[2] לדברי איגוד שימור הטבע הגרמני, הבעיות הגדולות ביותר באזורי מערב טיין שאן הן רעיית יתר, דלדול משאבי הטבע ופיתוח תשתיות נוסף, כמו גם שינויי האקלים.^[3]

הכרה כאתר מורשת עולמית

הרי מערב טיין שאן נוספו לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בשנת 2016 בהחלטה במסגרת המושב ה-40 של הוועדה למורשת עולמית.^[4] האזור שוכן ממערב להרי טיין שאן בשינג'יאנג, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו שנוסף לרשימת המורשת העולמית ב-2013.^[5]

בנימוק להוספת האתר לרשימה נכתב בין היתר:

מערב טיין-שאן מייצג מגוון ויופי יוצאי דופן של פסיפס של נופים, שילוב ייחודי של סוגים שונים של מערכות אקולוגיות, מגוון יוצא דופן של בעלי חיים וצמחייה כולל חלק ניכר של מינים וקהילות אנדמיות, כמו גם מספר רב של מינים נדירים ומינים מאוימים.
קריטריון (X): מערב טיין-שאן תומך במגוון יוצא דופן של מיני צמחים ובעלי חיים ברמה גבוהה של אנדמיות ומינים רבים בעלי חשיבות שימור עולמית.

— Examination of nominations of natural properties to the World Heritage List

אזורים מוגנים

אתר המורשת העולמית כולל שלושה עשר אתרים, שבעה מהם נמצאים בקזחסטן, ארבעה בקירגיזסטן ושניים באוזבקיסטן.^[6] לאלה יש שטח מוגן כולל של כ-5,000 קילומטרים רבועים. עבור חלקם, רק האתר עצמו הוא חלק מהמורשת העולמית, אחרים מוקפים באזור חיץ עם הגנה פחותה יותר. האתרים כוללים שמורות טבע קיימות או פארקים לאומיים או חלק אחד או יותר מהם. רוב האתרים נמצאים בסמוך למפגש שלוש המדינות.

מספר מזהה	שם	מדינה	קואורדינטות	שטח האתר בקמ"ר	אזור החיץ בקמ"ר
1490-001	שמורת הטבע קראטאו	קזחסטן	43°44′00″N 68°40′44″E / 43.733333°N 68.678889°E / 43.733333; 68.678889	343	174.90
1490-002	שמורת הטבע אקסו ג'באגלי החלק העיקרי	קזחסטן	42°16′34″N 70°40′27″E / 42.276111°N 70.674167°E / 42.276111; 70.674167	1,317.04	258
1490-003	שמורת הטבע אקסו ג'באגלי האתר הפלאונטולוגי קראבאסטאו	קזחסטן	42°56′24″N 69°54′54″E / 42.94°N 69.915°E / 42.94; 69.915	1	0
1490-004	שמורת הטבע אקסו ג'באגלי האתר הפלאונטולוגי אולי	קזחסטן	42°54′18″N 70°00′00″E / 42.905°N 70°E / 42.905; 70	1.3	0
1490-005	הפארק הלאומי סאירם-אוגם אזור בורלדאיטו	קזחסטן	42°41′31″N 70°15′23″E / 42.691944°N 70.256389°E / 42.691944; 70.256389	269.71	49
1490-006	הפארק הלאומי סאירם-אוגם אזור אירסו-דובבין	קזחסטן	42°41′31″N 70°11′18″E / 42.691944°N 70.188333°E / 42.691944; 70.188333	455.09	82
1490-007	הפארק הלאומי סאירם-אוגם אזור סאירם-אוגם	קזחסטן	41°56′24″N 70°04′57″E / 41.94°N 70.0825°E / 41.94; 70.0825	765.73	139
1490-008	השמורה הביוספרית סארי-צ'לק	קירגיזסטן	41°52′25″N 71°56′14″E / 41.873611°N 71.937222°E / 41.873611; 71.937222	238.68	180.80
1490-009	שמורת טבע בש-אראל חלק ראשי	קירגיזסטן	41°35′31″N 70°27′28″E / 41.591944°N 70.457778°E / 41.591944; 70.457778	1,120.18	0
1490-010	שמורת טבע בש-אראל אזור שנדלאש	קירגיזסטן	42°02′29″N 71°16′26″E / 42.041389°N 71.273889°E / 42.041389; 71.273889	252.7	0
1490-011	שמורת טבע פדישה אתה	קירגיזסטן	41°43′28″N 71°34′42″E / 41.724444°N 71.578333°E / 41.724444; 71.578333	160.10	145.46
1490-012	השמורה הביוספרית צ'אטקל אזור מיידנטל	אוזבקיסטן	41°18′05″N 70°15′18″E / 41.301389°N 70.255°E / 41.301389; 70.255	247.06	0
1490-013	השמורה הביוספרית צ'אטקל אזור בשקיזילסי	אוזבקיסטן	41°12′36″N 69°56′03″E / 41.21°N 69.934167°E / 41.21; 69.934167	110.18	0

גאולוגיה

בפועל, אף על פי שאתר המורשת קרוי "מערב טיין שאן", הוא מורכב משני חלקים שהמקור הגאולוגי שלהם שונה לחלוטין: הרי טיין שאן והרי קראטאו. הרי טיין שאן צעירים יחסית בהשוואה להרי קראטאו, מה שגורם להבדלים בצורות נוף ובמאפיינים האקולוגיים. הרי טיין שאן בנויים מסלעי גנייס קריסטלינים שנוצרו בפלאוזואיקון (התורים סילור, דבון וקרבון). שכבה עבה של אבן גיר מהקרבון מכילה כמות גדולה של מאובנים ימיים של חסרי חוליות. הרי קראטאו כוללים סלעי משקע פחמניים ומרבצים של פצלים וחול מהמזוזואיקון עד הקנוזואיקון למרגלות ההרים. בשני האתרים הפלאונטולוגים הקטנים (אתרים מספר 3 ו-4) התגלו בפצלים מאובנים של צמחים ושל בעלי חיים מהיורה. יותר מ-60 מינים של צמחים, וכ-100 מינים של חרקים, רכיכות, סרטנאים, צבים ודגים.^[2]

צמחייה

צורות הנוף המגוונות במערב טיין שאן תומכות במגוון ביולוגי עשיר, כולל מספר גדול של מינים אנדמיים (בייחוד בשמורת הטבע קראטאו עם 61 סוגים של בעלי פרחים), ומגוון גדול של חברות צמחים, כולל יערות מעורבים של מחטניים ונשירים, חלקם עם עצי פירות בר. בין המינים בסכנת הכחדה חמורה מין העוזרר Crataegus knorringiana ומין היערה Lonicera karataviensis. יערות עצי האגוזים ופירות הבר הגדלים באזור הם הגדולים מסוגם בעולם וכוללים את המינים: Malus sieversii ו-Malus niedzwetzkyana, שניהם מין של תפוח, כשמשערים ש-Malus sieversii הוא המקור לתפוח התרבותי, המין Armeniaca vulgaris (מין של משמש), פיסטוק, גפן היין, מין העוזרר Crataegus pontica, אגוז מלך, מין השזיף Prunus sogdiana ומין האגס Pyrus regelii.^[2]

בעלי חיים

בין החולייתנים החיים במערב טיין שאן נמנו 61 מינים של יונקים, 316 מינים של עופות, 17 מינים של זוחלים, 3 מינים של דו-חיים ויותר מ-20 מינים של דגים. לאזור חשיבות בינלאומית בשל מספר המינים בסכנת הכחדה. בהם מיני העופות: עיט שמש, חובה גדולה, מין היונה Columba eversmanni (אנ'), בז ציידים ורחם, ומיני היונקים: דול מצוי, מין המרמיטה Marmota menzbieri (אנ') נמר השלג וסמור משויש.^[2]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מערב טיין שאן בוויקישיתוף

Western Tien-Shan אתר אונסק"ו (באנגלית)

הערות שוליים

^ Centre, UNESCO World Heritage. "Western Tien-Shan". UNESCO World Heritage Centre (באנגלית).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Advisory Body Evaluation (IUCN)
^ NABU – Naturschutzbund Deutschland e.V.
^ Examination of nominations of natural properties to the World Heritage List
^ Xinjiang Tianshan
^ Western Tien-Shan Map

[UNESCO-1] Centre, UNESCO World Heritage. "Western Tien-Shan". UNESCO World Heritage Centre (באנגלית).

[Advisory-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Advisory Body Evaluation (IUCN)

[3] NABU – Naturschutzbund Deutschland e.V.

[4] Examination of nominations of natural properties to the World Heritage List

[5] Xinjiang Tianshan

[6] Western Tien-Shan Map

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]