ישיבת מעלה אליהו
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות |
ציונות דתית ישיבות הקו |
| תקופת הפעילות | התשנ"ז–הווה |
| מייסדים |
הרב חיים גנץ הרב נדב פרידמן |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | יאיר גנץ |
| ראש הישיבה | הרב חיים גנץ |
| תלמידים | |
| 270 | |
| מיקום | |
| מיקום | הנרייטה סולד 6 תל אביב |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°04′46″N 34°47′31″E / 32.079555555556°N 34.792°E |
|
ytlv | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   ישיבת מעלה אליהו  | |
  | |
ישיבת תל אביב "מעלה אליהו", ע"ש עו"ד אליהו מירון, היא ישיבה גבוהה ציונית דתית הממוקמת בתל אביב-יפו. ראש הישיבה הוא הרב חיים גנץ.
הקמת הישיבה ואנשיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישיבה הוקמה בתל אביב בשנת תשנ"ו (1996)[1][2] על ידי קבוצת אברכים מישיבת מרכז הרב. לגרעין המייסדים הצטרפו כ-20 בחורים מישיבות תיכוניות. הקבוצה ביקשה מהרב חיים גנץ, מתלמידי הרב צבי ישראל טאו והרב מרדכי שטרנברג, ששימש כר"מ בישיבת שבי חברון, לעמוד בראש הישיבה. היא הוקמה בתמיכתו והדרכתו של הרב שטרנברג, שגם מסר בה שיעור שבועי עד פטירתו[3].
ר"מים בולטים בישיבה הם הרבנים נדב פרידמן, יורם מושקוביץ, יאיר גלס (רב היישוב שומריה), מאיר הילביץ' (רב היישוב ברוכין), ודוד טורנר (ראש בית המדרש הקהילתי גבעת שמואל). באלול תשפ"ג (2023) הקים הרב משה לוי, שהיה ר"מ בישיבה, שלוחה בהרצליה עם גרעין מתלמידי הישיבה[4].
עם בוגרי הישיבה נמנה אל"ם יהונתן שטיינברג, מפקד חטיבת הנח"ל שנהרג במתקפת הפתע ב-7 באוקטובר בהיתקלות עם מחבלי חמאס סמוך למעבר כרם שלום[5].
הישיבה מופעלת באמצעות עמותה בשם ״הנקודה היהודית בתל אביב״.[6]
משכן הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישיבה שכנה בכל שנותיה בתל אביב. הרב גנץ הסביר שהרצון להקים ישיבה בעיר נובע מהיות תל אביב גוף מרכזי שחסרה בו "נשמה", שהיא לדעתו מקום ללימוד תורה[7].
במשך כחמש שנים שכנה הישיבה במקלט מתחת לבית כנסת ברחוב יהושע בן-נון בתל אביב[8]. בשנת תשס"ד (2004) עברה לבית הכנסת "בר כוכבא" ברחוב הנרייטה סולד, בסמוך לבית החולים איכילוב. לאחר מכן עברה הישיבה לשכון באולם ספורט הצמוד לבית הכנסת, ששופץ כדי לשמש כבית מדרש, לאחר שהתחייבה לפנותו כשתידרש, לצורך הקמת בית ספר יסודי לתלמידי האזור. ב-2022 בנתה הישיבה קומת גלריה בבית המדרש עקב הגידול בתלמידים.[9]
ועדת התכנון העירונית של עיריית תל אביב אישרה בקשת בנייה שהגישה הישיבה כדי להפוך את בית הכנסת "מגורים", ברחוב קליי שבצפון תל אביב, לבניין קומות עבור הישיבה המתרחבת. "מטה המאבק נגד המשיחיים" וארגון "הדגלים השחורים" פתחו במאבק נגד בקשת הבנייה והפגינו ליד בית הכנסת[10]. סגנית ראש העיר מיטל להבי אמרה שהמוסד מקדם פרובוקציות נגד תושבי העיר, וראשיו, לטענתה, מדברים נגד להט"בים ומיעוטים ומעודדים התעלמות משלטון החוק.[11] חבר מועצת העיר ראובן לדיאנסקי שהצטרף למוחים טען כי "זהו מאבק ערכי והוא מהווה נקודת ציון בשמירה על תל אביב חילונית".[12] בעזרת מימון המונים ובסיוע סגני ראש העיר הגישו התושבים ערר על האישור. הערר התקבל ביוני 2023 והבקשה בוטלה[13].
פעילות הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום לומדים בישיבה כ-200 בחורים וכ-50 אברכים. סביב לה התפתחה קהילה של כ-100 משפחות דתיות, שהגיעו אליה מתוך רצון לחיות חיי תורה בעיר חילונית, ולהגביר את התורה והיהדות בה.
הישיבה מחנכת לשירות בצה"ל. חלק מהבחורים מתגייסים דרך מסלול הסדר מרכז וחלקם מתגייסים לשירות צבאי מלא. הישיבה מפעילה גם תוכנית לימוד לחיילים עורפיים המשרתים בבסיסים באזור תל אביב.
בשנת 2020 שלח ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מכתב אל הישיבה בעקבות טענות לאמירות להט"בופוביות בשיעוריה[14].
בנוסף ללימודים, פועלים בחסות הישיבה כמה מיזמים חברתיים בתחומי הזהות היהודית:
- "כנפיים" – תוכנית הכנה לבר מצווה לילדים מתל אביב.[15]
- '"קשר לחולים" – בשבתות וחגים מבקרים תלמידי הישיבה בבית החולים איכילוב כדי לשמח חולים ולערוך בשבילם קידוש.[16]
- "קשר של אמת" – בשיתוף עם חברה קדישא תל אביב-יפו נשלחים תלמידי הישיבה לסייע למשפחות אבלות במהלך השבעה.[17]
- "מפגשים" – מפגשים חודשיים בין נשות הקהילה לבין נשים חילוניות מהאזור.
- "קשר" – ב-2010 הפיקו אלבום בשם "שעת נעילה" המכיל את הלחנים המוכרים של תפילות יום הכיפורים. מטרת האלבום להנגיש את נוסח התפילה לציבור כדי לסייע לכל המשתתפים בתפילות לחוש שייכות. האלבום הופק בשיתוף ארגון צהר, המרכז תפילות ציבוריות בכל הארץ, ונמכר באלפי עותקים.[18][19][דרושה הבהרה]
- הישיבה מפעילה מספר מעונות יום לילדים במסגרת "מעון דפנה", בהם כ-100 ילדים חילוניים ודתיים בגילאי 3 חודשים עד 3 שנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת מעלה אליהו
סרטונים בערוץ של ישיבת מעלה אליהו, באתר יוטיוב
ישיבת מעלה אליהו, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אודות | כללי, באתר www.ytlv.co.il
- ^
יאיר נהוראי, שלום תל-אביבים, הכירו את הישיבה שפועלת מתחת לאף שלכם, באתר הארץ, 19 בינואר 2020
- ^
אזכרה לציון שנה לפטירתו של מו"ר הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל, סרטון בערוץ "ישיבת תל אביב "מעלה אליהו"", באתר יוטיוב (אורך: 01:30:36)
- ^ מחנך לדורות, שיא חדש של תלמידים בישיבות הציונות הדתית, באתר רוטר נט, 18.08.23
- ^ דביר עמר, הרב חיים גנץ: "את יוני שטיינברג עניינה רק מסירות נפש", באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2023
- ^ הנקודה היהודית בתל - אביב, באתר "גיידסטאר ישראל"
- ^
ערב הורים תשפג התורה - נשמת העם מור רהי הרב חיים גנץ, באתר vimeo
- ^ אריה יואלי, ב-70 שניות: כך בנו בישיבה בתל אביב קומה שנייה. צפו, באתר "סרוגים", 23 בספטמבר 2022
- ^ אריה יואלי, ב-70 שניות: כך בנו בישיבה בתל אביב קומה שנייה. צפו, באתר "סרוגים", 23 בספטמבר 2022
- ^ דביר עמר, קמפיין הסתה נגד ישיבת מעלה אליהו, באתר ערוץ 7, 11 במאי 2023
- ^ גיא נרדי, הוועדה המקומית החליטה: הישיבה שעוררה סערה לא תעבור לרחוב קליי בצפון ת"א, באתר כלכליסט, 29 ביוני 2023
- ^ פוסט של חבר מועצת העיר ראובן לדיאנסקי, באתר פייסבוק, 1 במאי 2023
- ^ אריה יואלי, בוטל האישור להקמת הבניין של ישיבת מעלה אליהו, באתר "סרוגים", 28 ביוני 2023;
גיא נרדי, הוועדה המקומית החליטה: הישיבה שעוררה סערה לא תעבור לרחוב קליי בצפון ת"א, באתר כלכליסט, 29 ביוני 2023 - ^ איתי שיקמן איתי שיקמן, חולדאי נגד הישיבה שהרצתה על "להט"ביסטן", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 במרץ 2020
- ^ קשר בר מצווה, באתר ישיבת מעלה אליהו
- ^ קשר לחולים, באתר ישיבת מעלה אליהו
- ^ קשר של אמת, באתר ישיבת מעלה אליהו
- ^ שעת נעילה – לא רק לדתיים , אתר מורשת
- ^ יואב פרידמן, המדריך המוזיקלי לתפילות יום כיפור, באתר ynet, 13 בספטמבר 2010
